רש"י/כתובות/צט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שהקטנית בסלע. היא קטנית בפרוטה לפי חשבון פרוטות בסלע דמשום דזבין טפי לא מוזלי גביה כדמסיים ואזיל באתרא דמזבני בכני:
בשומא. באומד:
כנא כנא בפרוטה. אם אתה חפץ יותר שלח עוד וקח ואם רישא חלוק רע ממש קאמר שאינה שוה אלא שלש ודכוותה גבי קטנית דא"ל הבא לי בסלע פולין והביא לו בחצי סלע כשוה חצי סלע ובחצי סלע אחר הביא לו מין אחר אמאי מעל בעל הבית לימא ליה לשוה סלע הייתי צריך פולין:
של כולן מכרן קיים. והא הכא דלזבוני בארבע מאה שדרוה ומכרה לראשון במנה דהיינו זבין לי כורא וזבין ליה ליתכא:
בקטיני. לא היו שדות הללו יחד ואין ראוין לאדם אחד דמעיקרא אדעתא דהכי נעשית שליח:
פשיטא אמר. לשלוחו מכור לי בית כור משדותי לאחד ולא לשנים:
האמר לאחד ולא לשנים. ואפילו אם תמצא לומר זבין לי כורא וזבין ליה ליתכא מכרו קיים הכא בטל דגלי דעתיה דקפיד באפושי שטרי:
אמר לאחד סתמא. ולא פירש ולא לשנים מי הוי גלוי דעתא או לא:
לאחד ואפי' לשנים. דלאו אורחייהו דאינשי דקפדי והאי נמי לא קפיד אלא אורחא לאישתעויי הכי ואי הוה קפיד הוה מפרש ליה ולא לשנים:
ואע"ג דטעה שליח. ומכר בזול[1] נימא נמי דמקחו קיים:
והאמר מר אין אונאה לקרקעות. גרסינן ומשנה היא בפרק הזהב:
תורם כדעת בעל הבית. כפי מה שהוא מכיר בו אם עין יפה אחד מארבעים ואם עין רעה אחד מששים:
פיחת עשרה. שתרם אחד מארבעים:
תרומתו תרומה. דאמר ליה בהכי אמדתיך:
הוסיף עשרה. אחד מששים:
ואילו גבי בעל הבית תניא כו'. והכא תניא פיחת עשרה תרומתו תרומה אבל טפי לא:
ת"ש היתה כתובתה כו'. ואי אפושי שטרי קפידא היא נהי נמי דיתומין לא גלו דעתייהו אנן מיהא דיד יתומין בעינן למיהוי אית לן למימר מכרן בטל:
מתני' אגרת בקורת. הכרזה ולשון בקורת שמבקרין אותה בני אדם ע"י הכרזה:
גמ' שליח כמאן. שליח דטעה כמאן דיינינן ליה כאלמנה דיינינן ליה שבטעות כל דהו בטל כדתנן שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל או כדיינין הוא ועד דטעה בשתות:
- ↑ בספר אלפי יהודה (ורשה תרס"ח, פרשת חיי שרה) עמד מדוע פירש רש"י ש'מכר בזול' ולא ש'לקח ביוקר', ודקדק שרש"י חולק על רב חפץ אלוף הנזכר בשו"ת הרי"ף (סימן קט) ודעת רש"י שסברת 'לתקוני שדרתיך' היא רק במוכר בזול ולא בלוקח ביוקר, עי"ש מה שביאר סברת החילוק בזה. וע"ע מעשה בצלאל (על פסקי ריקנאטי סימן שפו) שביאר מה חידש רב חפץ אלוף בדבריו יותר מהמפורש בגמרא בכתובות, ונתן טעם אחר לחלק בין מוכר ללוקח, וביאר שהגמרא עוסקת במוכר ורב חפץ אלוף חידש שה"ה בלוקח.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |