רש"י/כריתות/כה/ב

רש"י כריתות כה ב

בא על הנבלה. כלומר על ספק איסור לאו:

לא מתנית. אינך שונה משנה וברייתא:

גליון לא מתנית. למה לא למדת קמיה דרבה והיית יודע כמוני. עכ"ה:

לבית הספק. דקצת איסור כל דהו בעינן:

מאי טעמא דאמרו לו. אשם תלוי בא על איסור כל דהו כגון לאו דנבלה:

דכתיב. באשם תלוי אשר לא תעשינה בשגגה ואשם דאפילו ליכא שגגה אלא במידי דלאו דהיינו שלא תעשינה חייב:

חמש אשמות. אשם גזילות ומעילות שפחה חרופה ונזיר ומצורע:

אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה. דלכי מתיידע ליה מייתי חטאת:

ודלא כר"א. דאי כר"א דאמר בא על ספק נבלה נמצא אשם תלוי דספק נבלה מתכפר כפרה גמורה דלכי מתיידע ליה לאו בר חטאת הוא:

אין אחר מכפר כפרתו. שאם מעל בשוגג ולא ידע ועבר עליו יום הכיפורי' ואחר כך נודע לו מביא אשם מעילות וכן כולן:

מנהני מילי. דאשמות ודאין לא מכפר יום הכיפורים עלייהו:

מה פשעים דלאו בני קרבן. דפשעים היינו מרדין שמורד ברבו וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי (מלכים ב ג):

אף חטאים דלאו בני קרבן. כגון נבלה מכפר עלייהו יום הכפורים אבל חטאים דבני קרבן כגון חטאות ואשמות ודאין לא מכפר. וטעמא דמכפר אתלויין מפרש לקמן:

דלא בא לכפר על עבירות מצוה ידועה. כדאמר בפרק קמא דשבועות (דף ב.) על טומאה שיש בה ידיעה בתחלה כשנטמא ידע ואין בה ידיעה בסוף כשנכנס לא ידע שהוא טמא וכשיצא לא נודע לו שנכנס בטומאה שיביא קרבן שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה עד שיודע שנכנס למקדש טמא ויביא בעולה ויורד אבל נודע לו שחטא ונכנס למקדש בטומאה אינו מכפר הילכך לא מכפר החטאים דבני קרבן משום דזוטרא כפרתיה אבל שעיר המשתלח דנפישא כפרה דיליה דמכפר על עבירה שנודע לו שחטא כדאמרינן בפרק קמא דשבועות (שם:) על כל עבירות שבתורה הזדונות והשגגות הודע ולא הודע כו' אימא דעל חטאים דבני קרבן נמי מכפר:

והתודה עליו. בשעיר המשתלח:

ומעטיה קרא בשעיר המשתלח. לאשמועי' דאף על גב דנפישא כפרתו אפילו הכי אבני קרבן לא מכפר:

על הזדון כשגגה. בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (לעיל דף ט.):

איתמר נמי. כאביי:

מן רישא דקרא. כלומר מדרישיה דקרא לגופיה וסיפיה מייתר להך דרשא:

עונה בה. והא מזיד הוא דכתיב ברישיה דקרא כי דבר ה' בזה וגו':

לאקשויי חטאת כו'. והשתא ליכא למיפרך דרב דימי דאם כן דלבני קרבן קאתי לא לכתוב קרא פשעיהם דהא כתיב עונות ולכתוב חטאתם דמשמע בני קרבן דסתם חטאת בני קרבן אלא מדכתיב פשעיהם מופנה לדרוש דברוב פשעיהם קמיירי:

שאין מכיר בו. שלא נודע לו שחטא:

קמייתא נמי. דחייבי חטאות ואשמות ודאין כו' דחייבין להביא אחר יום הכיפורים ליכא למיפשט לא מדרב דימי ולא מדאביי דשינויא דחיקא הוא דאכתי איכא למיפרך כדמעיקרא:

אבל

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף