רש"י/כריתות/כה/א

רש"י כריתות כה א

גבול שמעתי. מאימתי נאסרת:

ר' שמעון פוטר. מאותו ואת בנו:

שחיטה שאינה ראויה. באכילה כגון הא דאסירא באכילה דהא מחיים נאסרו כולן:

אמאי פטר ר"ש שחיטה הראויה. לאכילה היא:

וכי תימא קסבר ר"ש עגלה בשחיטה כשרה. לכפרתה והויא לה שחיטה שאינה ראויה לאכילה ומשמע דשחיטה במקום עריפה קיימא:

הכשר בפרה. בפרה אדומה:

אינה כן. באשם תלוי דבהא לא פליגי רבנן אם עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר:

הא איתסרא מחיים. כשירדה לנחל איתן:

עד שלא נראית לעריפה. דלא ירדה לנחל איתן:

משנערפה תקבר במקומה. נערפה אין לא נערפה לא:

תנאי היא. אי אסורה מחיים אי לא דתנא דבי רבי ישמעאל סבר מחיים אסורה:

מכשיר בפנים. אשם מצורע:

מכפר. חטאות ואשמות:

מכשיר בחוץ. צפרי מצורע:

מכפר בחוץ. שעיר המשתלח ועגלה ערופה:

מה מכשיר. האמור בפנים עשה בו מכשיר. אשם מצורע כמכפר כשאר חטאות ואשמות:

אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר. צפרי מצורע דאסורין בהנייה מחיים כמכפר בשעיר המשתלח ועגלה ערופה אלמא סבירא ליה דעגלה ערופה מחיים אסירא דכי היכי דגמר מכשיר ממכפר יליף מכפר ממכפר עגלה משעיר ושעיר ודאי אסור מחיים כשאר קדשים. והכי מפרש במסכת קדושין בשילהי האיש מקדש (דף נז.):

מתני' עד שתכנס לבית הספק. ושאר ימות השנה הוא דאיכא למיחש בספק שמא חטא או שום עון או לאו אבל השתא ליכא למיחש דהא כיפר יום הכפורים:

גמ' להגן עליו. מן היסורין עד שיוודע לו:

דלמא אשם תלוי. מדקיל כולי האי דאתי על הספק איכא למימר נמי דדינו כעולה ושלמים דאתו בחובה כגון עולת ראייה ושלמי חגיגה ואתו בנדבה אשם תלוי נמי אתי בחובה ובנדבה:

גליון מאי טעמא דרבי אליעזר אי סלקא דעתך חובה כו'. מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר אשם תלוי בא בנדבה היינו טעמא דאי ס"ד חובה הוא בא אם כן כי מתיידע ליה ודאי אמאי מייתי חטאת והלא כבר יצא ידי חובתו אלא ודאי נדבה הוא כדורון עולה ושלמים. עכה"ג:

בא

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף