רש"י/כריתות/יג/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ישנים בית מאיר רש"ש |
א"א בשלמא ר' מאיר לחומרא. דאפילו ביותר מכדי אכילת פרס מחייב היינו דקאמרי ליה רבנן לעולם אינו חייב ביותר מכדי אכילת פרס אלא עד שתהא שהיית אכילתן כשיעור פרס:
אלא אי אמרת ר' מאיר לקולא. קאמר דאפילו בכדי אכילת פרס לא מצטרף אם הפסיק בינתיים ורבנן בעו לאחמורי מאי עד שישהא הכי מיבעי להו למימר אם שהה כדי אכילת פרס חייב ומשמע אע"ג דהפסיק:
בחלבים ובנבילה. אכל שני חצאי זיתי חלב או נבלה:
אוכלין טמאין. שיעורן לפסול את הגוף בחצי פרס:
ומשקין טמאין. פוסלין את הגוף ברביעית:
אפילו כל היום כולו. שהה באכילת חצי פרס ובלבד שיאכל כל זית וזית שבו בכדי שהיית אכילת פרס:
לא התירו לאוכל פחות מכשיעור לירד ולטבול. הואיל ואינו צריך לטבילה ולקמן מפרש מאי איכפת ליה:
התירו לה כו'. מפרש לקמן:
למגע טמא מת. לאשה שנגעה בטמא מת:
תיובתא דרבנאי. דאמר כל זית וזית כו':
איטמי מחלב. דבשלמא ממגע שנגע בה לא מיטמא בנה שהיא שנגעה בטמא מת הויא ראשונה ואין אדם וכלים מטמאין אלא מאב הטומאה אלא מחלב איטמי דהאוכל כחצי פרס אוכלין טמאין נפסל גופו:
וכי תימא לא איתכשר. האי חלב ולאו טמא הוא דחלב אין בו תורת משקה דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי במסכת שבת בפרק חבית שנשברה (דף קמד:) הלכך בעי הכשר:
הא איתכשר בטיפה המלוכלכת על פי הדד. כלומר בטפה שפי הדד מלוכלך בו דההיא ודאי מכשר לשאר החלב היוצא דרך שם דהא לא קיימא לאכילת תינוק:
שינק בתקיפה אחת. בכח:
לפומיה דינוקא דמלא חלב. הלכך אי אפשר שלא תהא טיפה מלוכלכת על הדד:
ועוד. חלב לאו תורת אוכל [או משקה] אית ליה דאחד ממעייני האשה הוא כרוקה וכמימי רגליה דאמרינן לקמן דמטמאין טומאה חמורה בכל שהוא שהוא כאחד מאבריה:
בין לרצון. של תינוק בין שלא לרצון שאינו רוצה להניק וקתני מטמא ואי הוה ליה תורת אוכל אמאי מטמא שלא לרצון הא לא איתכשר הכשר מעליא דדומיא דכי יתן בעינן דניחא ליה:
גליון. אמר רבא שתי תשובות בדבר כו'. כלומר רואין אנו שפעמים אין תינוק יונק בכח ומניח טיפה מלוכלכת על פי הדד:
ועוד מקום חלב מעיין הוא. והרי הוא כאחד מאבריה ויטמא בלא הכשר כרוקה:
שלא לרצון. מאי היא דלא ניחא ליה לתינוק הרי לא יתכשר החלב בטיפה המלוכלכת ע"פ הדד דשלא לרצון התינוק יצאת דדומיא דכי יתן בעינן וקתני מיטמא אף על גב דלא הוכשר אלמא מעיין הוא ואמאי בנה טהור:
אלא אמר רבא כו'. אלא מקום חלב לאו מקום מעיין הוא וצריך הכשר אבל לא ניחא ליה טהור דהא לא איתכשר ומהשתא יכול לתרוצי לה בשלא לרצון. ע"כ הגליון:
כשיעור. רביעית ואם אוכל הוא חצי פרס ספק לא ינק כשיעור וטהור דהאי חלב אע"ג דמעיין הוא לא מטמא בכל שהוא דהא היא גופה לא מטמיא במגע דראשונה היא הלכך אין לחלבה אלא טומאת שאר משקין:
האשה שנטף חלבה כו'. כשהיא נדה. ואי מעיין הוא הא מיטמא בכל שהוא כאחד מאבריה והכשר למה ליה:
וכי תימא כו' והתניא. בהדיא דלאו מעיין הוא:
ליחה סרוחה. קייטור"א בלע"ז: