רש"י/כריתות/יב/ב

רש"י כריתות יב ב

בטומאה ישנה איכא מיגו אלא טעמא משום דאדם נאמן על עצמו הילכך היכא דאיכא קרבן הכי אבל בטומאה גרידתא לא:

אמר רבינא לעולם. טעמא משום מיגו בחלבין ובביאת מקדש איכא מיגו דלא נכנסתי שוגג אלא מזיד וגבי טומאה דלא מודו ליה משום דליכא מיגו ואע"ג דשייך ביה קרבן ואיכא טומאה ישנה דלית בה מיגו כגון אמרו לו אכלת קדשים כו':

לא אמר. ר' יהודה שהוא נאמן וטהור אלא לאכול טהרות בינו ובין עצמו אבל לפני אחרים לא יאכל דלמא אתי לזלזולי בטהרות:

לעצמו. נאמן לאכול טהרות שהוא נוגע דאדם נאמן על עצמו אבל לאחרים לא יאכילם:

מודה ר"מ כו'. אבל מיגו דמתניתין לא אמר דנוח לו לשקר לומר לא אכלתי מעשות רשע ולומר מזיד היה:

נשאלתי. לחכם על נדרי ובהיתר נטמאתי והכי קאמינא לא נטמאתי בעודי בנדרי:

יודע אתה בעדות. והוא השביעו ולא הודה וחייב אתה קרבן שבועת העדות מיגו דמצי למיפטר נפשיה בהיתרא ולומר מאי לא ידעתי דקאמינא לא נתכוונתי להיות עד:

חלב וחלב. שני זיתי חלב:

ה"ג העלמות מחלקין:

ממין אחד חייב. אסיפא דמתניתין קאי דקתני שני חצאי זיתים ממין אחד חייב פשיטא:

מהו דתימא כי אמר ר' יהושע. לקמן בהאי פירקא (שני חצאי זיתים ממין אחד חייב) תמחויין מחלקין:

בין לקולא. כגון אכל שני חצאי זיתים בשני תמחויין לא מצטרפין:

בין לחומרא. דאם אכל שני זיתים בשני תמחויין בהעלם אחד חייב שתים קמ"ל ממין אחד חייב אפילו בשני תמחויין ולא פליג ר' יהושע:

קמ"ל. דלחומרא קאמר:

ה"ג משני מינין פטור פשיטא. ומדסיפא דאין מצטרפין מיירי במין אחד ושני תמחויין מכלל דרישא דקתני ממין אחד חייב דמצטרפין מין אחד ותמחוי אחד קאמר פשיטא:

אין ידיעה לחצי שיעור. אכל חצי שיעור ונודע לא הויא ידיעה לחלק דאם חזר ואכל חצי שיעור מצטרפין:

הכותב שתי אותיות. הויא מלאכה בשבת:

מתני' כמה ישהא האוכלן. לשני חצאי זיתים דאמר מצטרפין:

כאילו אוכל קליות. משערין אותן כאילו נתפררו לפירורין דקין כקליות ואוכלן אחת אחת וכשיעור אותה שהייה מצטרפים:

פרס. מפרש בעירובין (דף פב:) ככר שהוא משלש לקב חציה לבית המנוגע. חצי ככר הוא פרס לשון פרוסה והוא ד' ביצים:

אכל אוכלין טמאין. נפסל גופו מן התרומה אם אכל חצי פרס כדאמרינן בעירובין בפרק כיצד משתתפין (שם) וחצי חציה לפסול את הגויה:

נכנס למקדש. ארביעית יין קמהדר דמשום אוכלין טמאין לא מחייב אביאת מקדש:

אם הפסיק בה. שלא שתה בבת אחת רביעית יין:

גמ' לחומרא. כאילו אוכל קליות אחת אחת בסמוך זו לזו בההוא משערים שאם אכל כחצי זית והפסיק ולאחר אותה שעה אכל חצי זית אחר אף אם שהה מתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס בסמוך זו לזו מצטרפין ואפילו הוי האי שיעורא כולי יומא:

א"ד לקולא קאמר. דבהא ס"ל כרבנן דבטפי מאכילת פרס לא מצטרף ולהכי מדמי לקליות דאם לא הפסיק בינתים אלא כאכילת קליות שדרכן לאוכלן זו סמוך לזו מצטרף ואם הפסיק לא מצטרף אפילו בכדי אכילת פרס:

א"א

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף