רש"י/ירמיה/נא

רש"י ‏ ירמיה נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לב קמי. כשדים בגימ' דא"ת ב"ש, רוח משחית את רוח מלך פרס ומדי שהוא משחית, רוח טלנ"ט בלע"ז:

ב

וזרוה. ונפצוה:

ויבוקקו. וירוקנו:

ג

אל ידרוך. הדורך הרי זה מקרא קצר אל אשר אני אומר שם ידרוך הדורך קשתו:

ואל יתעל בסריונו. אל ירפא:

ה

כי לא אלמן. לא שכחו מלנקום נקמתו:

כי ארצם. של כשדים:

ו

נוסו. ישראל מתוך בבל:

ז

כוס זהב. היתה בבל עד הנה ביד ה' לשכר בה את כל הארץ יין החימה:

על כן יתהללו גוים. נשתכרו ונשתטו:

ט

נגע אל השמים משפטה. גבה פורענות' עד אל השמים:

י

הוציא ה' את צדקותינו. נזכרנו לפניו לזכות ובאו צדקות אבותינו לפניו:

יא

הברו. ל' נקיון:

השלטים. אשפות שהחצים נתונים בהם:

יב

גם זמם ה'. זה ימים רבים:

גם עשה. את מזימתו דרך המקרא לדבר שני גמין זה אחר זה ועל ידי האחרון בא הראשון:

יג

בא קצך. קץ שלך:

אמת בצעך. מדת חמסך ל"א אמת בצעך מדת סופך כמו כי יבצע:

יד

בנפשו. אינשימישימו"ש בלע"ז:

כי אם. לשון באמת:

מלאתיך אדם. אמלינך משריית עממין דסגיאין כזחלא:

וענו עליך הידד. וירימון עלך בקלהון:

יז

נבער כל אדם. העושה פסל לאלוה:

נסכו. לשון מסכה:

יח

בעת פקודתם. כשיפקוד הקב"ה עליהם ועל עובדיהם:

יט

ושבט נחלתו. יעקב הנזכר למעלה בראש המקרא:

כ

מפץ אתה לי. עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה:

כד

ושלמתי לבבל. אחרי כל זאת שאגמור נקמתי על ידו בעובדי כוכבים:

כז

קדשו. זמנו:

טפסר. לשון חיל (או ל' אדון):

סמר. הריצי"יר בלע"ז כמו תסמר שערי בשרי (איוב ד טו):

כט

ותחול. לשון חלחלה:

ל

נשתה. קפצה כמו גיד הנשה (בראשית לג) שנשה ממקומו:

לג

כגורן עת הדריכה. הרי היא עתה מלאה כגורן בעת שדשו תבואתה שהיא מלאה חטין:

עוד מעט. ותתרוקן ותדמה לגורן בעת תחלת הקציר שהיא ריקנית:

לה

חמסי שארי. צעקת חמסי ומזונתי אשר אכלו שארי:

לח

נערו. ל' חמור נוער:

לט

בחומם אשית את משתיהם. אכוין שיהו משתיהן בעת החום כדי שישתכרו:

למען יעלוזו וישנו. וירדמו:

שנת עולם. שנת עולמית וכן עלתה שם מתוך משתה ושכרות נחרבו ונהרגו ונלכדה העיר כמו שנ' (בדניאל ה ב) בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' (שם) אשתי חמרא וגו' (שם) ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא וג' (שם) ודריוש מדאה קביל מלכותא:

מ

ככרים. כבשים, (וי"ת) כתורין:

מא

ששך. בבל בגי' דא"ת ב"ש:

מב

עלה על בבל הים. חיל גדול כמו הים:

מד

על בל. על עבודת כוכבים של בבל:

את בלעו. שהושפלו כל יושב הארץ תחתיו:

ולא ינהרו. ולא יאספו וכן ונהרו אליו כל הגוים (ישעיה ב ב) כמימי נהרות כולם ההולכים אל הים:

מו

בשמועה הנשמעת בארץ. השמועה הזאת של בלשצר שנהרג:

ובא בשנה השמועה. באותה שנה עצמה תבוא השמועה שחרבה בבל מאליה מן השמים שנאמר (שם יג) והיתה בבל צבי ממלכות תפאר' גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה:

ואחריו בשנה. השניה:

השמועה. הטובה לכם כה אמר כורש מלך פרס (עזרא א ג) מי בכם מכל עמו:

ומושל על מושל. דריוש המדי מלך שנה אחת ובשנה השנייה כורש הפרסי:

מט

גם בבל. היתה לנפול בה חללי ישראל:

גם לבבל. יפלו חללי כל ארצה:

נ

פליטים מחרב. ישראל שגלו לתוכה שפלטו מחרב נבוזראדן:

נא

כי שמענו חרפה. שהיו כשדים אומרים ומחרפים אותנו לאמר יד אלהינו רמה שהחרבנו את ביתו:

נב

יאנק חלל. יצעק חלל כשהורגים את האדם בחץ או ברומח והוא גונח כשמוציא הרומח הוא האנקה:

נג

וכי תבצר. לשון מבצר חוזק:

מאתי יבואו שודדים לה. מאתי מן השמים הגבוהים ממנה יבואו לה השודדים:

נה

נתן שאון קולם. נשמע קול צעקתם:

נח

תתערער. לשון חפירה ל' ערו ערו עד היסוד (תהילים קלז ז):

בדי ריק. בהרבה ריק שיבא עליהם:

נט

שר מנוחה. רב תקרובתא על ידו היו רואים את פני המלך המביאים לו תשורה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף