רש"י/ירמיה/מט

רש"י ‏ ירמיה מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הבנים אין לישראל. בי"ת רפה וה"א חטף פתח שהוא ל' תמיהה:

מלכם. עבודת כוכבים של בני עמון מלכם שמה שנאמר (מלכים ב, כג) ולמלכם תועבת בני עמון:

ג

כי שודדה עי. הסמוכה לה ומארץ עמון היא:

בנות רבה. רבת בני עמון:

והתשוטטנה בגדרות. תירגמו יונתן ואתהממון בסיען התגודדו בחיילות פתר והתשוטטנה לשון חיילות משוטטים וגדרות לשון גדרות צאן המלאים עדרים ויש לפתור והתשוטטנה והתעוללנה בזבל גדרות צאן ל' בזיון ויבז עשו (בראשית כה) ושט עשו:

ד

תתהללי. תתפארי וונטי"ר בלע"ז:

בעמקים. שארצך ארץ עמקים ואין עצירת גשמים קשה לה שאין חמה שולטת בה:

זב עמקך. מכת רוב גשמים באה עד שזבו המים בעמק ושטפו שרשי התבואה כך פי' מנחם:

ה

איש לפניו. כל אשר יוכל למהר ולנוס:

לנודד. ל' נע ונד (שם ד):

ז

בתימן. אדום בדרומה של ארץ ישראל היא כמה שנאמר והיה לכם פאת נגב ממדבר צין ע"י אדום (במדבר לד ג):

מבנים. מדור זה:

נסרחה. אתקלקלת:

ח

הפנו. התבערו מן המקום הזה לשון ופנו את הבית (ויקרא יד):

העמיקו לשבת. להחבא בעמקי מסתרים נוסו הפנו העמיקו. כולם לשון צווי הם:

ט

אם בוצרים באו לך. חשפתי את וגו' שמועה שמעתי וגו' כל כעין דוגמא זו נבא עובדיה על אדום ולפי שסיגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסיגנון אחד במקצת הדברים משתנין:

לא ישאירו עוללות. בתמיה והשודדים שבאו עליך לא השאירו לך כלום:

י

חשפתי. גליתי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל לז) ואתה הסגרת שרידי למען לא ישאר מהם איש כמה שנאמר אל תסגר שרידיו (עובדיה א יד):

ונחבה לא יוכל. ויבקש להחבא ולא יוכל:

יא

עזבה יתומיך. שיתמת בישראל:

יב

אשר אין משפטם לשתות. שלא היו אחים להם ואם הרעו להם אין להם משפט מות כמותך:

יג

לחרפה. ולקללה תהיה בצרה בצרה מערי מואב אלא מפני הענין שנאמר יובב בן זרת מבצרה (בראשית לז) היא לוקה עמו:

טו

קטן נתתיך. שאין בהם מלך בן מלך; לא היה דרכם ברומי להעמיד מלך בן מלך:

טז

תפלצתך. ל' בהלה שהיית ממהר ונבהל לעורר שטימתך לאחיך ויש לועזין לשון פלצות ויש לועזין לשון מפלצת:

השיא אותך. להרע להם:

שוכני. שוכן:

תופשי. כמו תופש והיו"ד יתירה בו:

יט

כאריה יעלה מגאון הירדן. שהוא מקום אריות כתרגומו של יונתן כן יעלה האויב אל נוה איתן:

ארגיעה. אקריב את הרגע:

אריצנו מעליה. פתאום ובהצלחה יחריבנה וישוב לו ברגע קטן אל מקומו ואני אומר אריצנו מעלי' ממעל לה שיהא מתגבר עליה ועליון לה וכן ממעל לרקיע וכן ממעל לו (ישעיה ו) מעל למדיו (שמואל א, יב):

ומי בחור. אותו שבחרתי לנקום נקמתי עליה אפקד:

ומי יועידני. למלחמה להלחם אתי:

רועה. מלך:

כ

אם לא. לשון באמת:

יסחבום. יגררום:

צעירי הצאן. בזויי האומות ורבותינו דרשו פרס שהוא הצעיר בבני יפת:

ישים. לשון שממה:

כג

בושה חמת וארפד. ערי ארם כי שמעו שמועה רעה על דמשק שהיא ראש ארם כמה שנאמר כי ראש ארם דמשק (ישעיה ז ח) לכך נמוגו:

בים דאגה. דאגתה דומה לדאגת הים השקט לא יוכל. כל דאגה לשון יראה הוא:

כד

רפתה דמשק. רפו ידיה מהלחם:

ורטט. זיע:

כה

איך לא עזבה. לא נתמלאת עפר סביב חומתה לחזק החומה כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה (נחמיה ג ח) ויש עוד לפתור למה לא נעזבת מן הרעה הזאת שלא תבא הרעה עליה:

קרית משושי. כך יתאבל מלכה עליה:

כו

לכן. לשון שבועה:

ידמו. יחריבו ואינו זז מלשון דממה שכל עיר חריבה אין קול נשמע בה:

כח

קדר. שוכני מדברות באהלי' הם אין חומה ואין עיר:

כט

מגור. אמאשמנ"ט בלעז ל"א לשון יראה:

ל

כי יעץ עליכם וגו'. ומה היא העצה קומו עלו אל גוי שליו:

לא

בדד ישכונו. בטח ביחידות אין צריכין להתאסף ולישב ברוב אדם שאין יראים שיבא אויב עליהם:

לב

קצוצי פאה. מוקצים מקצה אל קצה הרוחות:

לה

את קשת עילם. את תקות עילם (ס"א חזקת עילם):

ראשית גבורתם. מיטב גבורת':

לח

ושמתי כסאי. מצור שלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף