רש"י/ירמיה/מח

רש"י ‏ ירמיה מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המשגב. שם מקום:

ב

חשבון. ומדמן שם מקום ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם:

תדמי. תחרבי:

ד

צעיריה. שולטנהא הצעירים מן המלכים:

ה

מעלה הלוחית. שם מקום הוא מעלת הר:

ו

כערוער. מגדל ערוער עשוי במדבר ואין סביביו ישוב כי אם שוכני אהלים ומגדל העומד באין ישוב נראה כחורבה כן תירגם יונתן ומנחם פי' כערוער שם עץ מעצי היער:

ט

תנו ציץ למואב. תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר טו לט) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל לח):

כי נצא תצא. כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד טו), ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב, תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב:

י

מלאכת ה'. מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום:

יא

לא נמר. לא נחלף:

יב

צועים. מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיה נא יד) הוא הלוך המעיים בשלשול:

ונבליהם. חביותיה' של מואבים:

ונפצו. ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד ב) כל נבל ימלא יין (לעיל יג):

יג

מכמוש. אשר בטח בו:

מבית אל. עגל הזהב:

יז

נודו לו. לשון קינה כמו אל תנוד לו:

יט

שאלי נס ונמלטה. שאלי מן הנסים והנמלטים ממואב מה נהייתה אם נמלט כלום מהשחית:

כא

ומשפט בא. ופורענות בא:

כו

השכירוהו. השקוהו תרעילה עד שישתכר:

גם הוא. כמו שהיה שחוק לו:

כז

תתנודד. היית מניד בראשך ומתלוצץ על חרבנו, ל"א כי מדי דבריך בו שהיית מתרונן על חרבנו אתה מתנודד לצאת בגולה וכת"י על דאסגיתון עליהון פתגמין בכן תטלטלון:

כח

בעברי פי פחת. מקום שהמים כורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים וכשהנחל מתמעט נמצאת הגומא ריקנית והיונה מקננת באחת מעב' הגומא וכשנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם כך שמעתי ויונתן לא תרגם כן והוה כיונא דשבקא פום שובכה ונחתא ושריא בארעית גובא:

ל

עברתו ולא כן. שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט:

בדיו. גבוריו:

לא כן עשו. לא כגמול השיבו לזרע אברה' שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם:

לא

קיר חרש. עיר מארץ מואב:

יהגה. גונח כיונים הוגים:

לב

מבכי יעזר אבכה לך. כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר והיא סמוכה למואב:

אבכה לך. אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי כי גם את תחרבי כמוהו:

הגפן שבמה. ארץ כרמים היתה:

נטישותיך. לפי שדימה אותה לגפן דימה את גבוריה לנטישות הגפן:

עברו ים. הלכו בגולה:

קיצך. לשון קיץ תאנים וקצך שהיא ל' קץ אין בו יו"ד והצד"י דגושה:

לג

ונאספה. וכלתה שלא תראה:

לא ידרוך. ענבים בקול ענות הידד בשמחה כאשר היו עושים:

הידד לא הידד. שהידד יצעקו לא יהי הידד הראשון כי אם הידד של מנוסת חרב:

לד

עגלת שלישיה. מדינה גברתנית:

לו

על כן יתרת עשה. על אשר גאוה עשה לכך אבדו:

לז

גדדות. שריטות:

לט

איך חתה הילילו. הילילו עליה ואמרו איך חתה:

מ

כנשר ידאה. האויב אל מואב:

ידאה. יעוף:

מא

הקריות. שם העיר:

מג

פחד ופחת. אלו ב' דברים קשים זה אצל זה שהפחד גורם לו לנוס והפחת מוכן ליפול בו:

פחת. פוש"א בלע"ז:

מה

בצל חשבון. שהיא גבוהה ויש לה צל:

עמדו. הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס:

מבן סיחון. מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט):

וקדקד. אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר:

בני שאון. אותם שהיו מגביהים קול תפארת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף