רש"י/יומא/עח/ב

רש"י יומא עח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שעם. מין גומא שקורין פוי"י:

בתענית צבור. הנגזר על הגשמים דתנן במסכת תענית (דף יב:) אסור בנעילת הסנדל:

בדהיטני. מין שעם:

בדהוצי. סנדל של כפות תמרים:

בדיבלי. של עשבים:

יוצא בקב שלו. בשבת קב אשקצ"א:

ורבי יוסי אוסר. קסבר לאו מנעל הוא הואיל ואינו שוה בכל ואפילו הכי שוין שאסור לצאת בו ביום הכפורים אלמא אף על גב דלרבי יוסי לאו מנעל הוא אפי' הכי אסיר והוא הדין לשל שעם:

כתיתין. חתיכות בגדים קטנות שהם נוחות לו לסמוך שוקו עליהם:

טמא. מקבל טומאה דלאו פשוטי כלי עץ הוא:

מנעל הוא. הלכך ביוה"כ אסור אבל דהיטני ודהוצא לאו מנעל נינהו:

מותרין בכולן. בכל הני דמתניתין אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה:

אינשי עבדו ליה. גדולים עשו לו והתורה הזהירה גדולים על הקטנים שלא יעשו להם בידים דבר האסור כדאמרינן במסכת יבמות (דף קיד.) לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים:

לא אפשר מאתמול. ויהא ישן כל הלילה והם ברגליו:

הא מותרין לכתחלה קתני. שאם בא לימלך אומרים לו האכילהו ורחוץ אותו והאי שפיר ידע דהיום עשאו לו:

מיא חמימי. לרחיצה:

ומשחא. לסוך:

ביעתא בכותחא. ביצים בכותח:

תבורי מאני. להפקיר לו כלים לשבר ולמלאות תאותו:

מאני גזיזי דפחרא. כלים סדוקים של חרס בדמים קלים:

אין מונעין תכשיטין וכו'. ברייתא היא ומייתינן לה בריש בתולה נישאת בכתובות הרי שהיה טבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ואחר כך קוברין את המת ואין מונעין תכשיטין מן הכלה מחמת האבל כל שלשים יום אלמא כל שלשים בעי' נוי:

אם מחמת סכנת עקרב. מקום שיש לחוש לעקרבים מותר כל אדם לנעול:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---