רש"י/יבמות/מה/ב

רש"י יבמות מה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנו רב יהודה. כדאמר ואף רב יהודה מורה בה להיתירא:

והאמר רב יהודה. גבי חציו עבד הבא על בת ישראל:

הולד אין לו תקנה. בבת ישראל כלומר ממזר הוא:

כי איתמר. ההיא דאין לו תקנה:

כגון דקדיש. מי שחציו עבד וחציו בן חורין את בת ישראל ואח"כ בא עליה דכיון דקדשה הויא מקודשת לצד חירות אבל לא לצד עבדות ונמצא צד עבד שבו משתמש בא"א ולפיכך הולד ממזר דכל הני דמכשרי בפנויה מכשרי אבל באשת איש אפילו בישראל הולד ממזר וכ"ש עובד כוכבים ועבד אבל היכא דבא עליה בלא קדושין כשר:

ה"ג דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש:

לדברי המכשיר. בעבד הבא על בת ישראל מכשיר אפי' בא"א וטעמא מפרש ואזיל:

אלא מאשת אב. דממזרות לגבה כתיב דכתיב לא יקח איש את אשת אביו וסמיך ליה לא יבא ממזר (דברים כג א):

כגון שבא על אשת איש. ומשום הכי הולד אין לו תקנה בבת ישראל דנמצא צד חירות של עבד כשבא עליה משתמש באשת איש. ואע"ג דאי כולו עבד הולד כשר כדאמרן לדברי המכשיר מכשיר אפי' בא"א הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר:

רב גזא גרסי':

הוה עובדא. בעבד גמור:

בין באשת איש. כדאמרן שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קדושין על אחרים:

רב מרי בר רחל. מעובד כוכבים הבא על ישראלית הוה:

בפורסי דבבל. גבאים ממונים על ישראל. ואע"ג דגר בעלמא אסור למנותו פרנס על ישראל דאמר מר כו' האי כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה:

אטבלה לשם אנתתא. לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות:

יכילנא לאכשורי בה. להיות גיורת גמורה ואע"פ שלא טבלה לשם גירות ואמר לקמן (יבמות דף מו:) לעולם אינו גר עד שימול ויטבול דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה:

ובברתה. ואע"ג דבת עבד הבא על בת ישראל היא דהא נתגיירה זו וכבת ישראל היא אפ"ה כשרה בתה:

בה כדרב אסי. דאמר בשמעתין ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא שלא טבלה אמו לשם גירות ואמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות:

ל"א לשם אנתתא. לשם אישות וטבילת גירות הוה אלא שאינה טבילה דאמר בכיצד (לעיל יבמות דף כד:) אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש אינן גרים. יכילנא לאכשורי בה ע"י טבילות אחרות שטבלה אח"כ לנדותה. כך שמעתי וקשיא לי חדא דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפי' למשנה ראשונה נמי אי קמייתא לא סלקא לה בתרא נמי לא סלקא לה דלאו לשם שמים נתגיירה ולשון ראשון עיקר ונראה בעיני:

בר ארמייתא. שלא טבלה אמו כשנתגיירה:

מי לא טבלה לנדותה. ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות דדת יהודית היא וכן מי לא טבל לקריו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף