רש"י/יבמות/לז/א

רש"י יבמות לז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באורתא אמר רבא הכי. כדקאמרת:

לצפרא הדר ביה. ושמעתי מפיו שאינה חולצת:

הכא מאי. לר' יהושע בריה דרב אידי קבעי לה:

מי עביד רבנן תקנתא לכהן. דאע"ג דלישראל בעינן יוציא בגט עד שיגיע זמנו התם הוא דלכשיגיע זמנו מצי לאהדורה אבל הכא דאי מגרש לה לא מצי מהדר לה תסגי בהפרשה בעלמא:

עבדינן כרבנן. וסמכינן אולד:

קדשה בתוך שלשה. שום אלמנה או גרושה:

עירוקיה מסתייה. לא בעי למיכפייה דלכתוב גט דגלי דעתיה דלא בעי לכנוס עד זמנו:

ורוב נשים לט' ילדן. ולייתי חטאת דודאי בר קמא הוא ואשת אח בת בנים בעל:

וזו הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימיה. דאי הוכר לא הוה מספקא לן:

לשליש ימיה. דכתיב ויהי כמשלש חדשים (בראשית לח כד):

איתרע לה רובא. דלא תשדייה בתר רוב נשים אלא ספק בתר מיעוט ספק בתר רוב:

ראשון. דספק הוה ראוי להיות כהן גדול ממה נפשך:

והשני. אם קיימה עד שילדה לו בן ודאי ממזר מספק שמא ראשון בן המת הוה וקאי עליה בכרת ואישתכח האי שני ולד חייבי כריתות וממזר:

מאי קאמר. ר"א בן יעקב היכי מצי לאפוקי מספק ממזר:

אמר אביי כו' ספק ממזר הוי ואסור בממזרת. ובכשרה:

ר"א אומר אין ממזר מספק אלא כודאי ממזר הוי ומותר בממזרת. דקסבר ספיקן בודאן מותר:

ושני ממזר ודאי הוי מספק. כלומר מתוך ספק זה נעשה כודאי ממזר ומותר בממזרת:

וקמיפלגי. אביי ורבא דמר מוקי רבי אליעזר בן יעקב להיתירא ומר מוקי ליה לאיסורא פליגי בדרבי אליעזר:

ודאן בספיקן אסור. שמא הספק כשר הוא ונמצא בא ממזר בקהל וכן ספק ממזר בספק ממזרת דשמא זה פסול וזה כשר:

שתוקי. שקורא אביו ואמו משתקתו:

אסופי. שנאסף מן השוק. ובכולהו איכא למיחש שמא מפסול נתעברה:

כותי. אין מקפיד על קידושי כסף ושטר דלית ליה גזירה שוה דקיחה קיחה וכי מקדש חד מנסבא לאידך לפיכך כולן ספק ממזרים הם שמא נתקדשה אמו לאחר:

כי אמריתה. רב יהודה מסיים למילתיה ואזיל כי אמריתה להא שמעתא דרב אמר הלכה כר"א קמיה דשמואל אמר לי כו':

נתיני. גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות דכתיב (יהושע ט כז) ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה:

וכולן מותרין לבא זה בזה. אי אמרת ספיקן בודאן מותר וכ"ש ספיקן בספיקן היינו דמשכחת ליה כולן מותרין זה בזה. כהנים לוים וישראלים מותרין זה בזה. לויי וישראלי חללי גירי וחרורי עבדים משוחררים מותרים זה בזה גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי מותרים זה בזה דקהל גרים לא איקרי קהל לפיכך ממזרים מותרים בהן. וכסדר הזה שנויים בקדושין (דף סט.):

ואת אמרת הלכה כר"א. שאין ממזר מותר בשתוקי ולא שתוקי בשתוקי ולא שתוקי באסופי (א"כ לא משכחת לה כולהו מעורבים):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף