רש"י/זבחים/קיג/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות חי' אגדות מהרש"א קרן אורה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נהי דאיפני מירושלים. כולה ר"ל קאמר לה:
מהבלא מתו. וקברום הבאים אחריהם בבתי קברות ואין לחוש לכל הארץ אלא לשאר ארצות שהיה שם מבול ונשקעו בטיט:
ברותחין נידונו. ונמצא נמלג ברותחין:
חרבה דמעיקרא. קודם מבול:
מכל אשר בחרבה. לאפוקי דגים שבים:
דהיינו דקם רימא התם. הראם זכר ונקבה שהוא גדול ואינו יכול ליכנס לתיבה עמדו שם:
גוריות. הכניסם לתיבה:
אורזילא. הוא ראם דימא שהוא על שפת הים:
בר יומא. ביום שנולד:
משכא דצוארי'. משך צוארו:
בי מרבעתא דרישיה. בי מרבץ של ראשו:
רמא כבא וסכר לירדנא. הטיל גלל בירדן וסכר הירדן וסתם הילוך מימיו כבא כמו (עירובין דף כט:) כיבוי דרעותא דניסן:
חוטמו. שיוכל להנשים:
לא ירד מבול לא"י. ולמה ליה לשנויי הכי. לימא דהתם קם נ"ל דל"ג:
והא קא סגיא תיבה. והא התיבה מהלכת על פני המים מגבוה לנמוך נמצא חוטמו נשמטת מן התיבה ומת:
וליטעמיך תיבה היכי סגיא. והלא זפותה היא מבית ומבחוץ כדכתיב וכפרת אותה וגו' (בראשית ו׳:י״ד) וכיון דרותחין הן היא מהלכת שאין זפתה נפשר:
עוג מלך הבשן. דכתיב ביה ויבא הפליט וא"ר יוחנן (נדה דף סא:) זה עוג שפלט מאנשי דור המבול:
נס נעשה ונצטננו המים. שבצידי התיבה ושם עמד עוג והראם וגם הזפת לא נפשר והראם לא הוצרך לתיבה ומפני גובהן לא טבעו:
הא לא פש. מן המתים שם כלום דאיידי דגבוה היא השפילום המים לבבל שהיא מצולה:
למה נקרא שמה מצולה. דכתיב (ישעיהו מ״ד:כ״ז) האומר לצולה חרבי:
אי אפשר דלא אדביקו. בטיט:
שמנערת עשיריה. מפני שאינן מרחמים על הבריות כדאמרינן במסכת ביצה (דף לב:) עשירי בבל יורדי גיהנם הן:
כאילו אוכל שקצים ורמשים. של מבול:
או קרבן שומע אני כו'. קרבן דכתיב בשחוטי חוץ (ויקרא י״ז:ד׳) להקריב קרבן וגו' דריש ליה בת"כ על הקרבן חייב ואינו חייב על השוחט חולין בפנים או קרבן לאו להכי אתא אלא לחייב על קדשי בדק הבית ששחטן בחוץ שאף הן נקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר ל״א:נ׳) ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד ואין זה אלא לבדק הבית:
שאין ראוין לפתח אהל מועד. אני שמעתי בסדר יומא לפי שסתמן בעלי מומין דקי"ל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה במס' תמורה (דף ז:) אבל לענין הסוגיא אני למד כאן דאפילו תמים נמי קרי אינו ראוי דלא הועתד לבא אל אהל מועד דהא פרת חטאת תמימה היא וקרי לה אינו ראוי:
אוציא את אלו שאין עתידין לאהל מועד. ולא אוציא שעיר המשתלח דראוי הוא שהוא תמים דבעינן שיהא ראוי לשם דלא ידעינן הי מתרמי זה שמעתי ולפי סוגיא של שמועה זו משמע דקרי ליה ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ווידוי:
ת"ל לה'. להקריב קרבן לה' המיוחד לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לשם:
קודם הגרלה. הוי ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ואי לאו דמעטינן מלה' ה"א לחייב:
אחר הגרלה. לא ראוי לבא הוא ומימעיט מאל פתח:
הא איכא וידוי. דבעי ליכנס להתוודות עליו:
תיפוק לי מאל פתח אהל מועד. דהא לאו ראוין הן לבא לעזרה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |