רש"י/דניאל/ו

רש"י ‏ דניאל ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ודריוש: מדאה קבל מלכותא כבר שנין שיתין ותרתין. למה מנה שנותיו לומר לך ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים (צ"ל יהויכין) נולד שטנו דריוש מגלות יכניה ועד כאן ס"ב שנה ואמר מר גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמנה לנבוכדנצר נשתיירו לנבוכדנצר שלשים ושבע שהרי מ"ה מלך ושלשה ועשרים דאויל מרודך כמ"ש רז"ל במסכת מגילה ב' שעבדו לבלשצר הרי ס"ב:

ג

ועלא מנהון. ולמעלה מהן:

די להון אחשדרפניא. שיתנו האחשדרפניא הללו עצה לשלשה האפרכים:

ומלכא לא להוא נזיק. והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות:

ד

דניאל דנה. דניאל זה:

מתנצח. מתגבר:

ומלכא עשית. המלך היה חושב בלבו להקימו על כולם:

ה

הוו בעין עלה. היו מבקשים עלילה למצוא לדניאל בדבר המלכות שיוכלו להלשין עליו:

ו

די לא נהשכח. אמרו ביניהם לא נמצא לדניאל זה שום עלילה:

להן השכחנא עלוהי. אבל נמצא עליו עלילה ע"י תורת אלהיו אם נוכל לבקש מאת פני המלך שום גזירה שיגזור להעבירו על תורתו והוא לא יקיים את מצות המלך והרי העלילה:

ז

הרגישו. משמשו על המלך:

ח

אתיעטו. נועצו:

לקימה קים מלכא. להחזיק בדת המלך בכח לפי שמחדש באת למלוך וממדינה אחרת אתה וצריך חיזוק:

די יבעה בעו. אשר יבקש שום בקשה:

להן מנך מלכא. זולתי ממך המלך:

לגוב אריותא. לבור שאריות המלך שם:

ט

תקים אסרא. תעמיד חק זה:

די לא להשניה. שלא לשנות כדת מדי ופרס:

די לא תעדא. שלא תעבור:

יא

כדי ידע. וכאשר ידע:

וכוין פתיחין ליה בעליתה. בעלייתו:

נגד ירושלם. לצד בה"מ ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א, ח):

וזמנין תלתה. ערבית ושחרית ומנחה:

ברך על ברכוהי. כורע על ברכיו:

כל קבל די הוא עבד וגו'. ככל אשר היה עושה לפני זאת:

יב

הרגישו. משמשו ותפשו:

יג

על אסר מלכא. על בטול אסור המלך אשר באו להלשין:

יציבא מילתא. אמת הדבר:

יד

לא שם עלך: מלכא טעם. לא נתן לב ועצה לחוש על גזירותיך:

בעא בעותיה. מתפלל תפלתו:

טו

כדי מלתא שמע. כאשר שמע הדבר:

שגיא באש עלוהי. הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דניאל וקשה עליו מיתתו:

ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. על דניאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם:

בל. איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו:

ועד מעלי שמשא. ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב"ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו:

טז

די מלכא יהקם. אשר המלך יגזור ויעמוד לא לאדם לשנותו:

יח

והיתית אבן חדה. והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ"ש הבה נלבנה לבנים (בראשית יא) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא"י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא"א:

ושמת על פים גובא. הושמה על פי הגומא:

בעזקתיה. בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו:

די לא תשנא צבו בדניאל. שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו (ס"א כרצונם):

יט

ובת טות. לן בתענית:

ודחון. ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול:

ושנתה נדת עלוהי. נדדה שנתו:

כ

בשפרפרא. בעלות שחר והרבה יש בתרגום יונתן:

יקום בנגהא. עמד לאור הבוקר ולא בשלש שעות כשאר מלכים:

ובהתבהלה לגובא די אריותא אזל. ובבהלה לחפירת האריות אזל:

כג

חבולה לא עבדת. שום דבר כיעור ושקר לא עשיתי:

כד

שגיא טאב עלוהי. הרבה הוטב בעיניו:

ולדניאל. ואת דניאל צוה להעלות מן הבור:

די הימן באלהיה. אשר האמין באלהיו:

כה

די אכלו קרצוהי. אשר הלשינו עליו:

ולא מטו לארעית גובא. לא הגיעו לתחתיות הבור עד שמשלו בהם האריות וכל עצמותיהם הדיקו:

כו

באדין דריוש מלכא וכו'. די דארין בכל ארעא שדרין בכל הארץ שלמכון יסגא:

כט

ובמלכות כורש. שמלך אחר דריוש שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף