רש"י/גיטין/עד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומטמא לה. אי כהן הוא:
שאינה צריכה הימנו גט שני. אם מת דסמוך למיתה הוי גט:
בעילתה תלויה. הדבר תלוי עד שימות או עד שיעמוד מחולי זה אם מת מן החולי הבא עליה פטור דלר' מאיר משמע ליה מעת שאני בעולם היינו משעת נתינה וה"ק לה ה"ז גיטך מעת שאני בעולם אם מתי הלכך כשמת איגלאי מילתא דגרושה הואי בשעת ביאה ואם לא מת הבא עליה בחטאת:
רבי יוסי אומר בעילתה ספק. לכשימות דמשמע ליה מעת שאני בעולם ומיהו מספקא לן על שעת ביאה אי גרושה הואי אי לא שמא זו היא שעה הראויה ליסמך למיתה שמא אינה זו ואינה גרושה הילכך אם ימות מביא הבא עליה אשם תלוי ואם לא ימות בחטאת ודאי:
מגורשת ואינה מגורשת ובלבד שימות. והיינו נמי כרבי יוסי דמייתי אשם תלוי דספיקא משוו לה ולקמן מפרש מזוני איכא בינייהו:
לא מייתי אשם תלוי. אם ימות אלא פטור לגמרי כדפרישית לעיל:
ולר' יוסי. אם ימות מביא זה אשם תלוי:
איכא בינייהו דר' זירא. כלומר איכא בינייהו מזוני וכדר' זירא ולא דפליגי בדר' זירא דתרוייהו אית להו דרבי זירא ומשום הכי לא קרי לה רבי יוסי מגורשת ואינה מגורשת דקסבר לית לה מזוני ואע"ג דר' יוסי דמתני' תנא מגורשת ואינה מגורשת תרי תנאי ואליבא דרבי יוסי והיינו חכמים דברייתא:
מתני' מעשה בצידן. בגמ' פריך מאי תנא דתנא מעשה:
גמ' שנתקרע הגט. קודם מתן מעות:
והיא תתן. תנאי בעלמא הוא וכי מקיימא ליה איגלאי מילתא דמשעת נתינה גיטא הוי דכל ע"מ מעכשיו הוא וע"מ כן דליקיים:
צריכה גט שני. דלכשתתן כבר אזל ליה גיטא:
שפשטה ידה כו'. קודם מתן מעות:
מקיים תנאיה ואזיל. והוו קידושיו קידושין למפרע ושל שני אינו כלום:
דלקרובה קאתי. הילכך מעכשיו קאמר לה משעה שחפץ בה:
אבל גט דלרחוקה קאתי. ומסתמא בקושי הוא מגרשה הילכך לכשתתן קאמר וקסבר אדהכי והכי מפייסנא לה:
לא כסיף למתבעה. מעותיו הילכך לא צריך ליה למתלי גיטא במתן מעות ומעכשיו קאמר לה:
ולאחר לא תנשא עד שתתן. דדילמא לא יהבה ונמצא גט בטל:
נתנה. לפני מותו אינה זקוקה ליבם:
לא נתנה זקוקה ליבם. ולא סגי לה ליתן ליורשים:
ומ"ס. ר"ש:
לי. משמע אפילו ליורשים כשאיני:
אבל דכו"ע תנאה הוי. ולא תלה הגט בשעת מתן מעות דאי לכשתתן קאמר נהי נמי דלי ואפילו ליורשי משמע מיהו הוה ליה גט לאחר מיתה:
כאומר מעכשיו דמי. דה"ק מעכשיו יהא גט ע"מ שתקיימי התנאי:
לא נחלקו. אלא במהיום ולאחר מיתה דרבנן מספקא להו אי תנאה הוי אי חזרה הוי ולרבי ודאי תנאה הוי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |