רש"י/גיטין/מז/א

רש"י גיטין מז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירקן. פדני:

משום קלקולא. שלא יוטמעו בעובדי כוכבים וילמדו ממעשיהם ובחיי אביהן ליכא למיחש להכי דמנטר להון אבוהון:

אימא לתיאבון הוא דקאכיל. ולא הוי מין אלא מומר ובמינים הוא דאמרינן מורידים אבל לא מעלין אבל מומר אמרי' התם סמי מכאן מומר:

ואכיל איסורא. עדים העידו עליו כן והוי אוכל נבילות להכעיס:

חייתא וגלגלתא. שק קשור ופקיע ועיגול של אבן או של עופרת בתוכו:

דיומא בתרא. כשהורגין אותו:

דליחול אדמיה. שימחול על דמו:

איקמטינכו ואותבינכו. לקשור אתכם ולהושיבכם:

חייתא ופלגא. כלומר מכה וחצי מכה:

יתיב קאכיל ושתי. כל ימיו כל מה שהיה משתכר לא היה מצמצם להצניע ליום מחר:

למזגא עליה. כר או כסת לישן עליו:

כריסי כרי. בטני ושומן שבמעי הוא לי כר וכסת:

מוריקא. כרכום:

מתני' הכי גרסינן לוקח ומביא בכורים. בכל שנה צריך ליקח מן העובד כוכבים ביכורי פירותיה בדמים יקרים ומביאם לירושלים:

מפני תיקון העולם. שלא יהא רגיל למכור קרקע בא"י לעובד כוכבים וגם אם מכר יטריח לחזור אחריה ולפדות:

גמ' שאין קנין כו'. אם קנה עובד כוכבים קרקע בארץ אין קניינו קנוי להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר:

לבני אדם. לכל צרכיהן:

דיגונך ולא דיגון של עובד כוכבים. שאם מירחן עובד כוכבים והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובד כוכבים פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבולין אבל אם הגדילו בקרקע העובד כוכבים ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין במעשר דקרקע א"י ביד עובדי כוכבים לא הופקעה קדושתה:

לקט שכחה ופאה. סתמן הפקר ופטורין מן המעשר שנאמר ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך (דברים יד) במי שאין לו חלק ונחלה עמך יצאו אלו שיש לו בהן חלק ונחלה עמך שהרי אף לו הן מופקרין והלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבי' חייבין במעשר כו' והשתא מפרש לה ואזיל:

ה"ד אילימא דישראל. שהניחן ישראל בשדהו ולקטינהו עובד כוכבים וקאמר דאם חזר עובד כוכבים ומכרן לישראל חייב לעשרן אלא א"כ הפקירן ישראל ראשון בשדהו:

הא מיפקרי וקיימי. דכל לקט ושכחה ופאה הפקר הן:

אלא דעובד כוכבים. שהיו משדה העובד כוכבים והניחן כישראל:

וליקטינהו. עניי ישראל וכיון דעובד כוכבים לא מיפקד להניח פאה ולקט לא חייל עלייהו שמא אא"כ הפקירן עובד כוכבים ממש לשם הפקר ולא לשם פאה להניח סתם:

הא לא הפקיר חייב. במעשר אלמא שדה העובד כוכבים חייבת במעשר:

ישראל שלקח שדה. זרועה מן העובד כוכבים והשהה אצלו עד שהביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים:

חייבת במעשר. אם בא ישראל ולקח מן העובד כוכבים מאותן הפירות ומירחן:

שכבר נתחייב. כשהביאה שליש ביד ישראל דקי"ל לענין מעשר במסכת ר"ה (דף יב:) תבואה וזיתים אחר שליש:

לא נתחייבה לא. אם הביאה שליש ביד עובד כוכבים פטורה:

בסוריא. דמעשר דידה מדרבנן ושם יש קנין ביד עובד כוכבים להפקיע:

כיבוש יחיד. דוד כיבשה ולא היו כל ישראל שם והיא ארם צובה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף