רש"י/גיטין/מו/ב

רש"י גיטין מו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מאי קונם. הלא קונם לשון הקדש הוא שאוסר הדבר עליו בהקדש ומה אסר זה עליו:

באומר יאסרו כו'. והכי קאמר קונם פירות עלי אם איני מגרשיך:

פשיטא. מאי ניחוש לה:

במה. בשעת איסור הבמות:

והמקיימו. ולא נשאל עליו לחכם להתירו:

כאילו הקריב קרבן. על הבמה וגמר עונו שלם לפי שע"י כן הוא מרגיל עצמו בנדרים והאי כיון דקיים נדרו ניקנסיה מלהחזיר קמ"ל:

ארישא. קאי דקאמר לעיל לא יחזיר ומסיק הכא מפני תיקון העולם אי משום קלקולא אי משום שלא יהו פרוצות:

אין בזו וכו'. הכי קאמר והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם שלא נמצא כאן לאסור:

מתני' המוציא את אשתו. בגט:

משום אילונית. שלא הכיר בה כשכנסה ומכל מקום צריכה גט דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובעל לשם קדושין:

ר' יהודה אומר לא יחזיר. שמא תנשא ותלד ויאמר אילו הייתי יודע שכן אפילו נותנין לי ק' מנה לא הייתי מגרשיך ולדעת כן גרשתיך שאם יבאו לך סימנים שאחזיריך ואם ידעתי שלא תשובי אלי ואת ראויה לילד לא גרשתיך לפיכך אומרים לו קודם גירושין הוי יודע שהמוציא את אשתו משום אילונית לא יחזירנה עולמית:

וחכמים אומרים יחזיר. דלא חיישינן לקלקולא:

והיא תובעת כתובתה. מן הראשון שהוציאה בלא כתובה משום מקח טעות ועכשיו נודע שלא הטעתו:

שתיקותיך יפה ליך. שיאמר אילו ידעתי בסופי ליתן ליך כתובה לא גירשתיך:

גמ' מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא. שמדבריו למדנו שאם ירצה לומר על מנת אילונית גירשתיך היה מקלקלה:

לא תיפוך. ור' יהודה ודאי חייש לקלקולא וגבי נדר היינו טעמא דלא חייש דקסבר ליכא קלקולא דבנדר הצריך חקירת חכם סבר לה כר' אלעזר דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד הילכך לא מצי למימר אילו הייתי יודע כו' ובשאינו צריך סבר לה כרבי מאיר דאמר אין הבעל טועה בנדר שבידו להפר ואינו יכול לומר לאחר זמן אילו הייתי יודע שאני יכול להפר לא גירשתיך:

מאן חכמים. דאמרי הכא יחזיר:

רבי מאיר היא. דאמר במסכת קידושין (דף סא.) כל תנאי שאינו כפול כתנאי בני גד ובני ראובן אם יעברו אם לא יעברו אינו תנאי:

והכא בדלא כפליה. שלא אמר בשעת גירושין אלא הוי יודעת שמשום אילונית אני מוציאך ולא אמר לה ואם אי את אילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה אילונית ולא מצי לקלקלה:

מתני' אין פודין. הואיל ורגיל בכך כדמוקי בגמרא והוא שמכר ושנה ושילש:

גמ' בני בי מיכסי. מקום:

גרבי להו. היו שובין אותם לעבדים:

ללודאי. אומה שאוכלין בני אדם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף