אילת השחר/גיטין/מו/ב

אילת השחר גיטין מו ב

דף מ"ו ע"ב

מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות העולם עלי אם איני מגרשיך וכו' פשיטא מהו דתימא ליגזור וכו'. היינו דס"ד דניקנסי', צע"ק דכיון דנדר כן הרי דרוצה לגרשה ולא מחמת שהיא רוצה להתגרש, א"כ מאי ניקנסיה שלא יחזירנה, הלא זה בעיקר קנס עליה, וכל פעם אם קנסו עושין טוב להשני, אבל כאן הא קונסין אותה יותר ממנו.

שם. באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשיך וכו' פשיטא. והק' הרשב"א דלמ"ד משום קלקולא למה לא יוכל לקלקלה אם ימצא פתח לנדרו ויאמר אם הייתי יודע שאמצא פתח לנדרי לא הייתי מגרשה. והנה לכאורה הא כיון שאסר עליו הפירות אם אינו מגרשה הרי דאין הגירושין מחמת הנדר אלא הנדר הי' מחמת רצונו לגירושין, וכן תירץ בתוס' רי"ד, וע"כ דהרשב"א ס"ל דאע"ג דעשה נדר מחמת שלא רצה אותה, מ"מ יטעון דבשעת גירושין כבר עשה כן מחמת הנדר.

והרמב"ן תירץ [והובא באבנ"מ סוף סי' י'] דכיון דלא נדר אלא לגרשה, אז אחרי שגירשה אין כבר נדר ולא שייך שיטעון אילו הי' היתר לנדרי דהא תיכף הי' היתר לנדרו אחרי שגירשה ולא שייך קלקולא, וצ"ע דהא למ"ד דאסרו רק באי"צ חקירת חכם משום דיטעון אילו ידעתי שיכולתי להפר לא הייתי מגרשה, אע"פ שאחרי שגירשה לא שייך כבר להפר, מ"מ שייך קלקולא דיאמר אילו הייתי יודע שאני יכול להפר לפני שאגרשנה לא הייתי מגרשה, וא"כ גם כאן יטעון כן.

תוד"ה המוציא. דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. היינו בשאר מומים דמחיל אבל באיילונית לא מחיל, ולפי סברא זו שפיר אסיק אדעתיה חשש שמא היא איילונית או שאר מומין, אלא דלגבי שאר מומין מחיל ולחשש איילונית לא מחיל, וצ"ע דאיך יסכים לעשות בעילת זנות על צד זה שהיא איילונית, ומשמע דכיון שאפשר לתלות שאינה איילונית כרוב הנשים, אף שמסכים שעל הצד של איילונית לא יהיו קידושין ובידו לקדשה גם על הצד שהיא איילונית, מ"מ אינה עושה בזה איסור אף אם נתברר אח"כ שהיא באמת איילונית, ואם אין בידו לתקן האיסור על הצד הזה בודאי הי' מותר לבעול ולסמוך על הרוב, אלא אפי' הכא שיש בידו לתקן שגם כה"ג לא יהי' איסור, מ"מ מותר לכוין דעל זה אינו מקדשה ויהי' בעילת זנות.

אמנם צע"ק דא"כ למה מסכים ומוחל לגבי שאר מומין משום שאינו רוצה שיהי' בעילת זנות, הא יכול לסמוך על הרוב שאינה בעלת מום ולא יהי' עבירה, ודוחק לחלק דאיילונית שאינו מצוי כלל מותר משא"כ מומין יהא אסור משום דשכיחי קצת.

בא"ד. דמומין מסיק אדעתיה שמא לא יתקיים התנאי דשכיחי ובועל לשם קידושין אבל איילונית דלא שכיח לא מסיק לבעול לשם קידושין. ולתירוצם זה אילו הי' מסיק אדעתיה הי' מכוין לשם קידושין, ויל"ע דהא כשאדם מקדש צריך לחול בכל גווני, אלא דבאופן שהיא בעלת מום או איילונית אמדינן לדעתו שאילו ידע לא הי' מקדשה, וכיון דלפי סברתם כעת דבשעת ביאה הי' מסכים בכל גווני אילו הוי ידע ואינו רוצה כלל שיהי' בעילת זנות, וכיון דמסיק לבעול לשם קידושין מחמת מומין דשכיחי נימא שתהי' מקודשת גם אם תימצא איילונית, שהרי אין לומר כעת שאילו ידע לא הי' מקדשה, שהרי כעת ס"ל שאילו הוי ידע הי' מקדשה אף שהיא איילונית.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א