רש"י/במדבר/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ במדבר ד

ב

נשא את ראש וגו'. מנה מהם את הראויין לעבודת משא, והם מבן שלשים ועד בן חמשים שנה, והפחות משלשים לא נתמלא כחו, מכאן אמרו (אבות פ"ה) בן שלשים לכח, והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה:

ד

קדש הקדשים. המקדש שבכלן, הארון והשלחן והמנורה והמזבחות והפרכת וכלי שרת:

ה

ובא אהרן ובניו וגו'. יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו המפרש לו בפרשה זו, ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת:

בנסע המחנה. כשהענן מסתלק, הן יודעין שיסעו:

ז

קערת וכפת וקשות ומנקית. כבר פרשתי במלאכת המשכן:

הנסך. הכסוי, לשון מסך, כדכתיב אשר יסך בהן (שמות כה):

ט

מלקחיה. כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה:

מחתתיה. כמין כף קטנה, ושוליה פשוטין ולא סגלגלים, ואין לה מחצה לפניה אלא מצדיה, וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן:

נרתיה. לוצי"ש בלעז, שנותנים בהן השמן והפתילות:

י

אל מכסה עור תחש. כמין מרצוף:

יב

את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש. בתוך המשכן שהוא קדש, והן כלי הקטרת שמשרתין בהם במזבח הפנימי:

יג

ודשנו את המזבח. מזבח הנחשת:

ודשנו. יטלו את הדשן מעליו:

ופרשו עליו בגד ארגמן. ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות, ואינה שורפתו, שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת (יומא כ"א):

יד

מחתת. שבהם חותין גחלים לתרומת הדשן, העשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחצות, ומלפניה שואבת את הגחלים:

מזלגת. צנוריות של נחשת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן, כדי שיתעכלו יפה ומהר:

יעים. הם מגרפות, ובלעז וודי"ל, והן של נחשת, ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח:

טו

לכסת את הקדש. הארון והמזבח:

ואת כל כלי הקדש. המנורה וכלי שרת:

ומתו. שאם יגעו, חיבין מיתה בידי שמים:

טז

ופקדת אלעזר. שהוא ממנה עליהם לשאת אותם, שמן וקטרת ושמן המשחה, ומנחת התמיד , עליו מטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חניתן (תלמוד ירושלמי שבת פ"י):

פקדת כל המשכן. ועוד היה ממנה על משא בני קהת, לצוות איש על עבודתו ועל משאו, והוא המשכן וכל אשר בו , כל הסדורים למעלה בפרשה זו, אבל משא בני גרשון ומררי שאינה מקדש הקדשים ע"פ איתמר היה, כמו שכתוב בפרשת נשא:

יח

אל תכריתו. אל תגרמו להם שימותו:

כ

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש. לתוך נרתק שלו, כמו שפרשתי למעלה בפרשה זו, ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני, ובלוע שלו הוא כסויו:

כב

נשא את ראש בני בני גרשון גם הם. כמו שצויתיך על בני קהת, לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה:

כה

את יריעת המשכן. עשר תחתונות:

ואת אהל מועד. יריעת עזים העשויות לאהל עליו:

מכסהו. עורות אילים מאדמים:

מסך פתח. וילון המזרחי:

כו

אשר על המשכן. כלומר הקלעים והמסך של חצר, הסוככים ומגנים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב:

ואת כל אשר יעשה להם. כתרגומו וית כל די יתמסר להון, לבני גרשון:

כז

על פי אהרון ובניו. ואיזה מהבנים ממנה עליהם ביד איתמר בן אהרון הכהן :

לב

ויתדתם ומיתריהם. של עמודים. שהרי יתדות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו, ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה, שלא תגביהם הרוח, ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונדסין, כמו ששנויה במלאכת המשכן:

מז

עבדת עבדה. היא השיר במצלתים וכנורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת (ערכין י"א):

ועבדת משא. כמשמעו:

מט

ופקדיו אשר צוה ה' את משה. ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים שנה ועד בן חמשים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.