הטור הארוך/במדבר/ד

הטור הארוך במדבר ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

ונתנו עליו כסוי עור תחש וגו'. כתב הרמב"ן מכסים הארון בפרוכת המסך ומכסים על שניהם עור תחש בעבור הגשמים ופורשים על הכל בגד כליל תכלת מלמעלה מה שאין כן בשאר הכלים במנורה ושולחן ומזבחות שהיה כסוי העליון עור תחש והיה זה מפני כבוד הארון שיהא נראה מלמעלה הבגד הנכבד שהוא כענין השמים לטוהר. ויש מפרשים וכבר פירשו עליו בגד כליל תכלת על הארון ועל הפרוכת ועל הכל נתנו כסוי עור תחש:

ושמו בדיו. י"מ ששמו אותם על כתפיהם. וי"מ שמשימים אותם כסדר בענין שישאו אותם בהם כי היו הטבעות רחבים והיו הבדים נכנסין ויוצאין רק שלא יסירו אותם לגמרי:

ז

לחם התמיד עליו יהיה. כתב הרמב"ן על השלחן עצמו יהיה הלחם ועליהם הבגד התכלת שמתחלה היו מסדרים הלחם ופורשים על הלחם ועל השולחן בגד תכלת ועל הבגד היו נותנים הכלים והיו עושין כדי להפריש בין השולחן ולחמו ובין הכלים ומלמעלה לכלים היו נותנים בגד תולעת שני והיה כסוי העליון מתולעת שני שהוא מראה אדום בעבור שהשלחן הוא סימן לכתר מלכות שהוא מדת הדין אבל הארון ומזבח הזהב היה בבגד כליל תכלת שהוא סימן לכתר תורה ומזבח העולה היא ארגמן שהוא אדום יותר מן הראשון על שם הדמים שזורקים עליו:

טז

ופקודת אלעזר וגו' הכהן שמן המאור וקטורת וגו' פקודת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו. פי' שהיה פקוד וממונה למסור למי שישא כל אלו וגם היה פקיד למסור לבני קהת לשאת אותם. וכתב ר' אברהם פי' פקודת המשכן שיש לו פקודת המשכן ובכל כליו עם איתמר אחיו רק לגודל מעלת אלעזר היה פקיד על השמן והקטורת לבדו. וכתב הרמב"ן ואינו נכון שהרי הפסוק אומר למט' בפרשה האחרת על פקודת המשכן ביד איתמר בן אהרן ואינו מזכיר אלעזר וכן אומר למעלה ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו' פקודת שומרי משמרת הקודש כלומר נשיא פקוד' משמר הקודש שהם הנתוני' ביד בני קהת. אלא פי' פקודת המשכן כי פקודת שמן המאור והקטורת והמנחה ושמן המשחה ופקודת כל המשכן בקודש ובכל אשר בו בכלי הקודש הכל ביד אלעזר והם הנזכרים בכאן שאמר וכלה אהרן ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי הקודש. והנה אלעזר אמרכז לשלשת הנשיאים וגזבר למשמרת בני קהת ואיתמר גזבר לגרשון ובני מררי ומפני שלא הזכיר באלעזר ונשא כמו שאמר בשאר הלוים יראה שאינו נושא אותם אלא שהוא פקיד עליהם ליתנם לבני קהת למי שיבחר בהם והם יחזירוהו לידו בהקים המשכן וכן פקודת שומרי משמרת הקודש וכן בשמות תפקדו (את כלי) משמרת משאם שהיו פקידים ליתן לכל אחד משאו אשר ישאו. ועל דעת הירושלמי הכתוב בפי' (רש"י?) [אומר] שהוא נושא אותם יהיה משא גדול כי הקטורת שס"ה מנה ומשה (לא) פטמה לחצאין ושמן המאור (לשנה) שלימה רב מאד קך"ג (קפ"ג) לוגין ומנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה אלא היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב וכן משה רבינו וקוי י"י יחליפו כח:

כ

ולא יבואו לראות כבלע את הקדש. פירש"י כשמכסין אותו. ור' אברהם פירש שלא יבואו לראות כאשר יוסר פרכת המסך ויגלה הארון עד שיכוסה ויבואו לשאת אותו. ופי' כבלע כאשר יוסר הבנין שהוא הקדש מלשון בלע י"י ולא חמל שהם מוזהרים שלא ליגע ושלא לראות הסרת הבנין בעת שיוריד אהרן את הפרוכת:

כב

נשא את ראש. בקהת ובגרשון אומר נשא ולא במררי לפי שגרשון בכור וקהת נושא הארון אומר בהם לשון נשיאות ראש ועל כן אמר גם הם לומר שגם בני גרשון ראויין לנשיאות כבני קהת אע"פ שאינו נושא דברים המקודשים כמותו אבל במררי שלא אמר לשון נשיאות לא אמר גם הם. וא"א הרא"ש זצ"ל אומר טעם לגם הם כי במנין הראשון שמנה הלויים מבן חודש ומעלה התחיל סדר תולדותן בגרשון שהוא הבכור ובזה המנין שהוא מבן שלשים התחיל בקהת היה סבור משה שלא ימנה מבן שלשים ולמעלה אלא בני קהת בשביל שעבודתן בכתף ולכך אמר גם בני גרשון תמנה מבן שלשים ולמעלה. בגרשון ומררי אומר כל הבא ובקהת אומר כל בא כי הה"א בא לרבות שהם מעצמן באים מיד שהם בעצמן היו מפרקין אותו אבל בני קהת שלא היו רשאין לבא עד שהיו אהרן ובניו מכסין את הקדש ואחר כך היו הם באים לשאת לכך כתיב כל בא כלומר אחר מעשה בא. בגרשון ומררי כתיב לעבוד עבודה ובקהת כתיב לעשות מלאכה לפי שעבודת גרשון ומררי לפרק ולהקים שהיא עבודה קשה קורא אותה עבודה אבל משא בני קהת מלאכה קלה היא:

כה

ומכסה התחש אשר עליו. כתב ר' אברהם אחז הכתוב דרך קצרה שלא הזכיר מכסה עורות אלים מאדמים. ויש אומר ששני המכסים היו דבקים:

כו

ואת כל אשר יעשה להם ועבדו. כתב רש"י כתרגומו וית כל דיתמסר להון. וכתב הרמב"ן ואם כן יהיה יעשה כמו ואיש במעון ומעשהו בכרמל נכסיו אשר הוא עושה בהן. והנכון לפרש ואת כל אשר יעשה להם למשכן ולמזבח כי כלים רבים להם:

כז

על פי אהרן ובניו תהיה כל עבודת בני הגרשוני. פירש"י ואי זה מן הבנים ממונה עליהם איתמר. וכתב הרמב"ן ואינו נכון כי למה מזכיר אהרן אלא פי' על פי אהרן ובניו שתהי' עבודתם על פיהם הם ימנו בני הגרשוני על עבודתם שיאמרו פלוני מבני גרשון יהיה גזבר על ענין כך ויהיה משורר או שוער וישא מן היריעות כך וגם בעת המסע לא יפרקו ולא יטענו עד שיצוו אותם אהרן ובניו. והנה כולם צריכין לפקידה שהוא המינוי ואלעזר אמרכז על שלשת הנשיאים ואיתמר גזבר על גרשון ומררי. ואומר:

ופקדת' עליהם במשמרת. כי משה היה עמהם בעת המינוי כאשר יפקידו להם המשמרות אבל ביד איתמר תהיה משמרתם שכל אחד יחזיר כליו לידו בחנות המשכן ויאמר הרי לך כל הכלים המסורים לידי:

לב

ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתידותם ומיתריהם. פירש"י יתידות ומיתרים של עמודים וכו'. וכתב הרמב"ן ואיני יודע מה יעשו יתידות לעמודים ועוד מה נשתנה יתידות של עמודים משאר היתידות שאלו לבני גרשון ואלו לבני מררי ופי' הוא כי יתידות ומיתרים של קלעים היו לבני מררי ויתידות ומיתרים של משכן היו לבני גרשון ומה שכתוב למעלה בבני גרשון ואת מיתריהם ואת כל כלי עבודתם חוזר על יריעות המשכן והאהל המוזכרים בראש הפסוק ולא על החצר:

ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם. שיפקדם ביד כל איש במספר שמות לגלגלותם כלי משאם לומר פלוני ישא כך מן הקרשים ופלוני כך מן הבריחים וה"ה בבני גרשון וקהת שלא תאמר לא צוה כן אלא בבני מררי בעבור שהיו נושאים משא כבד וירצה כל אחד להקל מעליו ולהכביד על חבירו אלא גם בבני גרשון וקהת צוה כן:

מט

ופקודיו אשר צוה ה' את משה. כתב רש"י ואותם פקודים היו במצוה מבן ל' עד בן נ'. וכתב הרמב"ן וא"כ יהיה ופקודיו חוזר על משה. ור' אברהם פי' איש איש חוזר על גרשון קהת ומררי שמינה משה לכל אחד משלשתן על עבודתו ועל משאו כאשר הזכיר למעלה וזה פי' פקודיו של כל איש ואיש הנזכר. ויתכן לפרש אשר כפשטו אמר שמנה משה לג' האחין האלה כל אחד על עבודתו ועל משאו כמפורש למעלה ופקודיו של כל אחד מהם אשר צוה ה' את משה לפקוד אותם לגולגלותם איש על עבודתו ועל משאו הזכיר משה אותם למשפחותם ומנה לגולגלותם כל אחד על עבודתו ועל משאו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.