רש"י/בבא קמא/מד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואכתי צרורות נינהו. ואין כופר כתוב אלא בנגיחה דהוי גופו ממש:
דקאזיל. כותל:
מיניה מיניה. ע"י דחיפתו וגלגולו כל שעה עד שמפילו עליו ומיהו אינו מתכוין להרוג:
חייב בכופר ופטור מן המיתה. דדרשינן כופר אם כופר והיינו כוותיה דשמואל:
והנזקין. שהזיק שור שלא בכוונה ולא הרג:
מכופרו. דאמרינן שלא בכוונה חייב מרבויא דאם כופר:
חיוביה דשור. תשלומי נזקיו מחמת הבור באין:
מחיובי' דשור. קטליה:
כופר חיובא דבעלים. כפרת נפשו:
מה בעלים עד דמכוין ליה. ר' שמעון אית ליה הך סברא גבי רוצח באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עט.) ורבנן פליגי עליה ואמרי אף בעליו נמי מתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב דהאי וארב לו אמרי דבי רבי ינאי רבנן מוקמי ליה פרט לזורק אבן לגו לתוך חבורת אנשים ויש שם כנענים וישראלים ואיכא למימר לכנענים נתכוין:
תיפוק ליה דרובא כנענים נינהו. ולא איצטריך קרא למפטריה:
ואי נמי. חמשה כנענים וחמשה ישראלים לא איצטריך קרא למפטריה דרחמנא אמר (במדבר לה) ושפטו העדה והצילו העדה[1] דהא ספק נפשות להקל:
לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים. דאי לאו קרא הוה אמינא זיל בתר רובא ולישראל איכוין ואע"ג דדלמא לאו להאי איכוין נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב קא משמע לן קרא דהואיל והוה ליה כנעני קבוע ביניהן כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל ולכל מילי דקיימא לן קבוע כמחצה על מחצה דמי מהאי קרא נפקא לן:
מתני' שור היתומים. שאין להן אפוטרופוס או שור אפוטרופוס של יתומין אלא שעל אפוטרופוס לשומרו:
גמ' שור שור ז'. ז' שור כתובין בפרשה בנוגח אדם:
שור האשה. דלא תימא בעל השור כתיב לשון זכר:
מדקתני תרתי. שור הפקר תרי זמני:
הא קמ"ל. הא דהדר תנא שור הגר לר' יהודה דאע"ג דנגח בחיי הגר ומת והוי ליה הפקר פטור:
והועד בבעליו. היינו בב"ד דאין העדאה אלא בב"ד:
מתני' מסרו לשומר חנם. עד שלא נגח ולאו ארישא קאי אלא מילתא אחריתי היא:
תחת הבעלים. מתחייבין בנזקין כבעלים:
גמ' אם עד שלא נגמר דינו מכרו מכור. ואפילו לרבנן דלא דרשי בבעליו דנהוי מיתה והעמדה בדין כא' ומיחייב קטלא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' תוס' (ב"ב נ:) שתמהו למה לן קרא דוהצילו, הא סברא היא דאיך נהרוג מספק. ותי' בקובץ שיעורים (ב"ב אות רכג) דאיצטריך קרא שיהא פטור בתורת ודאי ולא בתורת ספק, ונפק"מ לענין שור הנסקל דפטור מספק מדין כמיתת הבעלים כך מיתת השור, ואילו היה הטעם בבעלים משום ספק איסור רציחה לא שייך זה בשור דאין בו איסור רציחה, ואדרבה ספק מצוה לסקלו מדאורייתא לחומרא, ועי' סוכת דוד (כתובות דף טו אות מו) ומרגליות הים (סנהדרין דף עט).