רש"י/בבא קמא/לג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
בית מאיר
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png לג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כיון דמשעבד ליה. דאי לא יהיב ליה דמי שקיל ליה לשור דרחמנא שעבדיה ניהליה:

והתניא מכרו מכור. אמר ליה חוזר וגובהו ניזק מלוקח:

לרידיא. שאם חרש בו לוקח אינו נותן דמי החרישה לניזק:

ש"מ. בתמיה והא מטלטלין לאו מידי דקאי בעיניה ולא סמיך מלוה עלייהו ואמאי טרפינן להו מלוקח:

אפותיקי. רחמנא שוייה למיגבי מהאי שור:

אין בעל חוב גובה ממנו. והכא אמאי גבי ליה מלוקח:

ומשני עבד טעמא מאי. גובהו מלוקח משום דאית ליה קלא לשעבודיה כי שווי' אפותיקי:

בר מערבא. מא"י הוה:

מכרו אינו מכור. קס"ד אפי' לרדיא:

לעולם מזיק. ומכרו אינו מכור לגופיה קאמר דהדר גבי ליה ואפילו לרבי ישמעאל:

הקדישו מוקדש. לאו קדוש ממש אלא ליתן דבר מועט בפדיונו:

כדרבי אבהו. דאמר במסכת ערכין (דף כג:) גבי מקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב וקתני התם דיהיב להקדש מידי פורתא וגבי בעל חוב דיליה ואמר ר' אבהו דהא דבעי למיתב להקדש מידי משום גזירה שמא יאמרו הקדש גמור יוצא לחולין בלא פדיון:

מכרו מכור. כולה הך ברייתא מפרש לקמן:

משעמד בדין. נשתעבד גופו לניזק ושלו הוא:

מכרו. מזיק:

אינו מכור. ואפי' לרדיא:

הקדישו אינו מוקדש. ואפילו מידי לא יהיב להקדש:

קדמו בעלי חובות כו'. מפרש טעמא לקמן:

מכרו מכור. אשור תם קאי עד שלא עמד בדין:

כדרבי אבהו. דיהיב דבר מועט:

נתנו במתנה מה שעשה עשוי לרדיא. כמכירה:

אלא שחטו. קס"ד מה שעשה עשוי לאפקועי מניזק קאמר דהתם ליכא למימר לרדיא:

נתנו במתנה מה שעשה עשוי לרדיא. כמכירה:

לפחת שחיטה. מה שנפחתו דמיו בשחיטתו אין המזיק משלם:

שעבודו של חבירו. קרקע המשועבדת לחבירו:

פשיטא. דמהכא שמעינן לה בלא מימרא דרב הונא:

ה"ג הא נמי רבה אמרה דאמר רבה. רבה אדם חשוב היה ומאדם חשוב כגון רב או רבה פרכינן כאילו כתיב במשנה או בברייתא:

כמאן דחפר בה בורות שיחין ומערות דמי. שהרי השחיטה נראית ונכרת:

בין הזיק עד שלא חב. עד שלא לוה בעליו המעות מבעלי חובין:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון