רש"י/בבא מציעא/סא/א
רבית בכסף מנין. שעובר אף בלאו שני של רבית:
ת"ל. בלוה נשך כסף אם אינו ענין לגופו לחייבו על לאו של נשך שהרי כבר נאמר בראש המקרא לא תשיך ובסופו נאמר כל דבר אשר ישך תנהו ענין לרבית כסף והשתא דשמעינן מלא תשיך בין כסף ובין אוכל אייתרו תרוייהו נשך כסף ונשך אוכל לחייב את הלוה על לאו של רבית על שניהן:
אין לי. שעובר על שני לאוין בין בכסף ובין באוכל אלא לוה:
רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא. למיגמר במלוה מן הלוה דבגופו כתיבי כדמפרש ואזיל:
כדקאמרת. נשך קאי אכסף ומרבית אאוכל:
והא תנא נאמר נאמר קאמר. ומגזרה שוה נפקא ליה והיכי פליג אמורא אתנא ואמר דמגופיה יליף:
הכי קאמר תנא אילו לא נאמר קרא. בדרך הנשמע לשניהם אע"פ כן הייתי לומדו בגזירה שוה והשתא גזירה שוה לא צריך להכי:
למה לי לאו ברבית לאו בגזל כו'. ילמדו זה מזה שבכולן חסרון ממון שמחסר את חבירו:
דאפילו בלוה אסר רחמנא. וגזר עליו שלא יתננו ואיכא למימר חידוש הוא שחידשה תורה בזו ולא שאסר לחסר את חבירו בדרך אחרת דהא אזהרת לוה לאו משום דמחסר הוא:
מה להנך דלא מדעתיה. אונאה לא ידעי ביה גזל על כרחיה שקל:
תאמר ברבית דמדעתו. נותן לו:
שכן אין דרך מקח וממכר. תאמר באונאה שהיא דרך מקח וממכר ויש בני אדם שצריכין לחפץ וקונין ביותר משוויו:
לא לכתוב בגזל ותיתי מהנך. דכי פרכת מה לרבית שכן חדוש תאמר בגזל אונאה תוכיח מה לאונאה שכן לא ידע דמחיל תאמר בגזל דידע ואיכא למימר דמייאש ומחיל רבית תוכיח וחזר הדין הצד השוה שבהן שמחסרו ממון אף אני אביא גזל:
לכובש שכר שכיר. דלא מטא לידיה ולא מחסר ליה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |