רש"י/אבות/ב

רש"י אבות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שיבור. שיברור:

כל שהיא תפארת לעושיה. שנוח לו והנאה וגם בני אדם נוחין הימנו:

נ"א לעושה למי שעושה אותה:

תוספת גליון. כל שהיא תפארת לעושה. כל דרך שהיא נוחה ותפארת למי שעושין אותה לאותה הדרך יברור האדם לפי שבידוע שזו הדרך שהיא נוחה לעושה:

ותפארת לו מן האדם. שלכל העולם היא ישרה דאין לך דבר עבירה שיעשה אדם שלא יתחרט בו ויאמר בלבו מה עשיתי ויש לו בושת מבני אדם. אבל נזדמן לידו דבר מצוה ודרך ישרה ויקיימנה אז ישמח ביותר עליה וגם ב"א מפארים ומשבחים אותו:

שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדיו טלו בשכרכם כך וכך והכנסו לפרדס. וחרשו בו ותקנו כל צרכו ובפרדס היו בו אילנות טובות ורעות. ואילו היה אומר להם אילן פלוני טוב הוא ואילן פלוני רע הוא ותקחו בזה יותר מבזה היו הולכין כולם אצל הטוב כדי להרבות שכרן ונמצאו נשתיירו אילנות רעות שלא יתוקנו לכך אמר בסתם כך עשה הקב"ה שלא גילה שכר המצות שלא יראה אדם מצוה ששכרה מרובה יותר מחברתה ויחזור אחריה:

והוי מחשב הפסד מצוה. מה שאתה מפסיד מסחורתך בשעה שאתה עוסק במצוה אל תתעצב על אותו הפסד אלא הוי מחשבו כנגד השכר שתקבל עליה לעתיד ואם יבוא מצוה לידך קיימנה אע"פ שתדע שיש לך בה הפסד ממון ששכר המצות הרבה הוא:

ושכר עבירה. שאתה נהנה בה הוי מחשב כנגד הפסדה שאתה עתיד להפסיד בה ואם יבא עבירה לידך אל תעשנה אע"פ שתדע שתהנה ממנה כי ההפסד שעתיד לבא עליך הרבה הוא:

מה למעלה ממך. שהיא רואה ושומעת וכותב בספר:

ב

בנו של רבי יהודה הנשיא. הוא רבינו הקדוש:

שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:

לסוף בטלה לגרור עון. כך כתוב במשנה לפי שא"א לו בלא מזונות והולך וטורח ומלסטם את הבריות ומשכח את תלמודו:

וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים. שאע"פ שהן עמלין עמהן זכות אבותם מסייעתם:

ואתם מעלה אני עליכם שכר כאלו עשיתם. כאלו נעשה הדבר בשבילכם הואיל ועסקתם לשם שמים:

נ"א והיו עוסקים עמהם לש"ש. כלומר בכל מאמצי כחם ובלבד שיהיה לבם לשמים:

נ"א מעלה אני עליכם כאילו עשיתם אפי' אין אתם גומרין את המעשה מעלה אני עליכם כאילו גמרתם אותו:

ד

הוא היה אומר. רבן גמליאל:

עשה רצונו כרצונך. שאפילו בשעה שתעשה חפצך תעשה לש"ש:

כדי שיעשה רצונך כרצונו. כדי שיתנו לך מן השמים טובה בעין יפה:

בטל רצונך מפני רצונו. שתחשוב הפסד מצוה כנגד שכרה:

שיבטל רצון אחרים. הקמים עליך לרעה. ויש ספרים שזאת ההלכה כתובה בפ' בן זומא:

הלל אומר. זהו הלל הזקן שאמר למעלה בפ"א:

אל תפרוש מן הצבור. אלא השתתף עמהם בצרתם כדי שתשמח עמהם כמ"ש הפסוק שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. כדאמרינן כל מי שאינו משתתף עם הצבור אינו רואה בנחמת צבור ואינו רואה סימן ברכה לעולם בפ' אחרון דתענית:

אל תאמין בעצמך. שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי:

עד שתגיע למקומו. שיבא כמו כן לידך ותנצל ממנו. וכן מצינו בירבעם בשעה שבנה שלמה בהמ"ק והשלים אותו הניח מפתחותיו תחת מראשותיו כדי שישכים למחרת להקריב תמיד של שחר בזמנו מה עשתה בת פרעה הכניסה לו על מטתו כמין רקיע של נחושת ומזלות וכוכבים מצויירים בו כדי להטעותו בלילה וליהנות מגופו של אותו צדיק דגדל ועברו עליו ארבע שעות ביום שלא עמד ולא קרב תמיד של שחר ועל אותה שעה שנינו בגמרא ירושלמי על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות מה עשה ירבעם קבץ כל שבטו של אפרים והשכים לפתחו של שלמה להרתיעו על זאת יצאת בת קול ואמרה לו רשע אתה מחייבו על השוגג וז"ש הכתוב כדבר אפרים רתת וגו' כשנרתע אפרים והגיד על התמיד ששהה:

ואל תאמר דבר. כלומר אל תאמר על דבר של תורה שאתה יכול לשמוע עכשיו שתשמע לבסוף אלא לאלתר הט אזנך לשמוע. פ"א ואל תאמר דבר כלומר אל תאמר דבר סוד שא"א לשמוע לאחרים שאם תאמרהו סופו לישמע בעולם שאתה גלית לו את הסוד:

ה

בור. ריק מכל דבר כמו שדה בור [תרגום והאדמה לא תשם לא תיבור] וגרוע הוא מעם הארץ שאפי' בטיב משא ומתן אינו יודע:

ולא עם הארץ וכו'. אבל ירא חטא אפשר דהוי מתוך שהוא מתעסק בסחורה:

ולא הביישן למד. לפי שנא' אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה. וזה הפסוק פירשו חז"ל במס' ברכות אם מנבל עצמו בדברי תורה סופו להתנשא אבל אם הוא שותק שאינו שואל בהלכות ובשאר ענינים ישים ידו לפיו כלומר לא ידע כלום:

[ולא הקפדן מלמד. זהו רב שהוא קצר לב וכועס אם ישאל התלמיד פעמים הרבה בענין אחד ותרגום הקצור קצרה ידי האיתקפדא אתקפדא גבורתי מן קפדה בא. ומן קפדתי כארג חיי]:

ולא כל המרבה בסחורה יותר מדאי מחכים בתורה וכן הוא אומר לא בשמים היא לא תמצא תורה לא בתגרים ולא בסחרנין שפורשין מן היבשה לים. נ"א האדם הרוצה להתחכם צריך שיעסוק בכל ענינים של יישוב העולם בין בסחורה בין בשאר חכמות דרכי עולם להיות מבין בכל ע"כ:

השתדל ותעסוק בצרכי צבור אבל במקום שיש איש אתה תעסוק בתורתך:

ו

אף הוא. הלל היה אומר:

על דאטפת אטפוך. על שהיית מלסטם את הבריות ומציפן בנהר הציפוך בנהר:

וסוף מטייפיך יטופון. אותה שהציפוך יהיו ג"כ מתים באותה מיתה שהם היו חייבין מיתה אלא שנהרגו עי"ז מפני שהיה הקב"ה עתיד לגבות מידן וכה"א מרשעים יצא רשע. ויש מקומות שלא נהגו לומר זאת ההלכה:

ז

מרבה רמה. ללמדך שאין מועיל לו ריבוי בשר כריבוי תורה. נ"א מי שמבריא עצמו בבשר כשמת יש לו תולעה ורמה:

מרבה דאגה. שמא יאנסו נכסיו ממנו:

מרבה גזל. שגוזלים את אחרים דסתם עבדים גזלנים כלומר כל אלו הרבויים לא חשיבי. אבל מרבה ישיבה של תלמידי חכמים מרבה חכמה. שמחדדין ומחכמין אותו כדאמרינן ומתלמידי יותר וכו':

ח

אל תחזיק טובה לעצמך. לומר כך וכך למדתי [ראוי אני שיכבדוני הבריות] ולפי שהוא לא הניח בעולם לא משנה ולא מקרא שלא למד לכך היה אומר כן:

כי לכך נוצרת. לשם כך יצאת לאויר העולם כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם אין מקבלין ישראל את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו נמצא עכשיו שחובה גדולה מוטלת עליו ולא בטובה הוא עושה:

הוא היה מונה שבחן רבן יוחנן בן זכאי ולפי שתלמידיו היו קוראם בשמו אליעזר יהושע כו':

בור סוד שאינו מאבד טפה. (בור סוד) דמיונו כהקיר ביר מימיה לפי שטוח בסיד כל סביביו ואין נבלעים מימיו כך הוא לא שכח אפילו דבר אחד מתלמודו:

אשרי יולדתו. שהיה בקי בכל דבר למוד ויועץ וקרוב למלכות ואני שמעתי לפי שאמו גרמה לו שיהיה חכם שכל הימים שעברתו אמו היתה מחזרת בכל יום על כל בתי מדרשות שהיו בעיר ואומרת להם בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שיהיה חכם. בגמרא ירושלמי:

מעין המתגבר. חריף ומחודד יותר מדאי. אבל רבי אליעזר לא היה חריף כמוהו וסיני ועוקר הרים סיני עדיף. [משמו של ר"ג ומשמן של ריב"ז]:

ט

שכן טוב יותר טוב מחבר טוב ששכנו רואהו כל שעה ביום ובלילה ולומד ממעשיו:

[שבכלל דבריו דבריכם שהכל תלוי בלב]:

אחד הלוה מן האדם כאילו לוה מן המקום. מאחר שהמקום עתיד לפרוע לו למלוה שנא' וצדיק חונן ונותן. [צדיקו של עולם הוא המקום] נ"א וצדיק חונן זה הקב"ה שהוא צדיק חונן ונותן לו למלוה ומדהזכיר שמו של הקב"ה גבי הלואה מכלל דחשיב כאילו לוה מן המקום. המקום הוא מקומו של עולם [ואין העולם מקומו] וכה"א ומתחת זרועות עולם אבל העולם לא יכילנו שנא' השמי' ושמי השמים לא יכלכלוך:

לב טוב יהא לו בכל דבר ולא יבא לידי תקלה לעולם:

י

הם אמרו שלשה דברים. כל א' מאלו ה' תלמידים:

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. אימתי בזמן שלא תהא נוח לכעוס:

ושוב יום אחד לפני מיתתך. הרי ב' כלומר בכל יום ויום עשה תשובה דשמא למחר אתה מת. וג' והוי מתחמם כנגד אורן שתשמע לדבריהם:

והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שלא תענש על ידם אם תעבור על דבריהם:

נשיכת שועל. השועל הזה שיניו דקות ועקומות וקשה נשיכתו משאר נשיכות. ועקרב מטיל ארס מן העוקץ. ונחש שרף שורש בפיו בלע"ז שיפלא"ר כדרך שעושי' אווזי' הללו זה לזה ושורף האדם בארס שלו כלומר בכל ענין הם מזיקים לעובר על דבריהם:

וכל דבריהם. אף קלות שבקלות כי פורץ גדרן של חכמים כגון יחוד של פנויה שסתם אשה נדה היא שנא' והדוה בנדתה תהיה בנדתה עד שתבא במים וחכמים גזרו אף אם טבלה שהרי גזרו על יחוד פנויה לא שנא טהורה ול"ש טמאה:

יא

שנאת הבריות. שנאת חנם וכו':

יב

שאינה ירושה לך. אל תאמר הואיל ואבא חכם גדול היה אף אני אהיה כמו כן בלי שום טורח:

יג

הוי זהיר בקריאת שמע. לקרותה בשעתה:

ובתפלה ובתפלין לא גרסי'. נ"א ק"ש ותפלה חדא מילתא היא:

אל תעש תפלתך קבע. כאדם שעליו דבר קבוע ומוטל עליו חובה ואומר כך וכך אני חייב מתי אפרוק מעלי עול זה:

אלא רחמים ותחנונים. שתהא מכוון דעתך:

כי חנון ורחום הוא. מכאן שרוצה בתחנונים ומרחם מיד:

ואל תהי רשע בפני עצמך. כלומר אל תעשה דבר שהיום או למחר תעשה אתה את עצמך רשע ותאמר למה עשיתי רשע זה:

יד

הוי שקוד כו' ודע מה שתשוב כו' ודע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך. הרי שלשה:

טו

היום קצר. העולם הזה:

ובעל הבית דוחק. זה הקב"ה שנא' בו והגית בו יומם ולילה:

טז

לא עליך המלאכה לגמור. את כולה:

ולא אתה בן חורין. ליבטל מכל וכל לכך אם תעשה הרבה תקבל שכר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף