הון עשיר/אבות/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ אבות ב

א

מתן שכרן של מצות. השכר שמשלם הקב"ה לעושה מצוה הוא מתן, שאנו חייבין לקיים צויו מפני כמה טובות שגמלנו והקדים לנו קודם שנגיע לכלל מצות, ואף אחר שהגענו לכלל אנשים, כדכתיב (איוב מא, ג. ועי' ויק"ר פכ"ז, ב) מי הקדימני ואשלם, משום הכי קתני מתן שכרן. והתי"ט פירש פי' אחר:

ב

תלמוד תורה עם דרך ארץ. בתיבה זו של דרך ארץ נכלל בו מלאכה וסחורה כמ"ש הר"ב, ואף המדינו שיהיה משאו ומתנו בנחת ונוח לבריות, שכן צריך הת"ח להיות:

מלאכה. אף הסחורה בכלל מלאכה היא, שהרי צריך אדם להפוך בה כדי שלא תתקלקל. א"נ מלאכה דווקא דהיינו אומנות, שלא בכל זמן ימצא לעשות סחורה ונמצא מלסטם. והכי ס"ל לר' יהודה (קידושין ל:), דחייב אדם ללמד את בנו אומנות דווקא, ולא די במה שמלמדו לעסוק בסחורה, מטעם זה:

מעלה אני. דע כי אני הוא כנוי לשכינה, בלי שום דוחק, שהרי כתיב (יחזקאל א, א) ואני בתוך הגולה. שהוא כנוי לשם הויה ב"ה ושכינתיה, כמ"ש חכמי האמת. ולכן לא כן עשה התי"ט לדחוק המפרש תיבה זו על הקדוש ב"ה. דאינו רחוק כלל ועיקר, כיון שכך שמה שאני, הוא המעלה:

ד

עשה רצונו כרצונך. לפי גירסת הירושלמי שהביא התי"ט ברצונך בבית, וכן ברצונו, יש לפרש מתניתין הכי, עשה רצונו ברצונך, שכשאתה עושה רצונך שאתה אוכל ושותה וכל כיוצא בזה, תעשנו לקיים הגוף לעבודתו יתעלה שזהו רצונו. וכל מעשיך יהיו לשם שמים ולא לשום פניה אחרת. כדי שיעשה רצונך ברצונו, שהוא להטיב לך, כי טבע הטוב ורצונו הוא לעולם להטיב, ואם דרך משל תבקש מאתו שימציא לך מציאה הוא יעשה רצונך וימציאנה לך ברצונו הטוב, ולא יבא לך שום היזק על ידה כי לא ישמע המלך מאומה (עי' ברכות ס.), דאי לאו הכי אף אם יעשה רצונך וימציאנה לך, לא יעשה זה ברצונו הטוב, ויודע הדבר למלך ותוזק ולא תרויח. ולא תאמר בלבבך הרבה ארבה ברצוני כי כבר הוא ברצונו, ואם דרך משל אתה מתעסק באיזה עסק והגיע שעת מנחה תניח מלומר התפילה בזמנה באמור שע"י העסק הזה אתה מרויח לפרנס עצמך ובני ביתך להרבה ימים שתוכל ע"י זה להתפלל כל אותם הימים בכוונה, כי יהיה לבך פנוי, לא תעשה כן וזכור אל תשכח כי מחשבה זו וכיוצא בה היא עצת היצה"ר, שמראה לך ההיתר במה שהוא אסור ללכוד אותך ברשתו, ולכן בטל רצונך, ותניח אותו העסק. מפני רצונו, של הקב"ה שהוא חפץ שתתפלל בזמנו, ואל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, והעושה זה וכל כיוצא בזה אינו אלא מקטני אמנה, אלא האמן בהקב"ה ובטל רצונך, כדי שגם הוא יבטל רצון אחרים, דהיינו הסטרא אחרא, שכל מגמתה היא להורידך לבאר שחת, משא"כ רצון האל דאדרבא כביכול הוא מצטער כשהמדת הדין מביאה הרעה על האדם. והוא יבטלנה מפני רצונך, שבטלת לעבודתו, מדה כנגד מדה:

ו

אף הוא ראה וכו'. נראה דמ"ש המדרש שמואל שהביא התי"ט, שמשנה זו מובנת בסוד גלות הנפש והעתקה ממקום למקום, אמת ויציב הוא כי כן היתה כוונת הלל הזקן, כי כמה וכמה מדרשי רז"ל אינם מובנים על דרך הפשט המוני, וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ולפי שהיה מדבר לגלגלת של רוצח, שכל מה שאומרים לפני המת שומע עד שיתעכל הבשר, ומסתברא דהיה עם הארץ, ואפשר אף בור שאינו יודע בטיב משא ומתן כיון שהפקיר עצמו ללסטם את הבריות, שנאו בלשון ארמי המובן לכל בר נש המוניי, והקדימו להוא היה אומר מרבה בשר מרבה רמה שהוא בלשון הקדש, משום דמרבה רמה ר"ל אחר המות, וכך הוא הסדר הנכון, ואל תתמה על מה שמשנה זו מפורשת דרך רמז דווקא כסדר האגדות, דהא כל מסכת אבות הוא כמו אגדה ממש, ועל פי זה נתישבו כל ההרגשות שהרגיש התי"ט לדחות המדרש שמואל:

ז

קנה שם טוב קנה לעצמו. משא"כ כל הקניות הרמוזים במתניתין, כי בחצי ימיו יעזבם, ולא במותו יקח הכל, ולא ירד אחריו כבודו הגשמי, כי יעזוב לאחרים חילו. ועוד יש לפרש לעצמו, לאשתו הנקראת עצם מעצמיו (בראשית ב, כג), שכשקנה השם טוב ומת, הכל קופצים לישא אשתו להיותה כלי שנשתמש בו קדש, אבל לעצמו ממש, אין השם טוב שקנה, אע"ג שאינו מניחו לאחרים כמו הממון, מועיל לו אחרי מותו, שאם היה צדיק גמור אף כי בני אדם לא ידעו מעשיו ולא היה לו שם טוב ביניהם, מ"מ שכרו אתו ופעלתו לפניו מוכנת להעלותו לעולם הבא, אבל התורה קנה לו דווקא, שאם קנה תורה היא מגינה עליו בעוה"ז ובעו"הב, והיינו דתנן בתורה קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא, ולא קתני קנה לעצמו, כמו בשם טוב:

ט

רבי אליעזר אומר עין טובה. כלומר דרך עין טובה היא הדרך שידבק בה האדם, והכי צריך לפרש בכולהו, דהא בדרך פתח התנא. וכן בדרך רעה:

הרואה את הנולד. מדקתני הרואה בהא, כמדומה לי דאר' יוסי קאי, והכי קאמר זה השכן טוב שידבק בו האדם, היינו הרואה את הנולד כפי' הר"ב. דאם אין בו גם המדה הטובה הזאת, אע"פ שהוא טוב לבריות, אינו נכון לילך בדרכו, שמתוך שהוא מצוי אצלו תדיר א"א שלא ילמוד אף ממעשיו הרעים שלא לחשב הפסד מצוה כנגד שכרה בכל מעשיו אם אינו רע ממש הואיל והוא טוב לבריות יתחבר עמו כי כמה מצות בפרט של גמילות חסדים שייכים במי שהוא טוב לבריות והוא המתחבר עמו תוכו יאכל וקליפתו יזרוק כי כבר אינו מצוי אצלו תדיר שיוכל ללמוד ממנו כל מעשיו אף הבלתי טובים הואיל ואינו שכינו:

הנולד. אשר יולד לא קתני, אלא הנולד, דמשמע שנולד כבר כדאיתא בנדרים דף ל' ע"ב. וזהו שכר מצוה ועונש העבירה, שאף על פי שאינו מקבל אותו מיד כי אם אחר המות, מ"מ הוא נולד כבר בעשיית המעשה:

הלוה ואינו משלם. אף זה יש לפרשו על דרך הרואה את הנולד, שאם השכן רע הוא מטבע זה ללות ולא לשלם, שכינו המצוי עמו תדיר לא יוכל להשמט ממנו בטענת אין לי ויצטרך להלות לו, ויעני מכיון שאינו משלם לו, ואם יאמר לו בפירוש שאינו רוצה להלות לו מפני שאינו משלם, מפני שסורו רע בקל יזיקהו בגופו, ואל תתמה מזה שהרי אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום, ומכיון שאינו משלם הרי לא חס על כבוד קונו, כ"ש שלא יחוש על כבודך:

לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. יש לפרשו דהואיל וגם ענוש לצדיק לא טוב, כשהלוה ממנו הוא רשע ואינו משלם לו, חונן ונותן לו במתנה בינו לבין עצמו, כדי שלא יענש עליו, ע"ד מאי דאמור רבנן (ב"ק צד:) דהגזלנים הרוצים להחזיר מה שגזלו הלוקח מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו, שמא ימנעו מלעשות תשובה, כההוא מעשה:

יא

עין הרע. ולפעמים קורא אותו עין רעה בלשון נקבה. ולפי הנראה עין רעה בלשון נקבה, הוא מי שעינו צרה בשלו שלא היה רוצה להוציא ממונו, או בשל אחרים שלא היה רוצה שאחרים ירבו בממון או במצות, וכדתנן (פ"ה מי"ג) הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים, יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו. וכנו מדה זו הרעה בלשון נקבה, להיות מדה זו הרעה של צרות עין מצויה בנשים כמשאז"ל (ב"מ פז.) שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מבאיש. ועין הרע לשון זכר, הוא מי שהנחש כרוך עליו, שבהסתכלותו בדבר מה משחית אותה, וכמאמרם ז"ל (שם קז:) שממאה מתים, צ"ט מהם מתים בעין הרע. והוא מהסתכלות אדם שיש לו עין הרע, וכמבואר בזהר (אחרי סג: עיי"ש) במעשה שהיה, וכינו הרוע זה בלשון זכר להיות דאין זה מצוי בנקבה להיותה רחמנית יותר מהאיש, כדכתיב (איכה ד, י) ידי נשים רחמניות. ומי יודע אם לא יהיה שמם מוכיח על שרשם הרע, היוצא מסמאל ונוקביה שהם דוגמת זכר ונקבה, נגע ורעה, ולפי זה אלו השלש מדות רעות הנזכרים במשנה זו, כשתדקדק היטב תמצא שמוציאים לאחרים מן העולם, שהעין הרע והיצר הרע והשנאה מוציאים לאדם ששולטים עליו אלו העניינים מן העולם, והיינו דלא תנן מוציאים אותו, אלא מוציאים את האדם, שהאיש היוצא מן העולם לא נזכר ברישא דמתניתין, ובזה הראה לו התנא דטוב הוא לאדם שירחיק עצמו משלשה פגומים אלו שלא ישלטו עליו, שאם יתחברו אליו יוציאו אותו מן העולם:

יג

אלא רחמים ותחנונים. שתאמר בבקשה רחם נא, והשאלה תהיה בתחנונים, שאין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם (ערש"י דברים ג, כג), שאם תשאל בשכר מצותיך, יראו חשבונותיך ותופקד על עונותיך כמו שארז"ל. על פי זה אתי שפיר שינוי סדר הכתוב (יואל ב, יג) דכתיב ביה חנון קודם רחום. ועוד יש לפרש רחמים, שיתפלל לה' שיהיה רחום בדין. ותחנונים, שיתפלל אליו שיחנן אותו מחסדו. שמתחילה יתפלל על סור מרע ואח"כ על עשה טוב, וכמשאז"ל (עי' מדרש שוח"ט תהילים פי"ט ד"ה שגיאות) שמתחילה צריך אדם לשאול השאלה קטנה ואח"כ ירבה בשאלתו. ומפני שהקב"ה חפץ חסד הוא יותר מבדין, נזכר בקרא בשם חנון קודם רחום:

המקום. אפשר שקראו בשם זה, לרמוז שצריך לקבוע מקום לתפילתו כמשאז"ל (ברכות ו:):

ואל תהי רשע בפני עצמך. המפרשים ז"ל פירשו מה שפירשו, ולעד"נ דקמ"לן דלא יחשוב אדם עצמו לרשע ושאינו ראוי שתעמוד השכינה כנגדו כשמתפלל, ושלכן אינו מבזה את המקום אם מסתכל אנה ואנה, שלא יאמר כן, אלא יכוין בתפילתו:

יד

ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. התי"ט דחה גירסא זו מפני שלא מצא לה קשר עם הענין שלמעלה. ולעד"נ דנכונה היא ובאה לישב שאלה אחת אשר ישאל האדם אשר ילמוד דעות הכוזבות של האפיקורוסים כדי לידע מה שישב עליהם כצווי ר' אליעזר, מה יהיה תכליתו בלמוד ההוא, דבשלמא בלמוד התורה תכלית פעולתו הוא שאם (אם) אין כוונתו לקבל פרס עליו הוא עושה נחת רוח לקונו כי כן הוא חייב לו, אבל בלימוד דעות הכוזבות אינו עושה נחת רוח לקונו כלל, ואף תכלית כוונתו שהוא כדי שידע מה שישיב לאפיקורוס לכאורה אינה כוונה רצויה, שאם לא ידע להשיב ישמט ממנו, ואם יגרום שע"י זה ישאר אפיקורוס מוחזק וקיים בדעותיו הרעות, אין אנו אחראין עליו שלאפיקורוס ישראל אין להשיב כדאיתא בסנהדרין דף ל"ח ע"ב, ולאפיקורוס גוי אין אנו ערבים עליו, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בם, ולא איכפת לן וכדאיתא במדרש (בר"ר פ"ח ח) על פסוק (בראשית א, כו) נעשה אדם. ומחמת הטענות האלה אפשר שימנע אדם עצמו מלידע מה שישיב לאפיקורוס, לכן אמר שיבחין ויראה עילוי התורה אור מתוך חשך דעות הכוזבות האלה, שהרי לידע מה להשיב מוכרח הוא לידע מה שישאלו בחכמתם המזוייפת, וזהו כבודו יתעלה, וכמו שצוה רשב"י בזהר ויקרא דף מ"ז ע"ב דצריך למילף מילי דשטותא, כדאיתא בזהר על פסוק (קהלת ב, יג) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. וכדי שלא יאמר אדם אלמוד בתחילה דעות הכוזבות האלה ואח"כ אלמוד התורה, כמו שהקליפה קודמת לפרי, לכן הזהיר ר' אליעזר מתחילה הוי שקוד ללמוד תורה, ואח"כ דע מה שתשיב לאפיקורוס. ולישנא דאיתא בזהר הנ"ל נמי דייקא, דקאמר ותניא חיובא הוא על בר נש דאוליף חכמתא למילף מן שטותא וכו'. דמשמע אחר שלמד החכמה ילמוד השטות, כי אם תעשה להפך תאחז במצודה הרעה, כי צדיק הראשון בריבו (משלי יח, יז. עי' מצו"ד שם), ותשמע עצמך באותו הדעות הרעות ולא תאמין אח"כ בדברי תורה, כאדם היוצא מן החשך שטורח לו מאד להסתכל באור כי הוא אינו יכול לראותו, ולהפך כשתצא מן האור יהיה החשך לעיניך כפול ומכופל, וזה הוא מה שאנו מבקשים שיראה דופי גדול באותם הדעות הכוזבות כדי שלא יקרב אצלם, והיינו דכתיב וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. דדמה החכמה לאור, והשטות לחשך, ואע"פ שלמד תורה כבר, לא יפסיד זמן הרבה על ההוללות ההוא, אלא צריך שידע לפני מי הוא עמל, דהיינו לפני מלך מלכי המלכים, וא"כ אפוא אינו מן הראוי שיתמיד למודו בו שאינו עושה בזה נחת רוח לקונו המשגיח עליו בכל עת, וזהו כוונת הפסוק באמרו (קהלת י, א) יקר מחכמה וכבוד סכלות מעט. דמיניה ילפו בזהר (שם) נמי האי חיובא. דבאמרו מעט ש"מ מעט ולא הרבה, דדיו שיכיר בו האור מתוך החשך ובזה ידע מה שישיב לאפיקורוס:

טו

והשכר הרבה. ולכן יותר ויותר צריך להשתדל לעשותה, ולהיות קל בעיניו הטורח, דהוי דבר מועט לגבי שכר המרובה:

טז

ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. לעולם הבא לא קתני, אלא לעתיד לבא. לרמוז שמשלם להם כשמתים בקצירות ימים, אף על המצות שהיו עתידים לעשות אם היו חיים עדנה, כדאיתא במדרש על פסוק (קהלת ה, יא) מתוקה שנת העובד (קה"ר פ"ה יא פיס' ה. ועי' מנורת המאור פ"ה תלמוד תורה):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.