רמב"ן/מכות/טז/א

רמב"ן מכות טז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו. אדק"ל והא ר"י קיימו ולא קיימו לפי גרסת הספרים שכתבנו ואין מקום לקושיא זו דאנן מתני' קא קשיא לן דקתני זה הכלל למאן דתני בטלו ולא בטלו לאיתויי מאי אלא הא איכא לאקשויי דאמרינן לקמן אלא זאת ועוד אחרת אהאי אבל אונס לא. והא ר"י תני קיימו ולא קיימו והיכי אמ' אין לנו אלא עוד אחרת הא אית ליה.

ויש מי שכתב דכל היכא דליתיה בבטלו ליתיה בלא קיימו ודברי הבאי הם דא"ה היכי אמרי' הניח' למאן דתני קיימו ולא קיימו לכ"ע אלא ה"ק ר"י אנו אין לנו אלא דומה לזו אלא עוד אחרת ואע"ג דלענין אין חייבין עליה דקתני מתני' באונס נמי משלח ואינו לוקה משמע הא אם א"א לומר בה קום עשה לוקה. והיינו דאקשי' בכולה שמעתא היכי משכחת לה דלקי:

והא דאמרי' בנותר בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת לומר שאין לוקין ה"ק לומר שאין לוקין עליו בשלא ביטל עשה שבו אבל זרק הנותר בים או האכילו לכלבים לוקה בכל ל"ת שביטל עשה שבו והתראת ודאי היא כיון שבשעת ביטול עשה שבו מתרה ביה ודרכו של רש"י ז"ל לפי פירש פשוט בפירושיו. ובירוש' במס' שבועות שבועה שאוכל ככר זה היום ועבר היום ולא אכלה ר"י וריש לקיש תרווייהון אמרין פטור לא דאמר אהן אמר אהן טעמא דר"י שאין ראוי לקבל התראה וטעמיהי דר"ל משום שהוא בלא תעשה שאין בו מעשה מאי מפקה מביניהון והשליכה אין תאמר משו' שהוא בל"ת שאין בו מעשה הרי יש בו המעשה משמע מיה' דהתראה בשעת איסור בעינן כדברי רש"י ז"ל וצ"ע. ומר הא דאמרי' לקמן אי דקטלה קים ליה בדרבה מיניה הכי משמע (איסורא) בשעת ביטול עשה שבו אתא דאי לאו הכי מאי קים ליה בדרבה מיניה איכא מעידנא דגרשה עבריה ללאו ואההיא שעתא הוא דלקי והשתא בעידנא דקטלא הוא דאיחייב לי' מיתה וגלויי בעלמא מתגלי דמחייב מלקות משום ביטול עשה היא והילכך שעת התראה הוא כדפרישית:

הא דאמרי' הכא כגון שהדירה על דעת ב"ד. ותמי' לי אם מצא בה היאך הוא לוקה הרי אינו רשאי לקיימה כדתנן מצא בה ערות דבר אינו רשאי לקיימה וא"ת כגון שאמ' הוא מצאתי בה ערות דבר ואין אנו מאמינין לדבריו ולפי' הוא לוקה ומ"מ נדרו נדר שאם אמר בדבריו כך חל נדרו על דעת רבים אין לו הפרה וא"כ היאך אמרי' לקמן שלדבר מצוה יש לו הפרה והרי אין כאן מצוה להתיר נדרו אלא שלא להתירו.

ואיכא לפרושי כגון דאמ' מצאתי בה ערות דבר פלוני וגרשה והדירה על דעת רבי' בלא שום תנאי בעולם ונמצא שם רע שאינו כגון שבאו עדי' שזינתה או שהיתה פסולה והוכחשו או הוזמו והוא יודע בהן שאין אותו שם רע כלום לפי' הוא לוקה שעדיין אסורה לו מחמת הנדר על דעת רבי' שהיו סבורין שהיתה אסורה לו כמו שהעידו אותן הראשונים אע"פ שנמצא שם רע שאינו מתירין לו שאין דעת הרבים אלא לקיים המצות ולא לבטלן זהו תורף פרש"י ז"ל.

ולמדנו מדבריו ז"ל שאין נדר על דעת רבים כלום אלא בשנדר לקיים מצוה אבל לדבר הרשות לא. ויש לסברא זו רגלים בפ' השולח דאקשי' התם ולידרה ברבים ואמרי' דיש לו הפרה ולא אקשי' ולידרה על דעת רבי' ולדעתי לא נתכוין הרב בפי' הזה אלא לומר שאין על דעת רבי' חל בדבר איסור ואונס שהדיר אסור לו והיאך הרבי' נסמכי' לו. וכבר כתבנו שם הרבה בענין זה.

ודעת ר"ת ז"ל דכי אמרי' דלדבר מצוה יש לו הפרה דוקא כי הנך מילי דמיקרי דרדקי דהוו סברי רבנן דמדרי לי' למעבד מצוה ואשתכח דאיסורא הוא ולא אשתכח דדייק כותיה ועל דעת אביהם של תינוקות הודר ועל דעתם הותר ואנן סהדי שנתחרטו אבל אם היתה שם מצוה אחרת אין מתירין לו בחרט' אחרת שמא לא נתחרטו הרבים ואם נתחרטו שנולדה להם דעת חדשה איהו למיסר ליה שויוה שלוחין ולא למשרייה ודאיק לה מדקאמרינן כי הא אלמא לא בחרטה אחר' ואין פי' זה מחוור שהרי אונס שהדיר את אשתו אין בו כעין מצוה זו אלא א"כ הוא מפרש שהדירה על דעת רבים משום חשש ערוה כדברי רש"י ז"ל ולא נתכוונו.

ובמס' גטין כת' רש"י ז"ל כגון שהדירה על דעת רבים ואמרו לה אם על דעתנו אנו משביעין אותך משמע שאין נדר נדר עד שיהא על דעת רבים וברבים אבל אם אינן שם אין על דעת רבים כלום וכן דעת רבי' האיי גאון ז"ל בתשובותיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >