רמב"ן/חולין/סה/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רמב"ן

חי' הלכות מהרש"א
מהרש"ל
מהר"ם שיף
רש"ש


שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png ב

ה"ג: לא ראי ארבה כראי סלעם ולא ראי סלעם כראי ארבה ולא ראי שניהם כראי חרגול. וי"ס שכתוב בהם לא ראי ארבה כראי חרגול וק' דהא כולהו מארבה וחרגול אתו כדאמר רב אחאי לקמן.
ובתוס' מפרשים לפי המסקנ' דברייתא הכי קתני הרי אתה דן בנין אב וכו' וכיון דמבנין אב אתו כולהו ובנין אב בתרתי מינייהו בארבה וחרגול אתו א"כ סלעם הוי קרא יתירה ואתי מניה ראשו ארוך והא דפריך רב אחא מה להצד השוה שבהן וכו' משום דבמה הצד כל דהו פרכינן ודקאמרי' וכ"ת וכו' לומר דדילמא כיון דשוו בב' צדדין אתי במה הצד.
והאי בנין אב דקאמרי'הצד השוה שבהן ק"ל דהא כלל ופרט וכלל דרשי' בהו ולא מבנין אב אתו כדמפ' ואזיל ורש"י ז"ל מערב דין בנין אב לכלל ופרט דמסקנא אלא יש לפרש דה"ק ר' ישמעאל אלו כללי כללות אם אתה דורשן בכללין אתיא שאפי' למינהו כלל הוא אעפ"י שהכלל הראשון מרובה ממנו ואלו פרטי פרטות אם אתה עושה הכל פרט כלומר דאי מבניינא דפרטין אתי ואי מכללא אתי ומפ' בנין אב ועיקר טעמא אכלל ופרט ורב אחאי למאי דדריש בנין אב פריך דמה הצד כל דהו נמי פרכינן וכ"ש דהא כעין קולא וחומרא הוא וצ"ע. ותנא דבי רב טעמיה משום דלא דריש למינהו בכלל משום דבעי' דמי כללא בתרא לכללא קמא.
ויש ששואלין כאן, מה ראית לרבות ראשו ארוך ולמעט מה שאין בו כל הסי' הללו איפוך אלא למעט ראשו ארוך ולרבות מה שאין בו א' מן הסי' כגון שאין כנפיו חופין את רובו.
ויש מתרצים, מסתברא ראשו ארוך הו"ל לרבויי ולמעט מי שאין בו כל הסי' מפני שהד' כנפים וחופין את רובו דומין לקרסוליים וב' רגלים שפי' בהן תורה שאף הן מסייעי' אותו לנתר על הארץ.
ויש מי שאומר שהצרצור הזה ראשו ארוך ומאחר שהוצרך הכתוב למעט אותו מפני שאין שמו חגב ש"מ שכל מי ששמו חגב אעפ"י שראשו ארוך טהור שאם אין אתה אומר כן למה הוצרך הכתוב למעט מי שאין שמו חגב שאין בכלל שאר המינים מי שאין שמו חגב אלא הצרצור הזה והוא ראשו ארוך.
וא"ת א"כ סלעם דכתב רחמנא ל"ל כיון דכתב רחמנא חגב למעוטי צרצור ממילא שמעי' שמי שראשו ארוך ושמו חגב טהור לאו מילתא היא דאי כתב רחמנא חגב לחודיה ולא כתב סלעם הייתי אומר חגב לרבות כל שראשו ארוך בין שמו חגב בין שאין שמו חגב דהא מיעוט' צריך אבל עכשיו שכתב סלעם לרבות ראשו ארוך כל שראשו ארוך במשמע התר הוא למה כתב חגב ע"כ למעט מי שאין שמו חגב דהיינו צרצור ולמדנו למי שראשו ארוך ושמו חגב שהוא טהור.
ומשמע דתנא דבי ר' ישמעאל ס"ל כר' יוסי דאמר שמו חגב אבל תנא דבי רב לא דריש להו בכללי כללות ובפרטי פרטות לא דריש חגב למעוטי מי שאין שמו חגב.
וא"ת א"כ היכי אמרי' בגמ' במאי קמפלגי בראשו ארוך נימא נמי בשאין שמו חגב י"ל מפני שכולו שמן חגב חוץ מן הצרצור הזה שנתמעט מפני שראשו ארוך כמו שפי' ואפשר לפ' דלתנא דבי רב נמי לר' יוסי שמו חגב בעי' ואע"ג דלא אמעיט מחגב אין בכלל אלא מה שבפרט והיינו כולהו שמן חגב ולרבנן בסי' אמרי' בשמא לא אמרי' ומש"ה אמרינן בראשו ארוך קמפלגי משום דשמו חגב ואין שמו חגב פלוגת' דר' יוסי ורבנן היא ותנא דבי רב נמי אית ליה שמו חגב לר' יוסי אלא בראשו ארוך פליגי אליבא דנפשייהו ומסתברא דתנא דמתני' לית ליה הכי אלא כל שיש לו ד' סי' הללו טהור אע"פ שראשו ארוך ואין שמו חגב וליכא למימר מאי דלא פריש במתני' פריש בברייתא דהא בהדיא קתני כל שיש לו ד' רגלים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו אלמא אין מקפידין על הראש ועל השם כלל.
ואנן כרבנן דמתני' קי"ל דכל שיש לו רגלים וד' כנפיים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו טהור ותנא דבי רב ור' יוסי ור' ישמעאל יחידאי נינהו וליתא הלכתא כוותייהו. וכן נרא' שהוא דעת רבינו הגדול ז"ל שכתב משנתי' סתם והדבר ידוע שבכל כיוצא בה הלכה כחכמים.
וא"ת ראשו ארוך מנ"ל והיכי דריש איכא למימר מלמינהו ד' פעמים נתרבה כל שיש לו ד' סי' הללו.
והכי תני לה בספר' אין לי אלא אלו בלבד מניין לרבות שאר מינין ת"ל למינהו ריבה הא כיצד היה למד סתום מן המפורש מה ארבה מפורש שיש לו ד' כנפים וד' רגלים וקרסולים וכנפיו חופין את רובו ר' יוסי אומר ושמו חגב ואע"ג דתניא התם נמי (איכא מגוניי) [למינהו למינהו ד' פעמים להביא] וכו' ומפרשים הכא למעוטי ראשו ארוך איכא למימר תברא מי ששנה זו לא שנה זר וב' ברייתות הן בודאי ודין א' הוא אע"פ שתוספות זו לזו ויש כיוצא בהן שם בספרא [א"נ] א"ל סיפא מדרשו של ר' יוסי הוא (שיש) [דסובר והוא] ששמו חגב שאין בכלל אלא מה שבפרט ואע"פ שהדברים נראין כן יש לחוש למי שראשו ארוך דילמא לא פליג תנא דבי רב אמתני' ואין להורות בו הל' למעשה ואע"ג דתנא דבי רי"ש שרא ליה תנא דבי רב דשגורה בפי הכל עדיפי ועוד דלא אשכחן דדריש כללי ופרטי בכה"ג אלא תנא דבי רי"ש כדמפו' הכא ובמס' זבחים וסוגיא דבפ' אין מעמידין הכי מכרעא טפי דראשו ארוך אסור.
והרמב"ם ז"ל התיר ראשו ארוך כדתנא דבי רי"ש ומסתברא כוותיה ממעשה דרב כהנא דהוה מעבר שושיפא אפומיה קמי דרב לומר דשרי כדאי' בשלהי פ' ר"ע (שבת צ,ב) ומעשה רב אבל אסר הרב ז"ל כל שאין שמו חגב כר' יוסי ותמהני עליו דר' יוסי יחידאה היא ולית דחש ליה במקום רבים.
ושוב מצאתי לרש"י ז"ל שכתב שכל ד' סי' מצויין באותם המקומות אבל יש שראשן ארוך ויש להם זנב וצריך שיהא שמו חגב ובזה אין אנו יודעים להבדיל ביניהם ואינו מתברר מדבריו אם הוא אומר שבאותן שראשן ארוך צריך לידע ששמו חגב אבל באותן שראשן קצר אי אתה צריך לחזור עליו כמו שפי' למעלה או שמא הוא פוסל כל שראשו ארוך כתנא דבי רב וכל שאין שמו חגב כר' יוסי להחמיר וב' מיני טומאה מנה וצ"ע בדברי הגאונים הראשונים ז"ל והרב אברגלוני ז"ל פסק שמו חגב.
וק' לן למינהו דכתב רחמנא גבי סלעם ל"ל בשלמא דאחריני לכלל ודחגב לומר עד שיהיו בו כל הסי' הללו וי"ל לרבות כל שראשו ארוך ומיניו שלא תאמר אחד מן המיני' ריבה ולא יותר. ויש מתרצים דאי לאו למינהו הו"א סלעם למעוטי מינו אתא דהא אי לא כתב רחמנא סלעם אתא מבינייא ולפי' כתבי' רחמנא לומר שלא נתרבה אלא הוא ולא לשאר מיניו להכי כתב רחמנא למינהו הלכך סלעם לרבויי ראשו ארוך הוא דאתא כך מצאתי, ואינו מחוור.
ולי נראה איידי דכתב רחמנא האי כתב האי דהא תרי מייתרי דבחד למינהו סגי לכלל ופרט וכלל דחגב צריך תרי מייתרי בהו.


< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.