רמב"ן/גיטין/נ/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שטר חוב היוצא על היתומים אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית. פי' נ"ל שכתב לו סתם לגבות מן העידית ומן הדין גובה בין ממנו בין מיורשיו בעידית אבל מכיון שתקנו חכמים ליתומים מן הזיבורית אין עוקרין תקנת חכמים בסתם אלא א"כ פי' ואמר גבה מן העידית בין ממני בין מיורשי וגמרי לה מדקי"ל כאבא שאול בן אבא מרים דאמר בין מנכסי בין מנכסי' האילן בין הוא בין יורשיו אין משבעינן אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ובשפי' תנן בין הוא בין יורשיו אין משביעין אותה כדכתב ר"ה ז"ל, וכך מצאתי בחבור הר"ם הספרדי ז"ל.
והא ודאי כר' נחמן קי"ל, דרביה דרבא הוא ועוד דרבא יחיד הוה ועוד דמאי דמתרץ אברם חוזאה ר' ישמעאל היא אדחיה ליה מדאוקמ' רבינ' דהוה בתרא למתני' כר"ע ולית ליה לר' ישמעאל שומא בדמזיק כלל ואפשר דרב' נמי לדבריו דאביי דאוקמא למתני' כר' ישמעאל אמרה ולדחויי תדע דידיה ולאו למיפלג עליה דרב נחמן ועוד דרבא שנויי נינהו ולא סמכינן אשנויי. מאי עידית שפאי עידית. פירש"י ז"ל שנשתדפה עידית ואינו נכון דהזיק ונשתדפה עידית הראויה לו למה אינו גובה מעידית של שאר נכסים והלא היא הראויה לו מן התורה שהרי כתיב מיטב שדהו ישלם ואין חיובו אלא בשעת תשלומין והא דאמר רבא נמי הזיק זיבורית קשה לדידיה למה לפרושי מאי היזק הוה ליה למימר הניזקין גובה מן העידית שפאי עידית וכו'.
ור"ת ז"ל כתב שפאי עידית גובה מן הבינונית והוא מלשון על שפאים ירעו כלומר שאם הזיק שפאי עידית דבר שאינו משתמר לבעל השדה והוא עומ' למכור ולרעות שם בהמות גובה בבינונית שבעל השדה עצמו רוצה הוא בכך שיהיו הכל מרעין שם בהמתם ונותנין דמם הי' אין זה נזק אלא כב"ח הוא ומשלם בבינונית וגבי יתמי בזיבורית ומאי אפילו הן עידית ואפי' אותן נכסים שהזיק הן שפאי עידית. לפי שאין כתובין. פי' רש"י ז"ל שאין קול לכתיבתן, ויפה פי'. ויש ל"א שמעמידה בשלא כתב ליה אינון ועמליהון ושבחהון גובה בלא כתיבה כלל דקי"ל המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים והא דאקשינן ממזון האשה והבנות ולא משני' כדלקמן כיון דבתנאה ב"ד קא אכלה אימא צררא אתפסי משום דעיקר קושיין מזון האשה ולא עביד אינש' דמתפיס צררי לאשתו דלא ידע אי תבעה כתובתה אי דספק' נמי ממעשה ידיה והכי נמי מוכח בפ' ב' דייני גזרות.
ואיבעי' לן לר' חנינ' כתובים וקצובין בעי, פירוש משום דמוסיף הוא על דברי ר' יוחנן לומר דקצובין נמי בעינן או דילמ' טעמ' דנפשיה קאמר וקצובין אע"פ שאינן כתובין ומיהו ליכא למיבעי כתובים אע"פ שאינן קצובין מהו דאס"ד מהני לא קאי אדר' יוחנן והיל"ל תרווייהו, ולא מחוורי.
וי"ל הכי מיבעי ליה ר' יוסי בר חנינ' אמזין אשה ובנות דמתני' קאי ואמר אע"פ שהם כתובים מפני שאינן קצובין אלמא קצובין וכתובי' בעי א"ד אשאר' נמי קאי ואמר לפי שאינן קצובין אבל אם היו קצובין אע"פ שאינם כתובים ולר' יוחנן קצובין ואינן כתובי' ודאי לא מהני דא"כ הוה ליה למימר מפני שאין קצובין.
ופי' רש"י ז"ל דלהאי לישנ' דאמרת קצובין אע"פ שאינן כתובין מלוה על פה גובין מנכסים משועבדים ואיכ' למידק והא תנן בפ' גט פשוט המלוה את חבירו בעדים גובה מנכסים בני חורין. א"ל מוקי לה בשיש לחוש לפרעון ולקנוני' כגון שחייב מודה אבל שמתוה מתחלה ואח"כ מכר נכסיו. א"נ דלא מטא זימניה דלא עביד איניש דפרעיה בגו זימניה גובה ממשועבדים, ואינו מחוור.
וי"ל דנפק' מינה דהיכ' דקצב שבת ופירות וקבל אחריות עליהן עד כדי אותה קצבה והכי מיבעי ליה מי אמרי' כיון דקצב ה"ל כמעות המקח עצמו דקי"ל המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים דכי זבין איניש בפרהסי' זבין ונפיק קלא לגוף ולפירות א"ד קצובין כתובין נמי בעי בהו אבל מלוה ע"פ לדברי הכל אינו גובה דכי יזיף איניש בצנע' יזיף ומ"ה קס"ד לדמויי לפרנסה דקציצה ולא כתיבה ואעפ"כ גובה משום דלאו מילת' דבצנע' היא ודמי' למכר ולא להלואה. ופריק שאני פרנסה דקלא אית לה טפי משבח ומפירות אע"ג דקיצי שהכל יודעין המניח בת עם הבן נוטלת פרנסה, וזה פי' יפה ובתוספות מצאתי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |