רמב"ן/ברכות/לו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ג רב דאמר כר"ע דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות אביונות וקפר' ר"ע אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי. ופירוש לר"א מתעשר תמרו' כירק ומתעשר באביונות וקפרס והוא באילן פירא דעבדי צלף ספק ירק ור"א עביד ליה אילן ועביד ליה ירק לענין מעשר משום דדמי לירק ונטעי ליה נמי אדעתא דתמרות כענין שהזכירו באתרוג במס' ראש השנה דתניא יש בו דרכים שוה לאילן ושוה לירק כו' וצלף נמי מתעשר כירק וכאילן ור"ע בתרתי פליג דעביד ליה אילן גמור ולא נהיג ביה מעשר ירק כלל ופליג נמי בקפרס דר"א עביד ליה פירא ור"ע לא עביד ליה פירא.
ואי קשיא לר"א לעשר נמי עלין דהא עבידי דאכלי להו אינשי ונטעי ליה אדעתא דהכי כדקתני מתני' דאתיא כותיה על העלין ועל התמרו' אומר בורא פרי האדמה. לאו מילתא היא דכל דבר שעיקר זריעתו לזרע אין ירקו מתעשר ואפי' במיני זרעים כדתנן כוסבר שזרעה ירק פטור ואין צריך לומר במיני אילן שאין ירקן זרעיו כדתנן כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור וא"צ לומר במיני אילן שאין ירקן מתעשר אלא פירות שלהן [בין שהן] בפרי העץ בין שהן בזרעוני ירק [פי' במיני אילן שהם ג"כ כירק] ולא מצינו אתרוג מעשר עלין ואפי' לדברי העושה אותו כירק למעשר. ומיהו כיון דאכלי ליה אינשי מברך עליה בורא פרי האדמה ואפי' לשמואל דדעתא דאיניש בשעת נטיעה אכל מאי דחזי לי מיניה כו'. ומסקנא כר"י א"ר דזורק אביונות ואוכל את הקפרס ודוקא בח"ל אבל בא"י חיישינן לדר"א. ואע"ג דבעלמא הלכה כר"ע מסתבר ליה לרב טעמא דר"א וחייש ליה בארץ אבל לב"ש לא חייש כלל דלאו משנה היא ומילתייהו במקום ב"ה אפי' ספיקא לר הויא.
וכתב בעל ההלכות ז"ל ומדלגבי ערלה לאו פירא הוא לגבי ברכה נמי לאו פירא הוא ולא מברכי עליה בפה"ע אלא בפה"א וכן כתוב בהלכות רבי' ז"ל ודבר ברור דלאו פה"ע הוא ולא נהיג ביה ערלה דהוה ליה כירק ולא מברכין עלי' בפה"ע. ומיהו כיון דחזי לאכילה מברך עליה בפה"א ואע"ג דלענין ערלה ספוא הוא ובארץ משוינן ליה פרי העץ לענין ברבה נמי להוי ספיקא בפה"א מברכינן דנפיק ביה אפי' בפרי העץ הלכך מברך עליה הכי ואפי' לר"ע ניידי דהוי אעלין לר"א ואע"ג דלא עביד ליה לענין מעשר לא ירק ולא אילן מברך עליה בורא פה"א וכענין הזה אמרו בירושלמי אתרוג אעפ"י שאת אומר עליו בפה"ע התמרות שלו את אומר בורא מיני דשאים. פירוש לר' יהודה דהוה ליה כירק ואע"ג דליכא מעשר בתמרות וה"ה לעלין דאתרוג שטעם עצו ופריו שוין.
והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי לרב ר' אברהם בר דוד ז"ל שכת' והאי פסקא לא מיחוורא דלא אתיא לא כר"א ולא כר"ע דאלו לר"א פרי העץ הוא כפשטא דברייתא [על האביונות ועל הקפריסין] בורא פרי העץ [חסר כאן סוף דברי הראב"ד ומשמע דסיים דאפי' לר"ע מברך אקפריסין בפה"ע וכן הוא ברשב"א] ואם כדברי הרב ז"ל אע"ג דלגבי ערלה קפריסין מותרין מברך עליהן בורא פרי העץ ושני ערלה מברכה וא"כ היכי אקשי בגמרא מברייתא דברכה לרב דאיירי בערלה והויא ליה תיובתא עד דאפיק נפשיה מינה ואוקמיה כר"ע אלא דברי שבוש הן והעיקר כדברי הגאונים ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |