הערוך על הש"ס/ברכות/לו/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הערוך על הש"ס TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png לו TriangleArrow-Left.png א


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
ספר הערוך על הש"ס

חי' הלכות מהרש"א
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
בית נתן


חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה




סלק [צו זוטטען]
(שם לט) בסליקתא ומאיסתא (גיטין סט) וניסלוקינהו בהדי הדדי. מיא דכולהו סילקי (ברכות מג) סילקי היינו שילקי (שלק כתוב):


(ערך סלק (ד))


ער [ברעכען]
(ברכות לה) לא יערערנו בשמן זית תחילה (סוטה כ) נמחקה המגלה אמרה איני שותה מערערין אותה פי' גם זה ל' שיבור (א"ב כמו גרגר ע"ש ובל' ישמעאל ערער):


(ערך ער (ו))


זמית [יוך בריאה]
(ברכות לז שם מ נדרים כה) על המליח ועל הזמית ועל הכמהין ועל הפטריות אומר שהכל נהיה בדברו. פי' זמית מרק שכן בל' יון קורין למרק זומין ויש מפרשים סליימא:


(ערך זמית)


קקני [ווירמע]
(שבת קט) למאי אכלי ליה לקוקאני (ברכו' לו) אכל קמחא דשערי כיון דקשי לקוקאני לא עבידי אינשי דשדי לפומייהו (חולין סז) א"ר שישא בריה דרב אידי קוקיאני אסירי וכו' פי' תולעת:


(ערך קקני)


קר [פאלם שטענגעל]
(ברכות לו עירובין כח) קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שנ"ב (ברכות מג) תלא ליה קורא לדבר אחר והוא לדידיה אזיל פי' תלא ליה קורא לד"א דליכול והוא לדידיה אזיל ואכיל הצואה פי' קורא ראש הדקל כשהוא רך (בויקרא רבה זאת תהיה בסמך פרשת רפאני) מאן דאכיל בהדא קורא ילקי בהדא קורא פי' מי שאוכל קור של דקל אם אינו שומרו כראוי לוקה בקורתו של דקל (א"ב עיין ערך קל):


(ערך קר (ד))


פגלא [רעטיך]
(ברכות לז ערובין כח) צנון נטעי אנשי אדעתא דפוגלא (שבת קכג שם קמא) האי פוגלא ממעלה למטה שרי פי' פוגלא צנון אם יש לאדם פוגלא טמונה בתבן או אפילו בעפר תחוח עומדת כעין נטועה ראשה ועליה מגולין כשבא ליטלה אם אוחז בעלים ומושך הראש ומסלקה זהו ממעלה למטה אע"פ כשמגביה התבן משתרבב ויורד שם אבל לאחוז קצה הראש הטמונה ולהגביהה ממטה למעלה לא (ב"ר פ' סח) הנה משמני הארץ מן שמיניא דארעא שרי עקר פוגלין רברבין ושתל דקיקין:


(ערך פגלא)


נצפה [קאפפערן]
(ברכות מ) דתנן ריש דמאי הקלין שבדמאי הגופנין והנצפה (שם לו) על מיני נצפה על העלים ועל התמרות פי' קפרא ויאכלו עם החומץ והוא צלף ובלשון ארמי פרחא:


(ערך נצפה)


שת [האלץ באלקען]
(שבת קכד) איתו ליה שותא לכהנא (עירובין קב) ההיא שותא דהוה בי רבי פדת דהוה שקלי ליה בי עשרה ושדו ליה אדשא פי' שותא היינו שורתא והיא קורה כדמתרגמינן בצל קורתי בטלל שרותי (א"ב שריתא כתוב):


(ערך שת (ה))


צלף [קאפפער בוים]
(שבת קי). לאתויי מאי לאתויי מי צלפי בחומץ (ביצה כה). ג' עזין הן ישראל באומות וכו' ר"א אף צלף באילנות (שבת ל) עתידין אילני סרק שבא"י מוציאין פירות וכו' עד נפק אתוי ליה צלף (בב"ב כח) אכלה ג' פירות בג' ימים כגון תאנה אכלה ג' פירות ביום אחד כגון צלף הוי חזקה פי' צלף יש בו קפריסין ועלין ואביונות ואף על גב דאביונות אינון עיקר פירא הני נמי נמי כפרי תאנה הן חשובין תהוי חזקה צלף מתעשר תמרות אביונות וקפריסין עיין בערך אביונות פי' צלף הוא נפצא והוא פרחא הוא שם האילן ובלשון ישמעאל אלכבר ובלע"ז קפר"א תמרות הן לולבי נצפא וכשהן רכין נקראין שיתי ואוכלין אותן והן עיקר העץ שעושה הפרי ועליו ועל העלין אומר בורא פרי האדמה שהן יוצאין מן האדמה ואביונות שהן יוצאין מהן הן עקיר הפרי ומברכין עליו בורא פרי העץ וגם על הקפרס שהוא שומר אביונות נמי מברכין בורא פרי העץ שהוא שומר הפרי ונקרא נצא דפרחא ועוד נקראין אביונות בוטיתא:


(ערך צלף (ב))


תמר [רויכען]
(ברכות מג) מאימרי מברכין על המוגמר משתעלה תמרתו פי' עשנו (חולין קיב) אין מניחין כלי תחת הבשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו מנא ידעינן אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא משתעלה תמרתו פי' כיון שיעלה מן הבשר עשן נצלה והולך וזה ששותת שומן הוא (יומא לח) בית אבטינס היו יודעין לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותם של הללו מתמר ועולה כמקל ושל הללו מפצע לכאן ולכאן (א"ב לשון מקרא זה כתמרות עשן):


(ערך תמר (ב))

אביונות [קאפערן].
תמרות אביונות וקפריסין (במעשרות בפ' הכובש סד ובגמרא דחוץ מן היין בברכות לז ובערובין פ' בכל מערבין) פירו' אביונות פרי עצמו קפריס היינו שומר הפרי והוא נץ של אביונות שנקראין ביטוח' כמו הנץ לרימון:




שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף