ריטב"א/תענית/יג/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי בית מאיר קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ת"ר כשאמר אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר. פי' כלה מתניתא בתענית צבור וכדפריש' דפרט בר פפא שאמרי בש"ס מתניתא ברחיצה בחמין מיירי אבל בצונן אפי' כל גופו ובש"ס מסיק בברייתא זה וכן במנודה ולקמן מפרשי' לה הביא דברי רבי' ז"ל בהלכותיו ירוש' תני אבל ומנודה וכו' ולמדנו מן הירוש' הזה שמנודה אסור בנעילת הסנדל וכן נלמוד בסמוך מש"ס דידן. וכן מוכיח ממעשה של רבי אליעזר שבפ' הזהב שברכוהו וחלץ מנעליו וההוא ודאי מנודה הוה ולא מבורך כדפרי' התם בס"ד ואע"ג דמס' משקין איבעיא לן. מנודה מהו בנעילת הסנדל ולא איפשי' איכא מילי טובא בתלמודא דכותה דסליק בתיקו א' דוכתא ומפשטי בדוכתא אחריתי:
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון ט' באב ואבל כך הגרס' הנכונה ואפילו לנוסחי דלא גריס ואבל ה"נ משמועתי' מדנקיט טעמא משום אבל ורבא הוא דמפליג בין אבל לט' באב אסור בין בחמין בין בצונן נראי' הדברים דאסור לגמרי ואפי' אבר א' דלא פליג אמאי דא"ר אלעזר אסור לאדם שיושיט אצבעו בט' באב כדרך שאסור בי"ה ולא איתו לה הכא ולא התם בפלוגתא וכל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר ובש"ס אקשי' לה ממתנית' דלעיל דקתני כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו כו' ועד כאן אתה מוצא במנודה ואבל מאי לאו אכולהו ופרקי' לאו אשארא וקושין ודאי מאבל דאלו רפרם משמא דרב חסדא משוי דין אבל לדין ט' באב שהוא אסור להושי' אצבעו במים ואלו מתנית' מדמי אבל לתענית צבור שיש בו הית' במקצ' גופו והשתא לא נחתי' בפי' דמתנית' אי בחמין אי בצונן אלא דמ"מ איכא היתרא במקצת גופו מיאת באבל כעין תענית צבור והיינו דפרכי' מאי לאו דכי קתני סיפא וכן את' מוצא באבל דאכולהי קאי ואף ארחיצ' שאף לענין רחיצה דין אבל כדין תענית צבור ופרקי' אשארא כלו' דכי אמרי' וכן אמלאכה ונעילת הסנדל בלחוד קאי: וש"מ דמנודה אסור בנעילת הסנדל דהא לרפרם אוקי' וכן אשארא ולמאי קאי מנודה אי לאיסור מלאכה לא אפשר דהא קיימא לן נשכר ונשכרים לו אלא לאו אנעילת סנדל אלא א"כ אתה דוחק דאבל הוא דאוקי' אשארא אבל מנודה ארחיצ' בלחוד קאי ולא נהיר דמנודה ואבל כי הדדי (נינהו) נקיט להו אלא וודאי כדאמרן:
ויש נסחאות דגרסי בקושי' דלעיל וכן אתה מוצא במנודה ואבל במאי אי בחמין והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו במים חמין אבל לא בצוקי פי' אלמא אף בתענית צבור כל גופו אסור בצונן ומתעני' צבור הוא דפרכי' ולא פרכינן מאבל נמי משום דליתיה במימריה דרב חסדא בהדיא ולא גרסי' בה אלא כל שהוא משום אבל כגון ט' באב ואע"פ שאח"כ חזרו והקשו מדר' יוסי בר חנינא שמתו בניו ורחץ בצונן כל ז' והקושיא הזאת היא לאבל דרב חסדא השתא מיהת ניחא להו לאקשויי מתענית צבור ופרקי' לעולם מתני' בחמין ודוקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ואבל לאו אכלהו אלא אשארא וכן גרס' זו מחוורת מ"מ למדנו ממנה דכרפרם מתניתא דתענית צבור בחמין היא דמוקי' לה והא דאמר רפרם דבתענית צבור בחמין אסור בצונן מותר ה"ק בחמין אסור כל גופו בצונן מותר אפי' כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו אפילו בחמין מותר ואמרי' בש"ס אמר רבא אבל בחמין אסור בצונן מותר מ"ט מידי דהוה אבישרא וחמרא דשרי פירש מה שאין כן בט' באב באכיל' ושתיה דאסור אפי' ברחיצה בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים ופליג אדרב חסדא דמשוי אבל לט' באב ולרבא לפום האי לישנא דקתני במתני' וכן אתה מוצא במנודה ואבל יפה היה אפשר לומר דקאי על כולהו שאף בתענית צבור יאמ' רבא דבחמין אסו' כל גופו בצונן מותר כל גופו ומוקים למתנית' בחמין כדרפרם שאף בחמין לא אסרו בתעני' צבור אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו ולא מוקים פלוגתא בזו רב חסדא ורבא בדין תענית צבור מדלא פליג בהדי' כדפליג באבל ואותבי' לה מדתניא אין הבוגרת רשאי לנוול עצמ' בימי אבל אבי' וקס"ד דהיינו שהקלו בה שאין לה להמנע מרחיצה כדין אבל ואינה רשאה לנהוג חומר' בכך ולהכי אמרי' הא נערה רשאה לנוול כלומר שלומר שאין לה לרחוץ ובמאי אי לימא בחמי' פי' כדבריך דלא סגיא לה אלא לאוקמה דהא בצונן לכל אבל אפילו רחיצת כל הגוף וא"כ אפי' נערה מותרת לרחוץ אלא ע"כ בחמין הוא דשרי לבוגרת לרחוץ ומקל בה יותר מאבל אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו במים חמין פירש וכיון דמחמרי' כולי האי באבל דעלמא הכא בבוגרת דאפשרי לה בלא נוול ברחיצ' בצונן למה נתיר לרחוץ לה בחמין אלא לאו בצונן וש"מ דדוקא בבוגרת הקלו לרחוץ בצונן דאיכא נוול כי לא רחצה אפי' בצונן אבל באבל דעלמא אסור ופרקינן כי קתני אכיחול ופיקוס פירש דברחיצה לא הקלו בבוגרת כלום שהרי אפשר לה בצונן שהוא מותר לכל אדם ותו לית ליה נוול וכיחול ופיקוס הוא שהקלו בה משום נוול ומדתריץ הכי ולא מתרצי' דלעולם ארחיצה ומתנית' בצונן והקלו בבוגרת משום נוול לרחוץ כל גופה מאי שאין כן באבל דעלמא דכל גופו אסור וכי אמרי' בצונן מותר היינו פניו ידיו ורגליו שמעינן דרבא דשרי אבל בצונן לגמרי שרי ואפי' כל גופו מיהו לאו ראייה היא דלעולם אימא לך דרבא לא שרי באבל צונן אלא פניו ידיו ורגליו ומתנית' דתענית' דצבור בצונן מוקים לה ופליג אדרפרם אמר רב חסדא א"נ והוא הנכון דבתענית צבור לרפרם ס"ל וכי קתני וכן באבל אשארא כדפרישנ' רב חסדא דבוגרת לא בעי לאוקמה כל גופה דברחיצ' כל הגוף ליכא משום נוול ולא נהיר דברחיצ' הגוף נוול כדאי' בפרק בתרא דנדרים ותו דודאי לישנא דבצונן מותר לגמרי משמע ואפילו כל גופו וכי היכי דשרי בבשרא וחמרא לגמרי וכן הדין לדבריו בתענית צבור דבצונן מותר לגמרי ובחמין אסור כל גופו לגמרי וקאי וכן באבל אכולהו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |