ריטב"א/ראש השנה/כ/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כי סליק ר' זירא שלח להו לבני בבל צריך שיהא לילה ויום מן החדש. פרש"י ז"ל שאם נראה הירח הישן ליל יום שלשים שוב אין מקדשין אותו ביום שלשים וא"ת והא היכא אפשר לקדושיה כי לעולם אין מקדשין יום שלשים אלא ע"פ הראיה וכיון שנראה בליל שלשים אי מסהדי שראו החדש ביום שלשים סהדי שקרי נינהו שהרי כ"ד שעות מתכסי סיהרא כאידך דר' זידא דלקמן וכ"ת דהיא גופה קמ"ל היינו הך ותרי מימרא למה לי וי"ל דההיא לאו בכל דוכתא היא אלא ברוב הפעמים דלא מתכסי כולי האי וכדאמר ר"ג לקמן פעמים שבא בארוכה ופעמים בקצרה אבל רש"י תירץ דנפקא מהא דר' זירא היכא שמקדשין ביום שלשים שלא ע"פ הראיה לצורך וכדאמרי' מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ולפי דבריו הא דר' זירא פליגא על דריב"ל שאמר אין מאיימין בכך ושאין מקדשין אם לא נראה בזמנו ויש מתרצין דהא נמי דתניא בסוד העיבור לא הוה ידעי מעיקרא מאי קאמר דהא אצטריך עולא לשדורי להו פירושא דמלתא ועדיין אינו מחוור בעיני הרשב"א דהא משמע דבני א"י מידע ידעי ליה דהא ר' זירא כי סליק התם גמרה מיניהו ושדרה והוא נר"ו פירש דהכא לא בשנראה ממש הישן בליל שלשים דא"כ דא"א לקדשו ביום שלשים אלא כשנראה ישן ביום כ"ט לאחר חצות דכיון שכן בידוע שימשך הישן עד תחילת הלילה דשית שעי מתכסי סיהרא עתיקא בכל דוכתא ונמצא שאין לילה ויום מן החדש ולפי' אע"פ שנראה החדשה ביום שלשים לאחר חצות דאיכא כ"ד שעות אין מקדשין אותו ונכון הוא:
נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה. פי' בידוע לאו דוקא אלא דהוא מלתא דאפשר ואגב גררא דאידך נקט האי לישנא שאם לא נולד אלא לאחר חצות בידוע בודאי שלא נראה סמוך לשקיעת החמה דהא שית שעי מיכסי סיהרא:
רבא אמר חצות לילה איכא ביניהו. פי' מאן דיליף מערב עד ערב בעינן דלהוי כוליה לילה מן החדש ומאן דיליף מדכתיב עד יום האחד ועשרים לא בעינן מן החדש אלא מחצות לילה ואילך שהרי מחצות לילה הראשון של פסח עד יום כ"א אכילת מצה רשות ובלבד שלא יאכל חמץ וחצות לילה הראשון חלוק מהם לחובת מצה ונמשך עד הפסח הילכך לדידיה אע"פ שנראית הישנה ליל שלשים עד חצות כיון שלא נראית מחצות ואילך מקדשין אותו ביום שלשים כן פרש"י ז"ל ויש להר"ז ז"ל בהלכה שיטה אחרת שהיא יותר מחוורת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |