ריטב"א/ראש השנה/כא/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סשיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לוי איקלע לבבל בחדסר בתשרי. פי' שהי' חדסר לבני בבל שהיו סומכין על הרוב שאין אלול מעובר ומונין לי"ה מיום שלשים ואותו שנה אירע בבית הועד שהיה אלול מעובר והיה להם למנות משלשים ואחד לי"ה ונמצא כי העשירי לבני א"י היה י"א לבני בבל ובני בבל התענו בעשירי שלהם שהוא תשיעי לבני א"י ואוכלין בי"א שלהם שהוא עשירי לבני א"י והוא י"ה והיינו דאמר להו כמה בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא. וא"ת והא משמע דלוי כבני א"י היה נוהג להתענות בי"א זה והאיך איקלע לבבל באותו יום וי"ל דאיהו לאו בחדסר איקלע אלא סמוך לחדסר שהיה ערב עשירי שלו ועשירי לבני בבל ולפי שסמוך מאד לחדסר קרי ליה חדסר א"נ דבחדסר ממש איקלע לבבל וכגון דאקלע בסמוך לחדסר חוץ לעיר בתוך התחום ולא מחוץ לעיר ונכנס לעיר בחדסר:
אמרי ליה אסהדת אמר להו לא שמעתי מפי ב"ד מקודש. פי' ותקנת חכמים היתה שלא יצאו שלוחים לגולה על ניסן ותשרי עד שישמעו מפי ב"ד מקודש כדאיתא לקמן והיתה בכלל התקנה דכל שלא יעיד העד דשמע מפי ב"ד מקודש שלא (סמכו) [יסמכו] עליו כלל דאי לא הרי לא קיימא תקנה דידהו ולא מימנעי עדים מלמיפק ולפיכך הוצרכו לתקן שלא יסמכו עליהם ויהיו כאלו לא העידו כלל ויהיה מנין שלהם קיים וקבוע ע"פ ב"ד שהרי קביעות כל המועדות תלוי בב"ד וכדרך שתקן הלל חשבון עבור שבידינו היום הילכך לוי גופיה כיון דידע ודאי שהוקבע תשרי ביום שלשים ואחד יש לו להתענות כבני א"י אבל לגבי בני הגולה כיון שלא העיד להם ששמע מפי ב"ד מקודש אין להם לסמוך עליו כלל ולא לבטל מנינם הילכך לוי ודאי ביום שלשים ואחד יצא מא"י או ביום שלשים (ואחד) סמוך לשקיעת החמה שידע ודאי שלא נחדש תשרי ביום שלשים ולפיכך התענה ביום חדסר דבני בבל ואמר להו מה שאמר שאלו יצא משם ביום שלשים בכדי שאפשר לקדש בו ביום ודאי אף הוא בעצמו לא היה לו להתענות אלא בעשירי דבני בבל אלא ודאי כדאמרן ולפי שיטה זו אפילו בא לוי קודם עשירי של בני בבל שעדיין לא התענו אין להם לבטל מנינם ולהתענות בחדסר מכיון דלא אסהיד לוי ששמע מפי ב"ד מקודש כנ"ל אבל י"מ שלפי שכבר התענו בעשירי הוא שאין להם לסמוך על לוי כיון שלא שמע מפי ב"ד מקודש ואע"פ שיודע לוי שנתעבר החדש ויש להם לסמוך על מה שאמרה תורה אתם אפי' מוטעין אפי' שוגגין הא אלו בא קודם שהתענו ודאי סומכין עליו שלא להתענות עד יום י"א ואינו נכון בעיני ולד"ה י"ל כדמוכח שמעתא שאלו העיד לוי ששמע מפי ב"ד מקודש אע"פ שכבר התענו בעשירי חוזרין ומתענין בי"א כבני א"י שאין קביעותם קביעות לומר אתם אפי' מוטעין דכיון דבני בבל בתר בני א"י גרירי אין לטעותם קיים וזה עולה יותר יפה לפירושינו שכך היתה תקנת חכמים שאם יעידו להם ששמעו מפי *[ב"ד] מקודש יסמכו עליהם ואם לאו שלא יסמכו עליהם כלל:
שלח ליה רב (חמא) [הונא] וכו'. כלומר שיהא אביב של תקופת החמה של ניסן בחידושה של ירח של ניסן כי האביב האמיתי הוא אביב של תקופה כי בשול התבואה אחר חשבון החמה כדכתיב וממגד תבואות שמש הילכך בעינן שתחול תקופת ניסן קודם שתגמור חדושה של לבנה של ניסן והא דא"ל כי משכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן פרש"י עד שיתסר ולא עד בכלל שאין חדושה של לבנה אלא עד י"ד הילכך כשנמשכה תקופת טבת עד ט"ו ונופלת ביום י"ו ומתחלת תקופת ניסן וק"ל כר' יוסי דאמר יום תקופה מתחיל לא סגיא בלא עבור שנה דאפי' מעברינן לאדר ונרויח יום אחד ונפלה תקופת טבת בט"ו ותתחיל בו תקופת ניסן עדיין אין התקופה מתחלת בחידושה של לבנה שהלבנה בט"ו ישנה היא כך פי' ז"ל ולא ידעינן מי הכריחו לומר כן דהא ודאי חידושה של לבנה כל ט"ו בחודש היא וכדאמרינן בסנהדרין עד אימת מברכין על חדוש של לבנה נהרדעא אמרי עד י"ו כלומר ולא עד בכלל ומ"מ יום ט"ו חדשה היא וכיון שכן נראה לפרש כדברי ר"ת ז"ל דעד שיתסר ועד בכלל קאמר שנופלת בי"ז והתחיל בו תקופת ניסן דהשתא כי מעברינן לאדר נפלה תקופה בי"ו והלבנה ישנה כבר דהא קי"ל כר' יוסי דאמר יום תקופה מתחיל ומיהו אי ס"ל דיום תקופה גומר היה לנו לפרש כדברי רש"י ז"ל דעד שיתסר ולא עד בכלל קאמר דהשתא כשנמשכת עד ט"ו ונופלת בי"ו ותתחיל תקופת ניסן בט"ו כיון דיום תקופה גומר עדיין נחשב יום ט"ו מתקופת טבת ואין חשבון ניסן אלא מי"ו ואינה בחדושה של לבנה ולכן צריך עבור שנה אבל אין לפרש כן לפי דקי"ל כר' יוסי דיום תקופה מתחיל ולא מוקמינן הא דרב הונא בר אבין דלא כהלכתא וכן פרש"י ז"ל בעצמו הילכך עד שיתסר ועד בכלל יש לנו לפרש כדברי ר"ת ז"ל ועוד יש ראיה לדברי ר"ת מהא דאמרינן בבריתא בפ"ק דסנהדרין אין מעברין את השנה אא"כ היתה תקופה חסירה רובו של חדש וכו' אחרים אומרים מיעוטו וכמה מיעוטו י"ד יום ואמרינן עלה אחרים מאי קסברי אי קסברי יום תקופה גומר וכוליה חג בעינן הא איכא אמר רב שמואל בר רב יצחק אחרים בתקופת ניסן קיימי דכתיב שמור את חדש האביב ועשית פסח שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן ופרכינן ולעבריה לאדר ואם כדברי רש"י ז"ל דיום ט"ו כבר היא ישנה כי מעברת לאדר מאי הוה אכתי נפלה ביום י"ד וכיון דיום תקופה גומר ס"ל ה"ל אביב של ניסן ביום ט"ו ואינה בחדושה של לבנה אלא ודאי דיום ט"ו מחדושה של לבנה הוא וזה ברור והא דקאמר עברה לההיא שתא ולא תחוש לה פרש"י דאע"ג דאמינא לך אליבא דאחרים לא תימא יחידאה היא ולית הלכתא כותיהו דודאי הילכתא כותיהו (והא) דמסייע להו קרא דשמור את האביב ומיהו כמ"ד יום תקופה מתחיל וכדאמרן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |