ריטב"א/קידושין/לז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png לז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מנא הני מילי דתנו רבנן אלה החוקים כו'. עד צא ולמד ממה שאמר בענין אבד תאבדון כו' מה ע"ז מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ אף כל שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ. הקשה רבינו הגדול הרהב"ן זצ"ל והא ע"ז שהוא חובת הגוף דהיינו שלא לעבוד ע"ז לא כתיב בהאי עניינא כלל ואין הכתוב מדבר אלא לעוקר ע"ז לומר שאנו חייבין לעקרא ולשרש אחריה וההיא ודאי אינו אלא בארץ כדכתיב קרא בהדיא אשר אתם יורשים אותה ואת אלהיהם אין אנו חייבין לעקרה ולשרש אחריה. ותירץ הוא ז"ל דאפשר שאנו למדין ממה שאמר בפרשה לא תעשון כן לאלהיכם כי אם אל המקום ויש בכלל זה איסור במות בחוצה לארץ. וכי תימא איסור במות הוה ליה למנקט והיכי נקט ע"ז ואיכא למימר דכיון דהאי דינא איתיה בע"ז דעלמא האסורה בכל מקום והכתוב מדבר בע"ז נקט ע"ז שדינה מפורש יותר ולא דק. אי נמי דהא ע"ז לאו ע"ז ממש אלא עבודה שזרה ממקומה שאינה במקום אשר בחר אלא בבמות וכדאמרינין בעלמא יעבוד אדם ע"ז ואל יצטרך לבריות ופרישנא ע"ז שזרה ממנו. מפי מורי נר"ו:

הא דמקשינן לעיל הרי תפילין ופטר חמור דכתיב בהם ביאה ונוהגת בחוצה לארץ. פירש"י דאשכחן רבנן דבבל דמנחי תפילין ואינו נכון דדלמא מדרבנן הוא דנהיגי בהו ולא מדאורייתא. ומה שכתב ג"כ דפטר רחם חובת הגוף אינו מחוור דאכתי לא נחתינן לההוא טעמא. אבל הנכון כמו שפירשו בירושלמי אלה החוקים והמשפטים אלו הדינין שומע אני בארץ יכול אפי' ת"ת ותפילין כשהוא אומר ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה ושמתם את דברי אלה והיו לטוטפת בין עיניכם ולמדתם אותם הא למדת לתלמוד תורה ותפילין שנוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ ע"כ. והיינו דפרכינן מתפילין ומתפילין ילפי' לפטר חמור דהא כי הדדי כתיבי ואיתקוש כך פירשו בתוספת:

איבעיא להו עד ללמדך שכל מקום שנאמר מושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה. פי' גבי פרשת נסכים קאי בפ' שלח לך שחייב' תורה נסכים בקרבן יחיד וכתיב ביה כי תבואו אל הארץ אל ארץ מושבותיכם ואומר ועשיתם עולה לריח ניחוח לה' ויליף רבי ישמעאל בשחיטת קדשים מקראי שלא נאמרה בפרשה זו להטעין נסכים בקרבן יחיד אלא בקרבן הקרב בבמות ציבור כדכתיב אשר אני נותן לכם במה הנוהגת בכולכם אבל בבמות יחיד בזמן היתר הבמות אין טעון נסכים לקרבן יחיד וכיון דכן הא דכתיב מושב לא משמע כל מקום שאתה יושבים שהרי אין במות ציבור אלא במקום אחד אלא ודאי הכי משמע מושב לאחר ירושה וישיבה שאפילו בבמות ציבור אין נסכים טעונין בקרבן יחיד אלא בבמות ציבור כגון משכן שילה לאחר ירושה וישיבה וכן בנוב וגבעון שהיו אחר שילה אבל לא בבמות גלגל שהיתה בשבע שכבשו ושבע שחלקו וקסבר לא קרבו נסכים במדבר פי' בקרבן יחיד והא דכתיב וזה אשר תעשה על המזבח וגו' ויין לנסך רביעית ההין ההיא בקרבן ציבור. והיינו דקאמר ללמדך כלומר כיון דכתיב קרא אשר אני נותן להם דהיינו במות ציבור מכלל דמושב לאחר ירושה וישיבה משמע דאי' כ"מ שאתם יושבים הויא ליה במת יחיד הנעשה בכ"מ בשעת היתר במות לשון רש"י ז"ל:

הא דאמרינן הרי שבת דכתיב בה מושבות. פירש"י ז"ל דהיינו דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם והקשו עליו בתוספות דההוא לבת כהן דלא תידחי שריפה בשבת אתא כדאיתא בסנהדרין לפירוש רבינו תם ז"ל דהאי מושב היינו האי דכתיב בסדר אמור אל הכהנים בפרשת מועדות שבת הוא לה' בכל מושבותיכם והיינו דאמרינן לקמן סד"א הואיל ובענינא דמועדות כתיבא תיבעי קידוש ב"ד קמ"ל דשבת היא מקדשת וקיימא והיינו דאמר התם בסנהדרין מועדי ה' נאמרה שבת בראשית לא נאמרה:

אמר אביי האי תנא דבי ר' ישמעאל דבעי ביאה ומושב מפיק מאידך תנא דבי ר"י דסגי ליה בביאה לחוד דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמרו בתורה ביאות סתם ופרט הכתוב באחת מהן. פירוש גבי מלך דכתיב כי תבואו אל הארץ כו' וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך וכו' ואידך לכתוב רחמנא מלך ואנא אמינא ביכורים ואנא אמינא כו' קשה מאי קאמר דהא אמרינן דאי כתב הכי הוה אמינא ביכורים דקא מתהני לאלתר. וי"ל דלא ניחא לי' לאידך הא משום דקשיא דהרי תרומות ומעשרות דקא מתהני ולא הוה לאלתר אלא לאחר ירושה וישיבה ואם כן נכתוב מלך ולא בעי ביכורים והיינו דמהדרינן דאי כתב הכי הוה אמינא מידי דהוה אחלה כלומר לעולם כדאמרינן מעיקרא דהוה אמינא ביכורים דקא מתהני לאלתר ודקאמרת הרי תרומות ומעשרות דמתהני ואינם לאלתר אדרבה הוה אמינא הרי חלה דקא מתהני והוה לאלתר לקונא וחומרא לחומרא דרשינן כנ"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון