ריטב"א/עירובין/סז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אנן כרבנן ס"ל. פי' דס"ל שצריך לבטל לכ"א ואחד מבני חצר ולכאורה נראה דהא פליגא אדרב אשי דאמר לקמן בפרקין גבי הא דאפלייגו רב ושמואל במבטלין וחוזרין ומבטלין דרב אמ' כרבנן ושמואל אמר כר' אליעזר ואלו הכא דמפרש רבא מילתא דשמואל מפרש לה אליבא דרבנן אלא ודאי דרבא לית ליה דרב אשי ואיהו סבר דרב ושמואל במילתא אתריתי פליגי וכדבעי' לפרושי לקמן. וי"ל עוד דמאי דמפ' רבא בהא אליבא דרבנן לאו דשמואל הוא אלא במאי דשייך לענין בטול מחצר לחצר דהא נקט לה אליבא דשמואל דאילו איהו גופיה כר' יוחנן ס"ל כדאמר לקמן אלא כר' יוחנן סבי' לי. אבל לגבי הא דלא שייך בענין ביטול מחצר לחצר אלא בענין אם צריך לבטל לכ"א ואחד אליבא דנפשיה מפרש לה. עי"ל דלא אמר רבא הא אלא לגבי כי הא דהכא דבני חיצונה ובני פנימית אינם בני חצר אחת ממש ודיורין חלוקין הם ואין לאלו עם אלו אלא או דריסת רגל או הרגל עירוב דכיון דישתתפו שתיהן וזה שכח ולא עירב הא ודאי צריך לבטל לכ"א ואחד כנ"ל.
בעא מיניה כו'. פי' דהא קי"ל דכל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ואפילו לרב נחמן דאמר דבמזיד לא הוי' מחיצ' לטלטל הכא בשוגג ואונס הוה כיון דע"י עכו"מז הוה והוה להו שני בתים אלו לגבי רחבה זו כבני חצר מהו שיבטל כו'. ואסיקנא דאין מבטלין כיון דמבעוד יום לא היו אוסרין ולא מערבין:
ואמרינן מת עכומ"ז בשבת מהו אליבא דמ"ד לעיל כו'. פי' השתא תרתי עבדי בשבת שכירו' וביטול ביטול לחודיה מבעי' ומכאן ראיה לפר"י ז"ל שפי' לעיל גבי ההוא פונדק דאתא עכומ"ז בשבתא כי אע"פ שערבו מבעוד יום כי ליתיה לעכו"מז וכסברא דר' יהודה כי אתא עכו"מז בשבתא צריכין שכירות וביטול ולא סגיא בשכירות לחודיה דא"כ מ"ל דעבדי' תרתי לעיל וליכא למימר דמיירי בשלא עירבו דכיון דאמרה דהלכתא כר' יהודה דאמר דאע"ג דליתיה לעכו"מז יכולין לערב כל היכא דליתיה מנא תיתי לן דלא עירבו או דילמא ל"ש פי' דכיון דלא אפשר למעבד שכירות בשבת ביטול נמי לא עבדי' בשבת דכי הא דהוה ביה מאתמול רשות עכו"מז:
א"ל אני אומר מבטלין ולא דמיא לההי' דלעיל דהכא אי בעי' למיגר ולערובי מאתמול מצי ערבי רב המנונ' אמ' אין מבטלין דכיון דמאתמול לא מצו לערובי בלא שכירו' אין זה חשוב מקום עירוב ואין בטול אלא במקום עירוב עכ"ל ז"ל. והקשו בתוס' כי נראה מדבריו דמיירי כדאיתיה עכו"מז בעיר מאתמול וא"כ היכי אפש' דלימ' רב המנונא שאין מבטלין דהא שמואל שהוא מחמיר בבטול יותר מכל האמוראין אמרי' לעיל אליבא דידיה דהיכא דאתא עכו"מז מאתמול מבטלין דהא אבעי להו למיגר מיניה וכדפרש"י ז"ל לעיל ולפי' פירש בתוספו' דהכא מיירי בדאתא עכו"מז בשבתא ומית בשבתא ורב המנונא ס"ל דכיון דאתמול ליתיה לעכו"מז ולא היו יכולין לערב עירוב שלם אפי' לר' יהודה ה"ל מקום שאין אוסרין ואין מערבין שאין מבטלין וכסברא דשמואל דלעיל וכן מוכיח מן הלשון שאמר בש"ס כי תבעי לך אליבא דמ"ד שוכרין וגבי אתא עכו"מז בשבתא הוא דאפליגו לעיל ועל זה איבעיא לן אי עבדי' תרתי או חדא וזה באמת הוכח' לפירוש התו' דאלו מההיא דלעיל לא קש' כלום לפי מה שפירשנו אנו לעיל בהא דאמרי' איבעי להו למיגר מיניה. ולענין פסק ודאי קי"ל כמ"ד מבטלין דהא קי"ל כמ"ד לעיל שוכרין ואנן אמרינן הכא דלמ"ד שוכרין לא תבעי לך דודאי מבטלין והא דתניא לקמן זה הכלל כל שנאסר לאות' שבת נאסר לכל השבת ואמרינן עלה זה הכלל לאתויי מאי לאתויי מת עכו"מז בשבת ההיא למאי דסב' ליה דרישא קאי אסיפא נמי קא מפרש הכי אליבא דשמואל וכרב המנונא דלית הלכתא כוותייהו דהכי נמי מפרש זה הכלל דרישא דלאו כהלכתא דקאמר הותר למקצת שב' הותר לכל השבת כגון שנטלה קורתו או לחייו ונקיט לה כר' יהודה ואנן קי"ל כר' יוסי דאסר אבל לרבי יוחנן דהלכתא כוותיה מפרשינן דמת עכו"מז בשבת מבטלין וזה הכלל דרישא לא קאי אסיפא ונאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כגון שני בתים בשני צדי רשות הרבי' דבההיא כ"ע מודו דאין מבטלין דהכי נמי א"ל אביי לרבא לקמן בש"ס מאימתי נותנין רשות מת עכומ"ז בשבת מאי נלך אצל יפות' איכא דאלמא מת עכומ"ז בשבת פשיט' להו דמבטלין וכן הלכה:
אמר רב יהודה כו'. עד בההוא ניחא ליה טפי. פי' וכיון שכן ה"ל כאלו נסתלק מזרות שיש לו במבוי וכאלו אסתלק אינו שם אלא כאורח בעלמא. איבעיא להו פתוח לקרפף. פי' וקרפף ההוא פתוח לבקעה מהו ת"ש כו' משמא דאולפנא פי' משמע דש"ס אפילו פתוח לקרפף אם הקרפף עד בית סאתים כיון דאוירא דקרפף לא נפיש טובא לא מיתר ליה ואוסר על בני המבוי לפי שמרבה במשואות ואינו מסלק עצמו אלא א"כ יש לו מקום רחב אבל חשיב ליה כבקעה דרויחא ונפישא אוירא ואינו אוסר על המבוי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |