ריטב"א/עירובין/נח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא. של מגג. מין גמי הוא וקושרין בו את הכרה מפני שאינו מקבל טומאה ואע"פ ששאר חבלים אינם מקבלים טומאה היו מחזרין אחר דבר שמינו אינו מקבל טומאה וכאות' שאמרו שכל מעשים בכלי אבנים ובכלי גללים. מדקתני חוזר למדתו מכלל שאם אינו יכול להבליעו שם הולך למקו' שיוכל להבליעו ואח"כ צופה כנגד מדתו וחוזר למקומו הראשון. וא"ת ולמה לו לטרוח שיהא צופה לחזור למדתו ימדוד מתחלתו עד סופו מאותו הצד שהו' יכול להבליעו תירץ הראב"ד מפני שהוא צריך למדוד לכל רוח של עיר שתי מדידות מדידה לכל קרן וקרן של עיר כדי שיצא לו התחום מכוון כנגד העיר שהרי אין נותנין תחומין לעיר אלא כנגד העיר אם ארוכה אם קצרה וכדתניא בברייתא דלעיל ארוכ' כמות שהיא ואין פותתין משמנ' מדידות לתחומי העיר מלבד מלוי הקרנו' עכ"ל. וא"ת כיון דסוף סוף אין שפוע מדרונו עולה לו לחשבון כלל למה הוא הולך למדוד למקום אחר וצריך לטרוח ליהיות צופה לכוין לחזור למדתו יבלענו בכאן ונימק דכל שיש לו שום מקום להבליעו כנגד התחום שיכול להבליעו גם במקומו. ויש שתרצו דלהבליעו בלא מדידה א"א ואם בא למדוד בחבל של חמשים בכאן הרי אין כאן הבלעה דאנן בעי' שיבליענו במדה א' ולמדוד בחבל יותר מחמשי' א"א כדי שלא יבא אדם לקצר התחומין ואחרי' תירצו שאלו היה מבליעו בכאן היו הרואים סבורי' דכל גיא וכל הר מבליעין במקום אחר וסבור שאע"פ שהגיא רחב יותר מחמשים כנגד כל תחומו שהוא יכול להבליעו:
תנינא להא כו'. אם היה גיא מעוקם כו' פרש"י ז"ל בלשון אחר אם היה גיא משופע ונוח להלוך הרי הוא חשוב קצת ואע"פ שיכול להבליעו בחמשים אינו מבליעו אלא מקדר ועולה. ולפי פי' זה הא דאמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יותר כנגדו היינו שאינו משופע ונוח להלוך והיינו גיא מעוקם דקתני. ומאי לא שנו דקאמר. ועוד דהיכי קאמר חבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה דהא קתני רישא שמבליעו אלא דלהאי פירושא מימרא דשמואל אהבלעה דרישא קאי דלא שנו שמבליעו כשיכול להבליעו אלא בשאין חוט המשקולת יורד כנגדו. אבל חוט המשקול' יורד כנגדו מודדו מדיד' יפה ואם הוא מעקם ומשופע יותר מכדי שאין חוט המשקול' יורד עדיף טפי ומקדר ועולה ומקדר ויורד ועכ"ז אין פי' זה נכון דהאי בתוס' קתני הם היא גיא מעוקם שאינו יכול להבליעו. ומשמע שהעקו' גורם לו שאינו יכול להבליעו גם לשון מעוקם לא דייק שפיר להאי פירושא ולפי' חזר רש"י ז"ל ופי' לשון אחר דכלפי דקתני רישא שאם אינו יכול להבליעו ויכול להבליעו במקו' אחר כנגד העיר שהולך ומבליעו שם סדר קתני שאם הגיא הזה מעוקם כמין גם למערב ולצפון או למערב ולדרום וכיוצא בו כגון זה <img src=""> והוא מודד כלפי מערב ואינו יכול להבליעו לרוח דרום או לרוח צפון שכנגד העיר שאינו הולך להבליעו שם אלא הרי הוא נדון שאינו יכול להבליעו ומקדר ועולה מקדר ויורד. וטעמ' דמילתא דכיון שהוא רחב בכל הרוח שמודד יבאו לומר כי במקומו הבליעוהו ושיכולין להבליע כל הר וכל גיא אע"פ שרחבים הרבה ולא רמי אנפשייהו ה"ק ברוח השני ואע"פ שראוהו מודד שם ואמרו כי תחומי אותו רוח הוא מודד ובא. הגיע לכתל אין אומרים יקוב את הכותל פי' כדי לידע סוף ושיעור רחבו אלא אמדו והולך לו וכגון שהכותל גבוה שאין מטריחין אותו לעלות לראשו למדוד רחב הכתל:
ג"ה שלנו והא אנן תנן מבליעו. פי' דהא תנן הגיעו לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו והכא נמי כיון שאין הכותל יוצא מכנגד התחו' ילך שם ויבליענו ויחזור למדתו ולמ' יקל להוציאו באומד דעלמא. ופרקי' דהתם דניחא תשמישתיה הכא לא ניחא תשמישתיה פרש"י ז"ל מתני' בכתל משופע דחזי להולך וכיון דכן אם יכול להבליעו מבליעו ואם לאו מקדרו שאין להקל בו יותר אבל הכא כשהו' זקוף ולא ניחא תשמישתיה ואין גבהו ושפועו עולין למדת התחום כלל וכיון דכן נקל בו לכוון מדתו באומד בעלמא וכן פי' בתו'. ויש שפירשו משנתינו בדניחא תשמישתיה קצת ויכול לעמוד על גביו ולראות היכן הוא יכול לחזור למדתו ולפי' הולך הוא למקום שהכתל כלה ומודדו שם וצופה וחוזר למדתו אבל הכא בדלא ניחא תשמישתיה שהוא זקוף כ"כ דלא ניחא תשמישתיה אלא בקושי ונפי' לא הטריחוהו לעלות ולראות להיכן הוא חוזר וכיון דסוף סוף באומד הוא חוזר למדתו מעתה נוציא את הכל באומד: ויש ספרים דגרסי והיא גרסת רי"ף ז"ל והא תניא מודדו מדידה יפה ופרקי' התם דניחא תשמישתיה כו' ונסחא זו מגומגמת מאד דלמקש' גופיה היכי לא מקשי מהא בריית' אמתני' דקתני מבליעו ועוד כי תריצנא למתנייתא דהא בדניחא תשמישתיה והא בדלא ניחא מתני' ומתנייתא היכי מתרצי. ויש לדחוק דכי פרכי' והתניא מודדו מדיד' יפה קושין בין אמתניית' דקתני אומדו בין אמתני' דקתני ומבליעו ופריק דמתנייתא דקתני מודדו מדידה יפה בקרקע חלקה בכתל משופע יפה דניחא ליה תשמישתיה שמתלקט עשרה מתוך חמש או מתוך שש דחשיב כקרקע חלקה וכסברא דרבא ודרב הונא בר נתן לקמן בשמעתין ואידך בדלא ניח' תשמישתיה ומתני' בדניחא ולא ניחא הילכך מבליעו או מקדרו ומתנייתא בדלא ניחא כלל ולפי' אמרו ועכ"ז השטה באה בדוחק וגרס' רש"י ז"ל הוא הנכונה:
אמר רב יהוד' אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקול' יורד כנגדו אבל אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדיד' יפה כן ג"ה והיא גרש"י ז"ל: פרש"י דקאי אמתנייתא דקתני ואם היא גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד לא שנו שהוא מקדר כשאין יכול להבליעו כנגד העיר אלא כשהוא משופע קצת בענין שאם תתן בראשו חוט המשקולת משופע ויורד ואינו יורד ביושר דכיון דכן ניחא תשמישים קצת וחזי להלוך וכיון שאינו יכול להבליעו ראוי הוא לקדרו אבל אם הוא כענין כותל זקוף דלא ניחא תשמישתיה כי החוט המשקולת יורד כנגדו מודדו בקרקעו של גיא לבד ואינו מודד מדרונו כלל ואפילו בקדור ואע"ג דמדידה יפה דקאמר רבא ורב הונא בריה דרב נתן לקמן ר"ל שמודד כל המדרון מדידה גמורה לשון אחר שנא' לשני פנים הוא ומ"מ מדידה יפה הוא כאן וכאן מפני שאינו מקדר ואינו מבליע ואינו אומר אלא כי מה שהוא מודד מודדו מדידה יפה בקרקע חלקה אלא דהכא קאמר שמודד קרקעיתו של גיא ולקמן קא אמרי שמודד המדרון מדיד' יפה ובעיקר דינא לא פליגי אינהו בהא דשמואל דא"כ הוה מדכרי ליה בש"ס אלא ודאי בההיא שהמדרון נוח לגמרי שמתלקט עשרה מתוך חמש ראוי הוא למדוד אותו לגמרי ושלא להבליעו ולא לקדרו והכא ה"ק לא שנו שמקדרו אלא כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו (והוא מדרון גמור אינו מודד אותו מדרון) והוא נוח קצת ומיהו אינו מתלקט אלא עד עשרה מתוך ד' או פחות מכן אבל כל שהחוט יורד כנגדו והוא מדרון גמור אינו מודד אותו מדרון כלל אלא מודד קרקעיתו של גיא וכדאמרן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |