ריטב"א/עירובין/נז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אי ר"מ הא תנא ליה רישא וליכא למימר דקתני סיפא למסתמה כר"מ וליעשות' מחלוק' ואח"כ סתם כדאמרי' במסכ' נדה פרק המפל' דא"כ היכי סתם בתר הכי כרבנן דהא דקתני וכן ג' כפרי' סתמא כרבנן היא אליבא דחיי' בר רב וכדמקשי' מינ' לרב הונא בסמוך:
טעמא דאיכא אמצעי הא ליכא אמצעי לא. פי' ואי לרב הונא אפי' ליכא אמצעי נמי דהא אין בין שתיהן אלא שיעור שתי קרפפו' וא"ת לחייא ב"ר נמי היכי ניחא שהרי כיון שאין בין שתיהן אלא קמ"א ושליש בשתיהן ביניהן האמצעי לא ישאר בין כל אח' ואחת שיעור קרפף שלם ואלו לחייא בר רב נותנין קרפף שלם בין שתיהן. וי"ל דכי קתני אם יש בין שתים החיצונו' קמ"א ושליש באויר הנשאר פנוי בין שתיהן קאמר:
אמר לך רב הונא. פי' לא שיהו שלשתן כשורה אלא שהאמצעי' עומדת מן הצד וה"ק דכיון שאלו מכניס אמצעי לביניהם ואין בין זה לזה אלא ק"מ ושליש רואין אותם כאלו הן משולשין ממש ודנין את שלשתן כעיר אחת: ומאי בין זה לזה דקאמר פרש"י ז"ל בין החיצון לאמצעי. ואע"ג דבמתני' קתני בין שתי החצונים ל"ק דלאמצעי נמי חיצון קרי ליה וכן פי' בתוס' והוצרכו לפרש כן דאי בין החצונות ממש קאמר אכתי קשיא לרב הונא דהא ליכא בין השתים אלא קרפף אחד. וא"ת א"כ למה ליה לתרוצי בדר' חנינא לוקמה כפשוטה במשולשין ממש כשורה ומאי בין שתים החצונו' דקתני בין החצון לאמצעי. י"ל דהא ליתא דכל היכא שהם משולשי' כשורה ליכ' למקרי את האמצעי בלשון חיצון כלל אבל עכשיו שהאמצעי אינו באמצע אלא שהוא עומד מנגד מבחוץ שפיר מצי קרי ליה חצון. אי נמי דאה"נ אלא דניחא ליה למנקט הא דרבי חנינא דאשמעינן רבותא דאמרי' רואין. ומיהו אין זה מחוור דא"כ כל שנים מהם ראויים לקרות חצונים וכששנה התנא בין שני החצונים משמע דאתא למעוטי אמצעי ואלו לפי' זה אין כאן אמצעי כלל ולפי' פירשו אחרים דבין זה לזה היינו בין החצונים ממש ודקאמרת דא"כ טפי מקמ"א ושליש ה"ל למנקט. י"ל דתנא דמתני' ס"ל דאין לומר כן רואין אלא בשיעור זה. דכשתאמר רואין יהא קרפף אחד בין כל שתים מהם ולא נתנו חכמים שתי קרפפות אלא בעיירו' העומדו' בשורה וכן דעת הראב"ד ז"ל וכן פירשו רבותי והקשו בתוספות לחייא בר רב למה ליה למתני כמה יש בין שתים החצונים ליתני ואין בין זה לזה אלא ע' אמה ושיריים כיון דחוקים לה כמשולשין ותרצו דלדידיה נמי לאו במשולשין ממש מיירי ודין רואין אתא לאשמועינן דכשאין בין החצונים ממש אנא קמ"א הטל אמצעי ביניהם אלא דחייא בר רב בין החצונים דקתני בין החצונים ממש ולרב הונא בין חצון לאמצעי ואין זה מחוור לפי לשון הש"ס אלא ודאי לרב חייא משלישין בשורה קאמר וכפרש"י ז"ל ובדין הוא דמצי למתני אם יש בין זה לזה ע' אמה ושיירים אלא דחדא מינייהו נקט.
א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חצון לאמצעי. פי' לאמצעי העומד מכנגד מבחוץ דנימא רואין א"ל אלפים אמה פי' כשיעור תחומין שיוכל ללכת בשבת מזו לזו א"ל והא את הוא דאמרת וכו' התם ליכא למימר מילי פרש"י ז"ל דהתם בדרב הונא ליכא למימר מלא אויר שביניהם אין לך במה למלאתו והקשו בתוס' שזה קשה להבין שהרי יוכל למלאתו מבתי הקשת לפי מה שפירשנו לעיל בפרקין לא קשיא דהכי פי' דבדרב הונא כיון שהעיר מיושבת כבר כמין קשת אין דרך למלאת עד בין אויר שברגלי הקשת כלום ואם יבאו להוסיף לא יוסיפו שם אלא בראשי הקשת מה שאין כן בג' כפרים כי יוכלו להוסיף בראש כל כפר וכפר עד שיגיעו כפרים זה בזה ור"י ז"ל פירש התם ליכא למימר מלייה שאם אתה אומר שנראה בתי הקשת כאלו הם ביתר ונמדוד להם מן היתר א"כ יפסידו כשירצו ללכת לאחורי הקשת שנמדוד להם מן היתר ואם נאמר שנראה בתי הקשת כאלו הם כאן וכאן להקל הוי חוכא וטלולא אבל גבי ג' כפרים איכא למימר מנייה לומר כאלו אמצעי בין שתיהן לגבי מדת החצונים מיהת שאינם מפסידים כלום אלא הרי הם מרויחים שניתן להם שני קרפפות דאלו לגבי דאמצעי אין אנו אומרים רואין למדוד לומר מבין שני החצונים כיון שהוא מפסיד בדבר לרוח האחד ואין פי' זה מחוור דהא ודאי כיון דקתני שהאמצעי עשה את שלשתן אח' אף לגבי אמצעי קתני שמודדין לו מן החצונים ואינו מפסיד כלום דכל היכא דאמרת רואין להרוחה קאתי ולא להפסיד כלום ממה שיש בו כמו שהוא עכשיו ואין כאן חוכא של כלום א"ל רב חסדא וכו' והא דנקט קמ"א אינה ראיה דס"ל כרב הונא אלא קושטא דמילתא נקט דאפילו לרב הונא דמיקל ליכא שיעורא ולעשות שתיהן כאחת וכי אחוי ליה רבא אטמתא דמבלעי בדגלת אטמתא דמבלעי בע' אמה ושיריים לאו משום דרבא סבר ליה כרב חייא אלא דאיהו נמי קושטא דמילתא אחוי ליה דלא מבעיא כרב הונא אלא אפי' לרב חייא איכא שיעור עבורא דהנהו אטמתא מבלע בתוך ע' אמה ושיריים לכל אחת מהן וליכא אלא שיעור עיבור קרפף אחד בין שתיהן וזה ברור פי' אטמתא ירכות מחומת העיר.
ולענין הפסק קי"ל כרבנן דרבים נינהו וסוגיא דאמוראי אליבא דידהו ולא אשכחן בהא מילתא הלכה כדברי המקל בעירוב לפסוק כרבי מאיר וקי"ל נמי הלכה כרב הונא הכא שהוא מקל ועוד דהא קשיש ועדיף מיניה דחיי' בר רב כדמוכח בפרק שני דערכין שהיה מוכיח ועוד דפשיטא דסיפא דמתני' כוותיה רהטא דתשלום מימרא דרבנן היא ולא כרבי מאיר כדשנייא רב חייא ודר' אידי ודר' חנינא כוותיה לפי שטת רש"י ז"ל זהו הנראה לי אבל יש מן הפוסקי' שפוסקים כר' מאיר מפני שהלכה כדברי המקל בעירוב:
מתני' אין מודדין. פי' כל שבא למדוד בקרקע ממש הא עדיף טפי והיא המדידה הנכונה אבל מי שמודד בחבל שהוא גבוה מן הקרקע שאינו רוצה לטרוח למדוד בקרקע נתנו חכמי' מקו' מסויים שלא יתן המודד החבל אלא כנגד לבו כדי שלא יהא האחר מודד כנגד ראשו והאחר כנגד מרגלותיו ונמצא ממעט בתחומין. היה מודד והגיע לגיא או להר מבליעו. פי' שאינו מכניס במדה כלום ממדרונם אלא שנותן החבל למטה מן ההר משפתו לשפתו כאלו היא ארץ חלקה וכן משפת הגיא לשפת הגיא והוא שיכול להבליעו בחבל אחד של חמשים אמה:
וחוזר למדתו כו'. בש"ס מפרש מאי וחוזר למדתו שאם אינו יכול להבליעו במקום שהיה מודד כי הוא רחב הרבה לשם ויכול להבליעו במקום אחר שהולך שם ומבליע ובלבד שלא יצא חוץ לתחום שכנגד העיר שהרואה אותו שמודד חוץ לעיר מכנגד יהיה סבור כי מדת תחומין באה שם ואלו אנן קי"ל שאין נותנין תחומין אלא כנגד העיר כפי מה שהיא ארוכה או קצרה אם אינו יכול להבליע כלל בזו אמר רבי דוסתאי משום רבי מאיר שמעתי שמקדרין בהרי' וכבר פירשתיה בפרקין דלעיל. אין מודדין אלא מן המומחה. ופירשו הגאונים ז"ל שהוא מלשון ומחה אל כתף ים כנרת והוא מלשון הגעה כלומר שאין מתחילין למדוד אלא ממקו' שיוכל להגיע מכאן עד סוף התחום ולא נצטרך להניח מקום המדידה ולילך למקו' אחר כדי להבליעו לגיא או לגדר אבל אם לא יוכל להמלט שלא למדוד משם נדון בהם כדין המפורש למעלה ואינו נכון בלשון המשנה גם בירושלמי אינו נראה כן גרסינן התם הא מן ההדיוט שריבה אין שומעין לו דלמא מומחה לשון בקיאות הוא כלישנא דכוליה תלמודא וכן פירש הרמב"ם ז"ל אין מודדין אלא מן הבקי' וגם רש"י ז"ל פי' כן אלא שהוא גורס אין מודדין אלא מעתה ואין צריך למחוק גרסת המשנה דה"ק אין שומעין במדידת תחומין אלא מן המומחה הבקי במדידה וכן נראה מלשון הירוש' שכתבנו וכלה מתני' בש"ס מפרש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |