ריטב"א/עירובין/נא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ועני אין עשיר לא. פי' וכיון דעיקר עירוב בפת לא הקלו לערב ברגל אלא לעני אבל עשיר לא. ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל וכיון דכן א' עני וא' עשיר מערב ברגליו במקום רגליו אבל במקום פלוני פי' שאין כאן לא פת ולא רגל דברי הכל עני אין עשיר לא. והוי יודע דעני ועשיר האמורים בענין זה לא עני עני ממש ולא עשיר עשיר ממש דהא לקמן במעשה דאכתי בית ממל שהיו באין עניי כפר שיחין וכפר חנניה להחשיך על התחום שיהו מחלקין להם גרוגרות וצמוקים בשני בצורת חשיב להו תלמודא עשירים לערב במקומם לר' יהודה אליבא דרב נחמן אלא שכל שעיקר יציאתו לא היתה לקנות שביתה אלא מקרה הוא שיהיה לו מפני שחשכה לו בדרך זהו הנקרא עני ואפילו בשיש לו פת בסלו דכיון דרובה אין להם פת בסלם תו לא פלוג רבנן ונתנו להם רשות לערב ברגליהם כדי שיוכל לאכול את פתו. וכל שעמד בעירו ובא לקנות שביתה במקום אחר או שיצא כדי לקנות שביתה במקו' אחר זה הנקרא עשיר לענין זה ואפי' כשאין לו פת בסלו דרוב היושבים בביתם או היוצאים מביתם מערב שבת לקנות שביתה יש להם פת או שום אוכל אח' בסל' לערב וכיון שכן תו לא פליג בהו רבנן וכן פר"ח ז"ל וכן נראה עיקר מלשון רש"י ז"ל בשמועתינו דוק ותשכח.
גרסת רוב הספרים והיא גרש"י ז"ל זהו שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר והיכא קאי אאינו מכיר. פי' דכל שאינו מכיר מיירי במערב במקומו ואפ"ה קתני דדוקא העני מערב ברגליו אבל עשיר לא. וא"כ סתמא כרבי מאיר היא. וא"ת ואמאי לא אוקמא בשהוא מכיר גדר מסויים ובא לערב במקום הגדר ואתיא לכ"ע. י"ל דניחא ליה טפי לאוקמתיה כל היכא דאפשר דקאי אסיפ' דמתני' דסליק מיניה דמיירי בשאינו מכיר אי נמי דלא ניחא ליה להפוכי מתני' דזהו שאמר מיירי במכיר וכו' ובתר הכי תני פלוגתא דר' מאיר ור' יהודה בשאינו מכיר וניחא ליה טפי למימר דהא נמי בשאינו מכיר וסתם לן כרבי מאיר דסתם מתני' כוותיה והדר קאמר דהא דאמינא לך לאו דברי הכל היא אלא מחלוקת רבי מאיר ורבנן. ור"ש פי' דלישנא דזהו שאמרו משמע ליה לרב נחמן שאין עיקר התקנה אלא קל שהקלו ואמרו חכמים בכאן. וא"כ לאו היינו דרבי יהודה עיקר עירובו ברגל באומ' במקומו מיהת ונכון הוא ועי"ל דרב נחמן משמע ליה דכל היכא דאפשר לאוקומו לישנא דמערב ברגליו כשהוא מערב במקום רגליו הכי עדיפא דהכי דייק לישנא טפי:
ולא אמרו מערבין בפת להקל מאן קתני לה רבי יהודה. פיר' דאלו לרבי מאיר עיקר עירוב בפת. ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני וכו'. וזהו שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר ואהיכא קאי אמר שבא בדרך פי' דמיירי במי שמכיר אילן או גדר ואומר שביתתי במקום פלוני ואליבא דרבי מאיר דבמקום פלוני עני אין עשיר לא. דאלו לר' יהודה אף במקום פלו' עני ועשיר שוים. וכתב רש"י ז"ל דלאו משום לישנא דזהו שאמרו במשמע לו אין זה עיקר התקנה אוקמ' כר' מאיר דוקא וכדפריש איהו ז"ל באוקמתא דרב נחמן דהא ודאי בהא דמערב שלא במקומו אף רבי יהודה מודה דעיקר עירוב בפת כיון שאין כאן רגל אלא משום דקתני העני מערב דמשמע העני ולא עשיר הוכרח לאוקמה כרבי מאיר. ע"כ תורף דבריו ואם הם שלא כלשונו והוצרך רבי' ז"ל לומר כך מפני זה הפי' שפי' למעלה בדרב נחמן ואף אנו לומר ג"כ לפי הפי' האחרון דאע"ג דלישנא דמערב ברגליו לא דייק אלא במערב במקום רגליו הוכרח לאוקמה ובשאינו מערב במקומו משום דמשמע ליה דכל במקומו ליכא למ"ד עשיר לא דודאי עיקר והעירוב ברגלי ומשום דכל שהוא מערב ברגליו חוץ ממקום רגליו אינו קונה עירוב אלא בדמצי מטי התם ברגליו כי רהיט קודם חשיכה קרי ליה מערב ברגליו ולא אמר אלא להקל. למאן קתני לה דברי הכל פי' דהא כלהו מודו דעיקר עירוב ברגל היא במקומו מיהת. וא"ת ואליבא דר' יהודה שסובר שאפי' העשיר יכול לערב בלא רגל ולא פת במקום פלוני מה זה ששנינן שאמר להקל על העשיר לערב בפת וי"ל דאצטריך להיכא דאינו מכיר מקום מסויים שאינו יכול לערב ברגליו עד שילך שם והקלו עליו שיוכל לערב בפת על ידי שלוחו:
ויוצא עשיר חוץ לתחום ואומר תהא שביתתי במקומי. פרש"י ז"ל לאו דוקא חוץ לתחום דא"כ לא יוכל העשיר הזה לחזור לביתו ולא בסוף התחום קאמר אי נמי חוץ לתחום ובאותן ד' אמות שנתנו חכמים למניחי עירוב יותר על האלפים אמה. ובתוס' פי' עוד שאף בסוף התחום ממש אי אפשר לומר דלישנא דסוף התחום משמע סוף תחום שמודדין מעיבורה של עיר. ואיהו כיון דתני שביתה חוץ לעיר ומשם תחלת מדתו. כל שכלתה מדת אלפים שלו בחומת העיר שוב לא יוכל להכנס לביתו ואע"פ שהיא סמוכה לחומת עיר וכדתנן לקמן למודד שאמר אפילו כלתה מדתו בחצי מערה אין לו אלא חצי מערה. אלא הבא בתוך התחום צריך להניחו ואע"פ שהוא בתחלת תחום שבו וחוץ לתחום דנקט משום רבותא דרבי מאיר נקט ליה ברישא דמתניית' דאע"ג דנקט ליה חוץ לתחו' כיון שעיקר יציאתו לקנות שביתה לא קרי ליה עני: ואפי' במערב במקומו ואפי' רוצה ללון שם בתוך התחו' ואיידי דתנא הכי לרבי מאיר משום הא רבותא תנא נמי ר' יהודה חוץ לתחו'. ועוד פירשו בשם הרב ז"ל דהכי קתני יוצא עשיר חוץ ללכת לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי. ובאין עניי כפר שיחין ומחשיכין על התחו' פי' להחשיך על התחו' כדי לערב במקום רגליהם. אבל לערב מן העיר לא משום דלענין זה עשירים הם דאלמא לא שרי רבי יהודה לערב לעשיר באמירה בעלמא חוץ למקומו והיינו דלא כרב חסדא דאמר רב אשי מתני' נמי דיקא. ואמר רב הונא הב"ע כו' לקמן בדוכתה נפרש לה בס"ד:
אלמא כל מקום פלוני עני אין עשיר לא ואפי' לר' יהודה: והקשו בתוס' ולרב חסדא תהוי מתני' תיבותא והיאך טעה במשנ' מפורשת שהרי א"א לחלק בין זה זה לבני העיר אלא משום טעמא דרב הונא ותירצו דרב חסדא חסדא אמר לך דליתא לדרב הונא וטעמא דבני העיר אסורין לילך מפני שלא אמר כלים וכל שלא יצא ממקומו ובא לערב במקום אחר דכ"ע אינו מערב בשתיקה וצריך הוא לומר תהא שביתתי פלוני. וא"ת א"כ מאי סייעתא דרב נחמן. י"ל דאי משום דלא אמרו כלום אסורין לילך מאי קמ"ל דקתני וכל בני העיר אסורין פשי' אבל רב חסדא אמר לך דאין הכי נמי דפשי' וכדי נסבה שלא בא כאן אלא להשמיענו דין מי שיצא לילך לעיר ולמיתני ביה פלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה ומשום דעדיף טפי לומר דאשמועינן חדושא אף בבני העיר וכדרב הונא הא אמר רב אשי האמר רב נחמן דדייקא כוותיה דרב נחמן. ותדע לקמן אמר תלמודא ותניא כוותיה ולא אמרי' ותנן כוותיה דעדיף טפי והיינו מטעמא דאמרן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |