ריטב"א/עירובין/מו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png מו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אלא מים בעבי' מינד ניידי. פרש"י ז"ל וכל מים דניד לא קני שבית' ואפי' הם של יחיד וכדתניא נהרות המושכין וכו' ולמדנו מדבריו ז"ל דהא נהרות המושכין אפי' בנהר ומעין של יחיד הם והכין מוכחא בשמעתין דאי לא היכי דייק מינה דמשום דנדי לא קנו שביתה דילמא משום דהוי דהפקר' ורבנן היא דאמרי נכסי הפקר איני' קונין שבית' אלא ודאי סתמא הוא אפי' כשהם של יחיד וכן פירשו בתו' והביאו ראיה דהא במס' י"ט פרכי' מינה להא דתנן בור של יחיד. והא דקתני כרגלי כל אדם וכן לעיל גבי גשמים שירדו בי"ט פירשו שהם כרגלי הממלא וכן פירשו בתוספות והכין תני לה מתנייתא בהדיא בתוספת' במסכת ביצה וש"מ דרגלי הממלא ורגלי כל אדם חדא מילתא היא. ומיהו ק"ל אמאי נקט האי לישנא ולא נקט כרגלי הממלא כדקתני גבי בור של עולי בבל וי"ל דבנה' או מעין או גשמי' שהולכין ומתפשטין בהרבה מקומו' וזה ממל' כאן וכו' נקט לישנ' כרגלי כל אדם כלומר שכל מי שממל' מה' ואפי' הם אלף מוליכן כרגליו אבל גבי בור שהם מכונסי' במקום אחד ואין שנים ממלאים ביחד נקט לישנא כרגלי הממלא. אבל הראב"ד ז"ל פי' דכי קתני כרגלי כל אדם היינו כל אדם ממש שאפי' מלא מהם ראובן יכול שמעון להוליכן כרגליו ואפי' הם ברשותן של שמעון מה שאין כן בבור של הפקר דקתני שהם כרגלי הממלא דבעודם ברשות ממלא מיהת שלא נתנם לאחר הרי הם כרגלי הממל' לכל אדם שבא להוליכם וטעמא דמילתא דגשמים היורדים בי"ט ונהרות המשוכין כיון שלא היו נוחין בבין השמשות אינן ראויות לקנות שביתה כלל ואפי' יש להם בעלים דלא עדיפו מימיו של אדם מגופו שאינו קונה שביתה במהלך בבין השמשות וכיון שכן אף נכסים כן אבל בור של הפקר שהיו ראויין לקנות שביתה בבין השמשות אלו היו להם בעלים כל שבא זה ומילא מהם נעשו כנכסיו בעודו ברשותו מיהת והיינו דהכא קתני הרי הם כרגלי כל אדם והתם קתני הרי הם כרגלי הממל' ע"כ והרי פי' זה דחוי מעיקרו מן התוספת' כמו שכתבנו.

ולימא הלכה כדברי המקיל בעירוב. פי' דאע"ג דהא לא בעירוב מיירי אלא בתחומין מ"מ קים לן דכי אמרינן הלכ' כדברי המקל בעירוב לאו בעירוב ממש בלחוד קאמר אלא בכל דבר שהוא ניתר בעירוב ושהוא מתולדות עירוב וזה ברור הוא. בין לקולא בין לחומרא פי' בין גבי אדם ישן דהוי לקולא שהוא קונה אלפים אמה לר' יוחנן בן נורי דאלו לרבנן אין לו אלא ד' אמות בין לחומרא כגון גבי כלים הפקר דלר' יוחנן קונין שביתה במקומן ואלו לרבנן הרי הם כרגלי הממלא וכדכתיבנא לעיל וכן פרש"י ז"ל. קמ"ל הלכה כר' יוחנן בן נורי לקולא דהיינו גבי אדם אבל לא לחומרא גבי כלים וא"ת אי נקטי' באדם לקולא כר' יוחנן בן נורי ובכלים כרבנן לקולא ה"ל כקולי דמר וכקולי דמר והוו תרוצי דסתרי אהדדי י"ל דהא ליתא דאנן כי פסקי' כר' יוחנן בן נורי להלכתיה ולאו מטעמיה הוא דטעמא דידיה משום דחפצי הפקר קונין שביתה ואנן נקטינן דטעמא משום דכיון דאלו נעור קני ישן נמי קני וכדפרש"י ז"ל. אי חמר הלכה כדברי המקל בעירוב ה"א ה"מ יחיד אצל יחיד קמ"ל מאי דפסק כר' יוחנן בן נורי דאפי' במאי דהוי יחיד אצל רבים הלכה כדברי המקיל בעירוב. ואיהו ודאי לכך נתכוון בתחלה ולפי' סתם לשונו ולא אמר דבר כללי הלכה כדברי המקיל בעירוב ואפי' במקום רבים וכשראה שהיו למדין בלשונו למסבר דדוקא ביחיד אצל יחיד לא היה יכול לתקן הלשון הראשון ולהוסיף בו והוצרך לפסוק בפי' הלכה כר' יוחנן ועל זה הדרך יש לפ' כלהו פרוקי דסוגיין דעבדין אמוראי בהא מילתא. סד"א ה"מ בעירובי חצרות פי' דקולי דליכא אל עירובו רשותא בעלמא. ומנא תימרא דשני לן בין עירובי חצרות לעירובי תחומין דתנן א"ר יהודה בד"א שאין מערבין לאדם אלא לדעתו בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין בין לדעתו ובין שלא לדעתו והקשו בתוס' והיכי שמעי' מהכא דעירובי' חצרות קלי טפי מערובי תחומין דהא לאו משום קול' וחומרא הוא אלא בתורת טעמא. ותירצו שהטעם הזה שתפס ר' יהודה קושטא דמילתא נקט לפי הנוהג ברוב בני אדם אבל אינו עיקר הטעם דהא אע"ג דאיכא איפכא לא משתני דינא דבעירובי תחומין אע"פ שידענו דניחא ליה כגון ששמענו ממנו בע"ש שרוצה ללכת כלפי מקום העירוב והוא אומר עכשיו בשבת דניחא ליה אפ"ה אין עירוב קונ' לו שלא מדעתו וגבי עירוב חצרות נמי אע"פ שעירובו לו בפתו בעל כרחו עירובו עירוב כדאמר לקמן במכלתין.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון