רמב"ן/עירובין/מו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דאמר ריב"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב א"ר יעקב בר אידי אר"י ב"ל הלכה כר' יוחנן בן נורי. אקשי' עלה תרתי למה לי דקס"ד דוודאי הא דאמר הלכה כרבי יוחנן בן נורי משו' דהוא מיקל בעירוב ופריק רבי זירא צריכי דאי קאמר הלכה כרבי יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא בין לחומרא כלומר לאו דהוא מיקל אלא בדר' יוחנן בן נורי נמי איכא קולא וחומרא קולא באדם וחומרא בחפצי הפקר ומשום דמסתבר טעמיה פסיק כותי' בין באדם דלקולא בין בכלים דלחומרא קמ"ל דהלכה כדברי המיקל בעירוב ובאדם אמרי' בכלי' לא אמרי', כך פרש"י ז"ל וכך מפורש בהלכות, וכאן שואלין והא תרתי קולי דסתרין אהדדי נינהו ולא עבדינן דסתרין אהדדי כדאיתמר בפ"ק.
ורש"י ז"ל כתב קמ"ל כדברי המיקל באדם הוא דהלכתא כותי' דכיון דניעור קנה ישן נמי קונה אבל בכלים לית הלכתא כותיה, וזה אינו נכון בעיני שאם כן הרי ריב"ל הכרעה שלישית דר' יוחנן בן נורי משום חפצי הפק' קונין שביתה מיקל באדם ומחמיר בכלים ורבנן משום דאין קונין שביתה מחמירין באדם ומקילין בכלים ותרווייהו ס"ל דלא אמרינן הואיל ורבי יהושע בן לוי סבר חפצי הפקר אין קונין שביתה כרבנן ואדם מותר משום הואיל וליכא בתנאי מאן דסבר כותיה, ועוד אי הכי היכי אקשי' ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב בלחוד דאי מההיא הוה אמינא טעמא דרבי יוחנן בן נורי משום חפצי הפקר הוא ולאו מיקל הוא.
אבל י"ל דודאי טעמא דרבי יוחנן בן נורי משום חפצי הפקר כדאוקימנא ורבי יהושע בן לוי משום דמקלינן בעירוב כקולי דמר וכקולי דמר ומיהו כיון דאיכא למיתלא בטעמא דהואיל לא הוי כתרתי דסתרין אהדדי והיינו דאיתמר לקמן בחפצי הא"י אינן קונין שביתה מן הדין משום דבכלים כרבנן אמרינן.
ולי נראה דכי לא עבדי' בתרתי בחד גברא וחד מקום אבל בתרי גברי עבדי' כדאמרי' בעלמא בבאין לישאל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו דברי הכל טהורין הילכך בבא לישאל על אדם מותרין לקולא כר' יוחנן בן נורי ובבאין לישאל על כלים לקולא כרבנן.
ומקשי' לימא הלכה כדברי המיקל בעירוב אידך הלכה כר' יוחנן בן נורי למה לי, ופריק איצטריך סד"א הני מילי יחיד במקום יחיד אבל יחיד במקום רבים כגון מחלוקת רבי יוחנן בן נורי ורבנן אימא לא צריכא למפסק נמי הלכה כרבי יוחנן בן נורי לומר שאפילו יחיד במקום רבים כנראה מדר"י בר אידי א"ר יהושע בן לוי שאפילו יחיד במקום רבים הלכה כדברי המיקל בעירובין בכל מקום והא טעמא דר' יהושע בן לוי שהלכה כר' יוחנן בן נורי משום דהוא מיקל בעירובין הוא ואפילו דהוא יחיד במקום רבים ולא מבעיא לרבא דמקשי' מכדי עירובין מדרבנן מה לי יחיד במקום יחיד מה לי יחיד במקום רבים לימא דהלכה כדברי המיקל בעירוב סגיא אלא אפי' למסקנא דאסקינן דאפילו בדרבנן שני לן בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים למימרא דלא נפקא חדא מכלל דחברתה אבל מ"מ רבי יהושע בן לוי תרתי אמר ומשום דהוא מיקל בעירוב פסק כרבי יוחנן בן נורי אלמא אפילו יחיד במקום רבים הלכה כמיקל וכן ללישנא דר' פפא ורב אשי דאמרי צריכי למילי אחריני רבי יהושע בן לוי משום דמיקל פסק הלכה כרבי יוחנן בן נורי וליכא למימר דמסתבר טעמי דרבי יוחנן בן נורי לקולא ומשום הכי פסק כותיה ולאו כללא היא ולא גמרינן מינה לשאר דוכתי ביחיד במקום רבים דא"כ מאי קשיא להו ומאי מתרצי הא ודאי צריכי פסק הלכה כדברי המיקל בעירוב לומר דיחיד במקום יחיד ורבים במקום יחיד ורבים במקום רבים עבדינן כדברי המיקל אבל יחיד במקום רבים בעלמא לא וכאן אפי' יחיד במקום רבים ראה דבריו של רבי יוחנן בן נורי ופסק כמותו. ועוד דהא טעמיה דרבי יוחנן בן נורי לקולא ולחומרא הוא ואי מסתבר ליה לר' יהושע בן לוי כותיה היכי הוינן בכולה שמעתא למימרא דהלכה כמותו לקולא אמרי' לחומרא לא אמרינן, אלא ודאי לדברי הכל לרבי יהושע בן לוי משום דהלכה כדברי המיקל פסק כר' יוחנן בן נורי וכאידך דאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב וש"מ דאפילו יחיד במקום רבים הלכה כמיקל.
ואני תמה מכאן על רבינו הגדול שפסק להחמיר בעירובין ביחיד במקום רבים כגון זו בפ' הזה ששנינו רבי שמעון אומר אפי' חמש עשרה אמה ופסק כת"ק וכגון פלוגתא דר' אליעזר ורבנן גבי הבלעת תחומין וכגון בין קרפף לעיר דברי רבי מאיר וכגון הא דתנן רבי יוסי אומר בד"א בתחלת עירוב אבל בשיירי עירוב כל שהוא פוסק נתמעט האוכל מוסיף וכגון בעל הבית שהוא שותף לשכניו רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב וכגון פלוגתא דשתי חצרות זו לפני' מזו שנראה שהוא פוסק כדברי האומר רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה ושלא כדברי המיקל דהיינו רבנן בתראי דשרו וכן כיוצא בהם.
ובוודאי דהא דרבי יהושע בן לוי לאו דברי הכל הוא דפליג עלה רב דפסק הלכה כר"ש בשלש חצרות שפתוחות זו לזו דבשלש חצרות דשיור ובמניח את ביתו ובמערב ברגליו ואי הלכה כדברי המיקל בעירוב הני למה לי ומסוגיא דשמעתא נמי דמקשינן מהנך לכללי דר' יוחנן ואי רב הלכה כדברי המיקל ס"ל מאי קושיא בעלמא הלכה בהנך כללי וגבי עירובין הלכה כר"ש משום דמיקל אלא ש"מ דמיפשט פשיטא להו בגמרא דרב כיון דאיצטריך למפסק בהני הלכה ופסק נמי הלכה כרבי יהודה במערב ברגליו אלמא לא סבר לה כדברי המיקל בעירוב ועוד מדאמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה ובפ' הדר אמר רב הלכה כר' אלעזר בן תדאי ואמר רב הלכה כר"מ ומשמע נמי דשמואל פליג עליה דאמר שמואל הלכה כר"ג בספינה אבל לא בדיר וסהר, ועוד דאמר לקמן הלכה כר' יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו ואי כרבי יהושע ב"ל ס"ל הלכה כר' יהודה למה לי ועוד כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו אי לחומרא שנה אין הלכה כמותו ואי לקולא פשיטא כל המיקל נמי הלכה כמותו ושמעתתיה נמי דשמואל דאמר אוסרין ומערבין ומבטלין ופרישו לה אביי ורב יוסף בשתי חצרות זו לפנים מזו אתיין כדברי האומר רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה ולא כדברי המיקל ולאוקמתא דרבא אתיא נמי כרבי עקיבא מ"מ לית ליה לשמואל כדברי המיקל, ומשמע נמי דרבי יוחנן פליג עליה הא דאמר רבה בר בר חנא א"ר יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין הלכה כדברי המרובין חוץ מזו דאבלות וכי תימא אין למדין מן הכללות כיון דכולי עירובין לרבי יהושע ב"ל כך דינו ואם איתא דרבי יוחנן אית ליה לא הוה משייר ליה ועוד דא"ר יוחנן נהגו העם כר' אליעזר בן יעקב ואי אתי לקמן כת"ק מורינן ובפרק כל גגות א"ר יוחנן מי לחשך הלכה כרבי שמעון בין ערבו בין לא ערבו.
ונראה שעל זה וכיוצא בזה סמכו רבנן והגאונים ז"ל שאין פוסקין כדברי המקיל בעירוב ביחיד במקום רבים ואע"ג דרבי יוחנן תלמידיה דרבי יהושע ב"ל הוה כדמוכח בסוף קידושין ואין הלכה כתלמיד במקום הרב והכי נמי מוכח בפ' בני העיר דרבי יוחנן ורבי יהושע ב"ל הלכה כרבי יהושע ב"ל אפי' הכי כיון דרבי יוחנן ורב ושמואל כולהו לית להו הכי הוה ליה ריב"ל יחיד לגבי רבים והלכה כרבים ועוד דסוגיין בגמ' בכל חד וחד פסיק ואמוראי בתראי אמרי להו כדאמרינן בשלש חצרות אמר רבא אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב הלכך הדרינן לכללא דנקטינן בכל מקום יחיד ורבי' הלכה כרבים ועוד מסוגיין בעובדא דנחמיה בר חנילאי דאמרינן בדמאלו גברא לא קמיבעיא לי דאמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר ובלא מאלו גברי מיבעי ליה אי הלכה כרבי אלעזר בהבלעת תחומין ואי איתא לרבי יהושע ב"ל בין בדמאלו גברי בין דלא מאלו מאי מיבעי ליה והא"ר יהושע ב"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב אלא ש"מ דלא סמכי בתראי אהך פיסקא דרבי יהושע ב"ל.
ואני תמה על הגאונים ז"ל א"כ היאך סמכו עליה בהלכה דר' יהושע ב"ל כרבי יוחנן בן נורי סמכו על הפרט ולא סמכו על הכלל.
והצרפתי' ז"ל מפרשי' הא דא"ר יעקב בר אידי א"ר יוחנן ר"מ ורבי יהודה הלכה כר"י כו' דבעירובין אתמר וכללא הוא בכל מקום מדקא מקשי רב משרשיא עלה משמעתא דרב דאתמר בעירובין, ואם הפי' הזה אמת כ"ש שהדבר מפורש דרבי יוחנן לית ליה הלכה כדברי המיקל בעירוב אלא שאין הפי' הזה נכון אלא דרבי יוחנן סתם אתמר ובעלמא אתמר לא מודה מינה לרבי יהושע ב"ל ולא פליגא עלה ורב משרשיא הכי דאיק מכדי רב לית ליה הלכה כדברי המיקל בעירוב מדאיצטריך למפסק בהני כרבי שמעון אלא בעירוב לדידיה כשאר כל התור' כולה פסקינן ואי אית ליה הני כללי הא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה אלא ש"מ דרב לית ליה הני כללי והם ז"ל רואים שהלכה כדברי המיקל בעירוב לעולם כריב"ל וכן דעת הראב"ד ז"ל.
ומצאתי בזה הענין סוגיא ירושלמי בפ"ק והכי איתא התם רבי אחא ורבי חנינא בשם כהנא אין הלכ' כרבי יודא דלא כן מה אנן קיימין רבי יהודה וחכמי' תהי הלכה כר' יודא אלא בגין דמר יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות עירובין ומר ר' יצחק בר נחמן בשם רבי והושע בן לוי הל' כר' יוחנן בן נורי ומקשינן עליו לא כן א"ר יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהלכות עירובין סברין מימר ביחיד אצל יחיד הא יחיד אצל חכמי' לא אתא ר' יעקב בר אחא רב אידי בשם רבי יהושע ב"ל הלכ' כר' יוחנן בן נורי ואפי' חכמי' חלוקין עליו וכאן תהא הלכה כר' יהודא ואפי' חכמי' חלוקין עליו שמואל אמר הלכה כדברי המיקל בהלכות עירובין א"ל ר' חייא בר אשי כגון ההיא דתנינן תמן וכן גשרים מפולשין מטלטלין תחתיה בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין א"ל לא לעירובין אמרתי אלא למחיצות סבר כהנא כהדא דשמואל לפום כן צריך מימר אין הלכה כר' יהודה עד כאן הסוגיא הזו.
והנה כולם בין לשמואל בין לרבי יהושע בן לוי בין לשאר האמוראי כולם סבורים הלכה כדברי המיקל בעירובין ואפי' יחיד במקום רבים. והעולה מן הגמרא שלנו כתבתי למעלה ברור ומבואר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |