ריטב"א/עירובין/מו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png מו TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה"מ בשיירי עירוב. פי' כגון שהניח עירוב לשבתו' הרב' ובאמצע השבתו' נאכל מקצתו. ולא סוף דבר שיירי עירוב ממש דמשום הא בלחוד לא הוה עביד ר' יהושע בן לוי האי כללא אלא כל הלכו' שהם בסוף עירוב או בסוף תחומין דהיינו בתר דאיתחזק קרי שיירי עירוב והיינו דמדמינן הא דידן לתחל' עירוב. ולא אמרו לערב בחצרו' אלא שלא לשכוח את התינוקו' יש שפירשו להכי לא אמרו לערב בחצרו אלא שלא לשכח התינוקו' עירובי תחומין ולא נהיר והנכון כמו שפירשו הגאוני' ז"ל ולא אמרו לערב בחצרו' כשעושין שתופי מבוי אלא שלא לשכח התינוקות תורת עירובי תצרות כשאין שם שתוף מבוי לפי' אף זה בעירוב הי' כשיירי עירוב ואין צריך שיעור:

רב אמר הלכה ר' חייא בר אבא אמר מטין ר' יוסי בר חנינא אמר נראין. פרש"י ז"ל דלמ"ד הלכה דרשי' לה בפרקא ואורויי מורי' ליחידים ולמ"ד נראין אורויי נמי לא מורינן ומיהו אי עבד כר' עקיבא לא מהדרי' עובדא והקשו עליו בתוס' חדא דר"פ הכותב משמע דלמאן דאמר מטין דרשי' לה בפרקא ועוד כי לפי פי' זה למ"ד נראין מה מרויח ר' עקיבא מפני שאמרו שנראין דבריו מחבירו דהא בלאו הכי נמי כיון שחברי' הם ולא איתמ' הלכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עבד ודעבד כמר עבד דמאי טעמא מהדרי' עובדא ואין צ"ל דרשי' לה בפרק' ולמ"ד מטין לא מדרש דרשי' בפרקא ומיהו אי עבד כאידך לא מהדרי' עובדא ולמ"ד נראין לא דרשי' בפרקא אלא דמורי' הכי למי שבא לשאול ואומרי' לו נראין לנו דברי ר' עקיבא ומיהו אי בעי למעבד כאידך לא מחי' בידיה: משל למה הדבר דומה וכו' לקמן מפרשי' לה בס"ד והא אמרת ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וא"ת ומאי קושיא דהכא משום הכי הלכ' כר"ש מפני שר"ש מקל והלכה כדברי המקל בעירוב. וי"ל דלאו מהאי טעמא הוא דא"כ למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו לשבקה אי נמי לימא בהדיא כדאמר ר' יהושע כללא הלכה כדברי המקל בעירוב. ומיהו רש"י ז"ל כתב לקמן מפני שהלכה כדברי המקל בעירוב פסק רב הלכה כר"ש. ולפי דבריו י"ל דהכא בדין הוא דלימא ליה הכי אלא דבעי' לשנויי ליה דעדיפא מינה דהיכא דאיתמר איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר פי' שלא נאמרו הכללות אלא במקום שלא נפסקא בו הלכה בפי' ומפני שנפסקה הלכה בשום מקום כנגד הכלל לא נסתור הכלל דהיכא דאיתמר הלכה כפלו' איתמר והיכא דלא איתמר לא איתמר והדרי' לכללין:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון