ריטב"א/סוכה/נ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

עמק סוכות

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א סוכה נ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואי מייתי במקודשת איפסילו להו בלינה. לאו משום דאין ראוין לקרב בלילה כדסבר הראב"ד ז"ל דהא ליתא מדאמרינן בפ"ק דתענית דאמר מר ומנחתם ונסכיהם בלילה אלא לומר שאין נוהגין ליקרב אלא בלילה וכיון שכן מפסלי ואל תתמה שיהו ראוין ליקרב ויפסל בלינה שאם הדבר שהוא עצמו הולך וקרב כגון אברים ופדרים העומדים עד הבוקר היא פוסלת וכ"ש באלו שאינה קרבין אע"פ שהגיע זמנם ואע"פ שאמרו במסכת תמורה שלא אמרו נסכים בלילה אלא בנסכים הבאים מעצמן שלא עם הזבח ואלו נסוך המים קרב עם הזבח הא לא תקשי דנסוך המים אינו חשוב בא עם הזבח שחובת היום הוא ולא חובת המזבח כלל שהזבח של תמיד בנסכים של יין הוא נכשר כמו בשאר ימים אלא שיש חובת היום ג"כ לעשות נסוך המים וזה כפתור ופרח לרבינו הגדול ז"ל[1]:

חזקיה אמר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת. ‎ פי'‎ ‎ואפשר היה להביאם בכלי שרת ולא יהיה דעתו לקדשם עד למחר ולא יפסלו בלינה ומה טעם אינה מקודשת גזירה שמא יאמרו לדעת נתקדשו ונפסלה בלינה ומפני חשש הרואים. והקשו בתוס'‎ דהכא אמר חזקיה כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת ואשכחן ליה במנחות דקאמר בהדיא כלי שרת מקדשין שלא מדעת. ותירצו דהא דהכא שלא בזמנן אין מקדשין שלא מדעת אבל ההיא דהתם בזמנן שמקדשים אפילו שלא מדעת והכי משמע התם:

גזירה שמא יאמרו לקדוש ידים ורגלים ממלאים. ‎ פי'‎ ‎שאין להם שיעור ומתקדשים לאלתר ונפסלין בלינה ויהיו סבורין שמקדשין ידים ורגלים במים שנפסלין בלינה:

אפי'‎ תימא רבי נחמיה משום הקריבהו נא לפחתך ומכאן שאין מדליקין בבתי כנסיו'‎ אלא משמן הגון שראוי להדליק בו לפני מלכים וכן כתבו הגאונים ז"ל:

פרק חמישי – החליל

החליל. ‎ פי'‎ ‎שהיו מזמרין בו בבית השואבה בחלילין וכלי זמר בשעת נסוך המים חמשה וששה זהו החליל של בית השואבה שאינו דוחה י"ט ולא שבת לפיכך חל שבת ביום ראשון היה החליל ששה חל שבת באחד משאר ימים היה חמשה לפי שהיה נדחה מפני שבת זו ויום טוב ראשון:

מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. פי'‎ שמחה כמוה:



שולי הגליון


  1. עיין מה שכתב בזה הערוך לנר בשו"ת בנין ציון (ח"א סימן מ"ג) שנחלקו בזה הראשונים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף