ריטב"א/נדה/נז/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק שמיני הרואה כתם
על בשרה כנגד בית התורפה טמאה. כלומר אעפ"י שעבר' בשוק של טבחים כדאיתא בגמ' כיון דמגופא ובגופא אשתכח רגלים לדבר דמגופה אתא אא"כ אשתכח על חלוקה נמי כדאיתא בגמ' והא דתנן בסמוך תולה בכל דבר לאו ארישא דהא מתני' קאי אלא אראתה על חלוקה דסליק מינה.
על חלוקה מן החגור ולמטה טמאה. פי' חגור סינר שחוגרין בה הנשים והוא כנגד בית התורפה וכדאיתא בבריתא בגמ' ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה אם מגיע כנגד בית התורפה טמאה ואם לאו טהורה וקצרה שלבשה חלוקה של ארוכה אם מגיע כנגד בית התרופה של קצרה קצרה טמאה וארוכה טהורה והא דתנן מן החגור ולמעלה טהורה איכא למימר דוקא בשלא נזדקרה א"נ דכי לא ידעה אם נזדקרה אם לאו דמסתמא לא חיישא לשמא נזדקרה אבל אם נזדקרה חיישינן אפי' בלמעלה למטה שהרי חזר מה שלמעלה כלמטה אבל הראב"ד ז"ל נר' דס"ל דאפי' כשנזדקרה לא חיישינן אלא מימר אמרי דעברה בשוק של טבחים אי נמי נתעסקה במין ולאו אדעתא ונ"ל טעם דבריו דאם איתא דמגופא אתא כשנזדקרה אי אפשר לה לטנף וליפול על חלוקה לבד אלא שותת היה ויורד על בשרה ומבשרה לחלוקה אי נמי על בשרה ועל חלוקה יחד אבל השתא דאשתכח בחלוקה לבד ולא על בשרה ודאי לאו מגופא אתא אלא מעלמא.
גמרא. אמר שמואל בדקה קרקע עולם וישבה עליו ומצאתה עליו דם טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש בבשרה. נראה דהשתא בזה משמע להו לבעלי הגמרא דשמואל טהורה לגמרי קאמר ואפילו מדרבנן ותדע לך מדקשיא עליה כל הני תיובתא ולא משני התם מדרבנן עד דאתא רב ירמיה מדפתי חדיתא מודה שמואל שהיא טמאה מדרבנן ואלו הוה סבירא לן השתא דשמואל מדאוריתא דוקא קאמר וכי אקשי עליה הני תיובתא לומר דטמאות מדאוריתא נינהו ואתא רב ירמיה לתרוצי דלאו מדאוריתא טמאות אלא מדרבנן לא הוה ליה למימר בהאי לישנא אלא הכי הוה ליה למימר מאי טמא דקתני מדרבנן אלא השתא דמתרץ שמואל דטמאה מדרבנן משמע דעד השתא הוה סבירא לן דשמואל טהורה גמורה קאמר ופירוקא דרב אשי נמי הכי מוכח והא דקא מייתי שמואל קרא לאו למימר דמדאורייתא בלחוד קאמר אלא ה"ק טהורה מדאוריתא דכתיב בבשרה עד שתרגיש בבשרה וכיון דמדאוריתא טהורה לא חשו לה חכמים להחמיר עליה ועל כרחין אית לן למימר הכי לפי דוקיה דרב אשי דאמר שמואל דאמ' כר' נחמיה ור' נחמיה מדרבנן היא שלא גזרו על כתמים שבדבר שאינו מקבל טומאה ועוד דלטהר דבר שאינו מקבל טומאה מאי שייך לאתויי קרא דבבשרה עד שתרגיש בבשרה דאי מההיא קרא אפי' בדבר המקבל טומאה טהורה עד שתרגיש אלא דה"ק שמואל טהורה מדאוריתא וכיון שכן אף מדבריהם טהורה שלא טמאו כתמים הנמצאים על דבר שאינו מקבל טומאה ואפשר מפני שלא גזרו אלא על המצוי ודבר שאינו מקבל טומאה אינו מצוי שתשב עליו או שתשתמש בו בישיבה ולבישה וכיוצא באלו שדרכן של כתמים לי"מ ובנמוקי הרב מורי ז"ל טעמא לפי שלא גזרו אלא על דם שנמצא בדבר שראוי לטמאו מחמת ראות דם דאשתכח בגויה ואגב הכי מטמא גם האשה.
וא"ת א"כ אמאי לא פריך ליה מכל כתמים דטמאין דתנן בפ' בא סימן הרואה כתם מקולקלת למנינה ובפ' דם הנדה תנן הכתם שנמצא בחלוק טמא עד שעת הכבוס וליכא לדחויי דהתם לטהרות חדא דמקולקלות למנינה וחוששין משום זוב בעלה היא ועוד דאפילו לטהרות קאמר שמואל דטהורה מדאקשי' עליה מיהא דתניא ובהסטות ובמגעות הלך אחר הרוב והכא בפרקין נמי תנן מן החגור ולמטה טמאה ולמה הניח להקשות מאלו שהן פשוטות יותר וקא מהדר אהנך דאינן פשוטות ועוד הקשו בתוס' כי היכי דמשני בסמוך בקושיא בהסטות ומגעות ארגישה ולאו אדעתא לישני נמי על קושיא דעל בשרה ספק טמא ספק טהור טמא וכן על מתני' כנגד בית התורפה טמאה ומיהו בזה יש לי לתרץ דאימר ארגישה ולאו אדעתה לא שכיח ודוחק הוא לומר כך אלא התם בלחוד הוא דקאמרי משום דרב בהרגשה וכדאיתא הכא בהדיא אבל הנך קשיותא ודאי קשיין ותירצו בתוס' דכלהו משניות דכתמים איכא לדחוינהו דאימר מזמן מרובה בא הכתם ולכך טמאה דשמא הרגישה ומדעתה אלא ששכח' אבל הני דמייתי בגמרא ברואה כתם על בשרה מסתמא מזמן קרוב בא הכתם דאלו מזמן רחוק בא לא היה מתקיים בו כל כך אלא היה עובר אגב זיעה והילכך אם איתא בהרגישה מדכר הוה דכירא ועל שפת הספל ואי נמי עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא על שלו כל הני מזמן קרוב באו בודאי ואם הרגישה מדכר דכירא והסיטות ומגעות אע"ג דאפי' כשמצאתן בחלוקה מיירי ואפילו הכי פריך מינה התם שאני דכיון דרב ירמיה טמאין מסתמא מזמן קרוב בא הכתם ואפ"ה משני דילמא מזמן רחוק בא והרגישה ולאו אדעתא.
תרתי שמעת מינה. פי' מורי הרב ז"ל דרישא דעד שתרגיש ודרשא דולא בשפיר שקולות הן ותרוייהו דרשי להו מדלא דכתיב בבשר ויש מפרשים דולא בשפיר היינו משום דאין מרגשת ביציאת דם והקשה מורי הרב ז"ל דאי סבירא לן דרכה של אשה לראות דם בסתרה לא מטהרי משום דאינה מרגשת.
אם רוב ימיה טמאין טמאה. פרש"י ז"ל רוב ימיה טמאין כגון אשה שאין לה וסת ורגילה לראות תדיר אעפ"י שלא מצאתה טמא אפ"ה היא מחזקת עצמה בספק נדה כיון שרוב ימיה טמאין והילכך אם נגעה או שהסיטה הלך אחר הרוב והקשו עליו בתוס' דאע"ג דאין לה וסת כיון שלא מצאה טמא למה מחזקת עצמה כנדה וזו חומרא אינה נמצא כלל בשום מקום ועוד דאפי' מצאתה טמא לא מטמאה למפרע אלא מעת לעת או מפקידה לפקידה והיאך נטמא היסטא ומגעה של זו למפרע שמצאתה טהור משום חשש שמא ראתה אלא ודאי כל שלא ראתה היסטה ומגעה טהורה והכא הנמצא על חלוקה קאי דאמר ספק טמא ספק טהור טהור דאמרי' בסמוך דאי עוברת בשוק של טבחים ספקו טהור ומשום הכי קתני בבריתא דאם רוב ימיה טמאין אפי' עברה בשוק של טבחים מגעה והסיטה טמא ומורי הרב ז"ל הקשה על זה דא"כ אמאי נקיט מגעות והסיטות כיון דחלוקה ובשרה שוין בשרוב ימיה טמאין לא הוה ליה למתני אלא והלך אחר הרוב ולי נראה דהא לא קשיא דאי תנא סתמא הלך אחר הרוב הוה אמינא אפי' לגבי בעלה קמ"ל מגעות והיסטות דהיינו קדשים וטהרות דמחמרינן בהו טפי מבעלה בכלה מכילתין.
עוד הקשה רבינו ז"ל דא"כ מאי קא מקשה תלמודא מאי לאו אם רוב ימיה טמאין טמאה אע"ג דלא הרגישה וכי לא אירגישה מאי הוי דהא כתמים הנמצאים בחלוק חוששין להן ואע"ג דלא ארגישה כלהו כתמים דתנינן בכלהו מכילתין והוי טעמא משום דחוששין דדילמא מזמן מרובה אתי והרגישה ולאו אדעתא וכדכתבינן לעיל לדעת ר' יצחק בעל התוספות ז"ל וזו ודאי קשה מן הראשונה אלא שי"ל דסלקא דעתיה דמקשה בסיפא דומיא דרישא מה רישא דעל בשרה מזמן קרוב אפי' הכין קתני דאם רוב ימיה טמאין טמאה ואפילו עברה בשוק של טבחים כנ"ל.
לא אם רוב ימיה בהרגשה חזיא אימור ארגישה ולאו אדעתה. תמיה לי אדרבה הוה לן למימר איפכא כיון דרוב ימיה בהרגשה השתא דלא ארגישא אימר מעלמא אתא.
אי בעית אימא מחגור ולמטה ואי בעית אימא מחגור ולמעלה אב"א מחגור ולמטה כגון שעברה בשוק של טבחים על בשרה טמא דהכי איתא דמעלמא אתי על החלוק.
איבעיא להו לאשתכוחי. נ"ל לפ' דה"ק אף על חלוקה איבעי ליה לאשתכוחי אלא כיון שנמצא על בשרה בלבד חזקה מגופה אתא והא דתנן עברה בשוק של טבחים תולה היינו דוקא כשנמצא על חלוקה ואי נמי על בשרה ועל חלוקה אבל בנמצא על בשרה לבד אינה תולה על חלוקה כלומ' כשנמצא על חלוקה בין שנמצא על חלוקה בלבד בין שנמצא אף על בשרה טהורה דכיון דאיכא למתלי בטבחים תלינן דאם איתא דמגופא אתא בשרה בלחוד איבעי ליה לאשתכוחי ולאו למימר לכל דאתא מגופה אבשרה בלחוד משתכח דהא כל שלא עברה בשוק של טבחים אפי' על חלוקה בלחוד טמאה כדתנן במתני' אלא מילתא בעלמא הוא דקאמר כלומר כיון דאיכא למתלי תלינן אלא אי אשתכח בבשרה בלחוד ולישנא נמי הכי מתפרש דאם איתא דתימא ונחמיר ונימא מגופה אתא אבשרה אבעי ליה לאשתכוחי וכל דלא אשתכח אבשרה בלחוד לא תחמיר עליה שלא לתלות בטבחים וא"ת אבשרה בלבד כיון שעברה בשוק של טבחים אמאי לא תלנין דדילמא נקפלו כל בגדיה ונתז על בשרה וכדתניא לקמן לבשה שלשה חלוקין הבדוקין לה אם יכולה לתלות תולה אפי' בתחתון ולא אמרינן אם איתא אעליון איבעי ליה לאשתכוחי נראה לי דהכא היינו טעמא משום דרגלים לדבר דכיון שנמצא על גופה ומגופה קא חזיא חזקה מגופה אתא דכל היכא דאשתכח בגופה חמור טפי דהטיפין טיפין מצטרפין כדאשכחא בגופא ועל חלוקה אין מצטרפין כדאמרינן בבריתא לקמן לדעת רוב המפרשים כמו שאינו עתידין לכתוב בס"ד. ובתוס' תירצו דהתם היא טעמא משום דפעמים שמגבהת שני העליונים אבל כלן אינה רגילה כדי שלא יראה בשרה ואין זה מחוור בעיני משום דהא איכא למימר דנתז מלמטה כנגד בשרה ולא נגע בבגדיה כלל אלא טעמא דמחמרי בבשרה טפי כדאמרן.
ואי בעית אימא מחגור ולמעלה כגון שנזרקה. כלומר מחגור ולמעל' וכשלא עברה בשוק של טבחי' וכגון שנזדקרה כלומר שידעה בודאי שנזדקרה והילכך על בשרה כלומר כל שנמצא על בשרה טמא ואפי' נמצא נמי על חלוקה דכיון דליכא למתלי ודאי מגופא אתא דאי מעלמא אתא אחלוקה בלחוד איבעי ליה לאשתכוחי על חלוקה לבד דמעלמא אתא דאי מגופא אף על בשרה מיבעי ליה לאשתכוחי. וא"ת כיון דמזדקרה הוה לי' למעלה מן החגור כלמטה מן החגור וכל שלמטה מהחגור בין על בשרה בין על חלוקה טמאה וא"כ אפי' נמצא על חלוקה בלחוד אמאי ספקו טהור איכא למימר כל שנזדקרה א"א לדם שינטף אלא דם שותת ויורד ונוגע פעמים אף בחלוקה אבל שלא נגע בבשרה אי אפשר והא דאמרי' דאבשרה טמא דוקא דידעי דנזדקרה אבל מסתמא לא חיישי' לשמא נזדקרה משום דלא שכיח שתזדקרה ותדע לך מדאמרינן אי אימא מחגור ולמעלה כגון שנזדקרה ולא אמרינן אימא נזדקרה ועוד דתנן במתני' הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה טהורה ולמעלה מן החגור שלא כנגד בית התרופה טהורה היא והיינו דאקשינן נמי להדיא אי מחגור ולמעלה אמאי טמא ודברים פשוטים הם אלא שהוצרכתי לכתוב מפני שנראה מדברי הרמב"ם ז"ל שאפי' בסתם חוששין שמא נזדקרה לפי שלא הזכיר בכל דבריו והוא שנזדקרה.
ונמצא פסק הלכה לפי מה שפירשתי כבר דכל שנמצא על בשרה בלבד למטה מן החגור אפי' עברה בשוק של טבחים טמאה וכל שנמצא על חלוקה בין שנמצא על חלוקה בלבד בין שנמצא גם על בשרה אם יכולה לתלות תולה והיינו מתני' דעברה בשוק של טבחים ומתעסקת בכתמים נמצא למעלה מן החגור ואין ידוע אם נזדקרה אם לאו לעולם טהורה ואפי' אין לה במה לתלות דחוששין שמא נתעסקה בכתמים או עברה בשוק של טבחים ולאו אדעתיה אבל אם ודאי נזדקרה כל שנמצא על בשרה בין על בשרה בלבד בין חלוקה ועל בשרה טמאה דאומרין בשעה שנזדקרה שתת הדם ונגע בבשרה על חלוקה לבד טהורה דאם איתא דמגופה אתא על בשרה איבעי ליה לאשתכוחי ואם עברה בשוק של טבחים או שנתעסקה במין טהורה אבל אם נמצא על בשרה בלבד לעולם טמאה ואפי' יכולה לתלות בטבחים או בכתמים אינה תולה דאם איתא דמעלמא אתא אף על חלוקה איבעי ליה לאשתכוחי וכן פסק הרמב"ם ז"ל אבל הראב"ד ז"ל כתב דדוקא במה שאין לה לתלות אבל אם יכולה לתלות תולה אפי' נמצא על בשרה בלבד ולא ירדתי לסוף דעתו דהא בהדיא אמרינן בגמרא ללישנא קמא דכל שנמצא על בשרה אע"ג דעברה בשוק של טבחים טמאה דאי מעלמא אתא אחלוקה איבעי ליה לאשתכוחי ואע"ג דאמרינן אי בעית אימא מן החגור ולמעלה לא למתסר דינא דלישנא קמא אתא אלא להדוכתא אוקמתא אחרינא ואיתא להא ואתא להא ושמא הוא ז"ל סבור דלאוקמ' בתרייתא אוקמתה לית כלל וכיון דכתמים מדרבנן הלך אחר לישנא בתרא להקל ולענין שמעתין יש לי עוד לפרש איבעית אימא מחגור ולמטה על בשרה בלבד מגופה אתא דאי מעלמא אף על חלוקה איבעי ליה לאשתכוחי על חלוקה מעלמא אתא כלומר אם נמצא גם על חלוקה מעלמא אתא דאי מגופא על בשרה בלבד איבעי ליה לאשתכוחי ואב"א מן החגור ולמעלה כגון שנזדקרה על בשרה בלבד מגוף אתא דאי מעלמא אף על חלוקה איבעי ליה לאשתכוחי והשתא אתא שפיר טפי דעל בשרה דאוקמתא ועל בשרה דאוקמתא בתרייתא מפרשי' בחד גוונא כלומר אבשרה בלבד ומ"מ הראשון נ"ל עיקר דכיון דנזדקר' ודם שותת ויורד על בשרה כשחזרה ועמדה על רגליה חזרה ונתלכלכה חלוקה בדם שעל בשרה ולמה נטהר אותה כשנמצא על בשרה ועל חלוקה.
אמר רב ירמיה מדפתי מודה שמואל שהיא טמאה מדרבנן. פי' אפי' בישיבה על גבי קרקע דלית ליה דר' נחמיה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |