שיחה:בבלי/נדה/נז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בד' האחרונים דכל כתם דרבנן מחמת ספק מעלמא וקר דדם ולא כתם[עריכה]

כ' האחרונים דכתמים הוו דרבנן גם בלא טעמא דהרגשה מחמת דכל כתם הוה ספק מגופה ספק מעלמא, ודרשי' דם ולא כתם. ואף דליכא דבר לתלות בו, מספקי' דילמא עברה בשוק של טבחים או נתעסקה בדם ולאו אדעתה. ובפשוטו יסוד הטעם דמספקינן בתלייה רחוקה זו הוא משום דגם הצד דאתא ממנה הוא צד גרוע, משום דחזקת דם בא בהרגשה, ובעי' למימר דלא ארגשה או דארגשה וכסבורה הרגשת מ"ר וכו', ולכן מספקי' נמי דילמא עברה בשוק ש"ט ולאו אדעתה. וכן מבו' בסד"ט סי' ק"צ סק"ב, [ועי"ש ותראה דזה מוכח מהגמ' דף ג'].

ולפי"ז צ"ע בזמנינו שרוב נשים אינם מבחינות בהרגשה, לכאו' אין סיבה להסתפק בצד רחוק דנתעסקה בדם ולאו אדעתה, ולהוו כל כתמים ודאי מגופה [במקו' שאין דבר ידוע לתלות בו], ואזדא לה התירא דדם ולא כתם. [ובאחרונים מבו' נפ"מ מהטעם דדם ולא כתם למקו' דלא שייך טעמא דחסרון הרגשה].

ואולי י"ל דגם בזה"ז לא שכיח כ"כ כתמים כמו ראיות, וגם אע"פ שאינם מבחינות בהרגשה, מ"מ יודעות מתי רואות, וי"ל דבזה סגי לתלות בשש"ט.

והנה יל"ע לפי דעת השאלה, עפימש"כ החוו"ד קפ"ד י' דהא דלמ"ד וסתות דאורייתא עבר הוסת ולא בדקה אסורה, אינו מדאורייתא, דליכא למיחש לראיה בהרגשה במקו' דלא ארגשה, אלא האיסור הוא מדרבנן דחיישי' שראתה בלא הרגשה, [ורק עצם חזקת הוסת הוא דאורייתא], ויל"ע אי בזה"ז שאינן מבחינות בהרגשה שוב ניחוש לראיה בהרגשה. בן עזאי (שיחה) 19:43, 26 במאי 2020 (UTC)

עגול טהור[עריכה]

הנה רש"י פי' עגול טהור דאי"ז דם בדיקה דדרך קינוח להיות משוך, ובסד"ט סי' ק"צ ס"ק ביאר דהא דצ' ראי' לתלות במאכולת הוא כיון דהרגישה דם [וכדמ' ברש"י דארגשה היינו הרגשת דם] לכן צ' ראיה לאפוקי מפשטות ההרגשה דמורה על דם. ומבו' דמכח הרגשת הדם יש להכריע על ספק הדם שהוא ודאי ממנה, ורק ע"י הוכחה שלא ראתה דם לא מהני ההרגשה להחזיק ראייה דתלי' דנתחלף בהרגשת עד. ומעתה ילה"ק דא"כ למה אחר זמן טמאים מספק, למה לא יכריע ג"כ ההרגשת דם ספק זמן הראייה.

עי' חוו"ד סי' ק"צ סק"א דאחר זמן טמאין מספק ואין מכריעין דהדם בא בשעת תשמיש מחמת חזקת דם בא בהרגשה, דרק אם בא בשעת תשמיש נוכל לומר שבא בהרגשה, וביאר דכיון דחזקה דמעיקרא מכרעת דהשתא אתא דם, לא תלי' מחמת חזקת הרגשה במקמי הכי. [וצ"ל דגם בשיעור אחר זמן החזקה קיימת לגבי לעשות ספק, עי' בש"ש ג' י"ז ובחוו"ד קפ"ז א']. וכיו"ב כ' בחזו"א צ' א'. אמנם לגבי הנידון אם הדם בא ממנה, הרי החזקת טהרה איתרע ע"י שמצאה הדם, וע"י ההרגשה מכריעים שהדם בא ממנה. בן עזאי (שיחה) 02:52, 3 ביולי 2020 (UTC)

קו' להסוברים דבכל כתמים ליכא ספק מעלמא[עריכה]

בתוס' דף ס"ב א' ד"ה הטבילו כ' עפ"י הגמ' בדף ג' דכל כתמים תלי' מגופה וליכא ספק דמעלמא אתו, וכן נקטו החוו"ד [סק"ב] והב"מ בתשובתו בצלעות הבית. וילה"ק ע"ז מהגמ' בדף ס' א' דאין תולים כתם בבעלת הכתם מחמת דאין מוחזקת ברואה דאימור מעלמא אתא.

ואולי י"ל דכוונת הגמ' ג. דאי"ז ודאי מגופה ומהני רק כנגד טענת שמאי דאשה מרגשת בעצמה, דזה מגרע הטענה דמרגשת בעצמה, ושוב הדרי' לתקנת חכמים, וגם התוס' רק כ' דאי"ז בגדר להיות עי"ז ס"ס, אבל מ"מ לתלייה בעינן ודאות. בן עזאי (שיחה) 02:52, 3 ביולי 2020 (UTC)

בפי' אב"א מחגור ולמעלה כגון דאזקרה[עריכה]

ראיתי להקשות מהגר"מ גפן זצ"ל דהנה רש"י והרמב"ם מפ' האב"א דמוקי בנזדקרה, דאיירי נמי בעברה בשוק של טבחים, והדין הוא כמו במן החגור ולמטה, דעלבגדה תולה ועל בשרה אינה תולה. וצ"ב דא"כ בפשוטו כל חידושה אב"א הוא דע"י נזדקרה חוששת גם לכתם שמן החגור ולמעלה, וא"כ אי"ז שייך כלל לפי' דין הברייתא, אלא זה חידוש בפנ"ע בכל עיקר דין כתם שעל בשרה שבנזדקרה חוששת גם בנמצא מן החגור ולמעלה, ולמה קאמר ליה הגמ' הכא כד מפ'דברי הברייתא כתירוץ נוסף בפי' הברייתא. [מלבד מה דק' דבגמ' מ' דהאב"א הוא פי' אחר בעיקר הברייתא, שמזה סייע הב"י ד' הרשב"א].

אך יותר יש לתמוה בדברי הרמב"ם דבהל' ח' כשביאר עיקר דין כתם שעל בשרה באיזה מקום מטמא, כ' דהוא דוקא כשנמצא כנגד ביתהתורפה, ולא כ' שבנזדקרה טמאה גם במן החגור ולמעלה, ורק בהל' כ' וכ"א כשכתב הדין שכתם שעל בשרה לא תלי' בשוק של טבחים הוסיף לפ' דבנזדקרה הוא גם בלמעלה מן החגור, וק' דחידוש זה שייך להל' ח' [ועכ"פ גם להל' ח'].

[ומשמע מזה דבנזדקרה יש סברא לומר דליכא לחזקה דבגופה אשתכח מגופה אתא, כיון דאי"ז מקומו של הדם אלא ע"י פעולה חיצונה, ולזה הוצרך לחדש האב"א דאיכא להך חזקה. ובד' הרמב"ם אפ"ל דבאמת לא חידש האב"א דאיכא חזקה, אלא מטהר משום אם איתא, וזה חידושו יותר מאב"א קמא, דמחדש דמטהרי' משום אם איתא לחוד.

ולפי"ז כתם שמן החגור ולמעלה בנזדקרה פחות מגריס יהי' טהור, ולא יהי' בו חומרת הרמב"ם דכתם שעל בשרה טמא בכ"ש, (להמפרשים ברמב"ם דטעמא דבבשרה טמא בכ"ש משום דבשרה חמיר), ומשו"ה כשכ' הרמב"ם עיקר דין כתם שעל בשרה לא כ' אופן זה, דאין בו חומרות כתמי בשר], עכ"ד הגר"מ גפן.

ומקופיא נראה ליישב בעיקר השאלה מהרמב"ם די"ל דבה"ח אשמעי' דדין כתם שעל בשרה היינו רק בית התורפה, ולא רצה לאשמעי' דין נזדקרה דזה פשיט"ל, וגם לא גרע מעקבה וראש גודלה, דכל מקום שאפשר שיבוא מהמקור לשם יהיה טמא, ואילו בהכ"א שחידש דעל בשרה אין תולה בשש"ט, א"כ שפיר אשמעי' דדי"ז ישנו גם בנזדקרה, דדילמא נזדקרה אינו שוה לכתם שעל בשרה, וע"ז חידש דאחר דנזדקרה שוב יישוה זה לכתם שעל בשרה. בן עזאי (שיחה) 21:45, 16 ביוני 2020 (UTC)