ריטב"א/נדה/לז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נקיים מדם. פי' דהשתא ודאי כל היכא שרואה בהם לא חשיבי נקיים ואע"ג דאינו גורם וכל שאינו גורם אינו סותר מ"מ אינו עולה ואין ספירת ז' עולה בהן פי' דלעולם אין חלין ימי נדה עד שתספור ז' ימי נקיים רצופין הצריכין לזיבתה ואעפ"י כמה ימים שהיתה רואה וסותרת תוך ז' או בשביעי.
ה"ג אפילו ימי לידתה שאין ראויין לזיבה אין ספירת ז' עולה בהן. ואיכא למידק דימי נדה אין ספירת ז' עולה בהן ואלו בפרק בא סימן אמרינן זאת אומרת ימי נדת' שאינו רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה תירצו בתו' דהתם מיירי בשומרת יום כנגד יום שאף עפ"י שראתה יום עשירי ויום י"א ונעשת זבה קטנה וחזרה וראתה ביום י"ב אינה נעשית זבה גדולה כדאיתא לעיל במכילתין אלא הרי הוא דם נדה גמור אלא שאינו עולה לשימור. ומ"מ ימי נדה עולין לה תוך ספירת זיבתה וכיון דכן אף הם עולין לספירת שימור שלה אם לא ראתה ביום י"ב או אחרי כן עולה לה לשימור יום א' והכא מיירי בזבה גדולה כדאמר בהדיא וכזה ודאי אין ימי נדה באין תוך ימי ספירת זיבה וכן אינן עולין וכן תירץ בעל ספר התרומות ז"ל וכן תירץ רבינו.
הא מני ר' אליעזר היא דאמר מסתר נמי סתרה. פי' דאמר לעיל דאונס בזוב סתר אעפ"י שאינו גורם ולדידיה ימי לידה אעפ"י שאינן גורמין סותרין וכיון דכן אף הם אינם עולים כשלא ראתה וכי קאמינא אנא לרבנן וכבר פי' לעיל בפ' המפלת דממתני' דטועא נמי משמע דימי לידה שאין רואה בהן אין עולין לספירת זיבתה ולרבא אתיא כר"א ואע"ג דאוקימ' כר' עקיבא דאמר בעי ספורים לפנינו ואיהו לית לי' דר' אליעזר דאמר דנין אפשר משאי אפשר ור"א נמי לא בעי ספורים לפנינו וכדאיתא בפ' בתרא אליבא דרב י"ל דאמר לך רבא דההוא דטועה סבר לה כר"א בחדא ופליג עליה בחדא ובתוס' כתב בשם רש"י ז"ל שכתב בהגהה' שאביי ורבא מודו שפיר דימי לידתה שאינו רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה דהכי מוכח בבריתא בשלהי פ' בא סימן ומאי דאפליגו הכא אינו אלא אליבא דר' מרינוס וזה שתפסו בלשונם אינה סותרת ואינה עולה דמכדי בעיין אינו אלא בעליה למה להו למנקט סתירה בלשונם אלא ודאי כדאמרן והאריך בזה הרבה וכמו שכתוב ג"כ בספר התרומות ולא הודה לו ר"ת ולא שאר רבותי' ז"ל וגם אין הסוגיא סובלת כן כלל. ולענין פסק כל המפרשים והגאונים ז"ל פה אחד הסכימו דהלכתא כרבא שאין הלכה כאביי אלא ביע"ל קג"ם אלא שר"ת לבדו פוסק כאביי והוא סבר דלמ"ד יע"ל היינו זו של לידה וכבר כתבתי בערובין בפ"ק ואין לנו אלא דברי הגאונים ז"ל.
השתא חמישים מקשיא ארבעים מבעיא. ובדין הוא דיכול לתרוצי דנקט ארבעים וחמישים כדאמרי אינשי וכדפרקי' דריש פ' מפנין ד' וה' קופות אלא דכיון דאיכא לתרוצי הא ניחא טפי וכבר כתבתי במ' שבת בס"ד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |