ריטב"א/נדה/יב/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כדי לחייב בעלה. לא סוף דבר שעושה מפני כן דלא שייך למבעי האי לישנא כלל דלמה תעשה כן אלא ה"פ מה שתחמיר על עצמה כיון שבא מפני זה חיוב לבעלה דאשם תלויה בשניהם ונקט לחייב בעלה משום דאף בקרבן דידה הוא חייב כי הוא מביא כל הקרבנות שהיא חייבת כדאיתא התם ואסיקנא דלא תבדוק דא"כ לבו נוקפו ופורש מכאן ואילך שהוא יארע לו כך.
בעא מיניה ר"ז מרב יהודה אשה מהו שתבדוק עצמה לבעלה. פי' שתחמיר על עצמה קודם תשמיש ואעפ"י שאינה עסוקה בטהרות ואעפ"י שאמרו חכמים שאינה צריכה לבדוק מי אמרינן אלמלא שיש שום נדנוד חשש דם בדבר לא מצריכות שתבדוק לטהרות אלא אפי' מעלת טהרות של גבי בעלה לא חייבו כן כדי שלא לשהות מצותו ומיהו אם רצתה לעשות תבדוק או דילמא מעלה בעלמא הוא דעבוד בטהרות וליכא שום נדנוד כלל ואין לה לבדוק לבעלה א"ל לא תבדוק כלו' לא תבדוק כלל ואפי' יהא כאן נדנוד חשש א"ל ותבדוק ומה בכך כיון שיש נדנוד ואעפ"י שיש כאן שיהוי מצות עונה א"ל א" כיהא לבו נוקפו שמא מפני שהרגישה דם היא שבודקת עצמה ולא ירצה לסמוך על מה שתאמר לו שמצאה טהור שמא לא בדקה יפה יפה ופורש והא דתנן לקמן כל היד המרבה לבדוק הרי זה משובח ההיא באותן שצריכות בדיקה.
ולימא ליה יש לה וסת לטהרות בעיא בדיקה. פי' לטהרות בעיא עיקר בדיקה לבעלה במיגו לבעלה לא בעיא בדיקה פי' לבעלה גרידא לא בעיא בדיקה.
והא שמואל במאי מוקים לה. וא"ת ולוקמה בשאינה עסוקה בטהרות ואפי' באשה שאין וסת דלבעלה לא בעיא בדיקה י"ל דלישנא יתירה קשיא ליה כיון דקתני נשיהם להם בחזקת טהרה ל"ל למתני ושוהות עמהם אלא ודאי משום דאפילו עסוקה בטהרות לא בעיא בדיקה.
וכיון שתבעה אין לה בדיקה גדולה מזו. פרש"י ז"ל לפי שדרך הבא מן הדרך להרבות ברצוי ואלו חזיא דם לא סגי דלא הרגישה וזו היא בדיקתה כיון שלא הרגישה ובהכי סגי לה מכיון שהניחה בחזקת טהורה ואיכא דק"ל הא דאמר בפ' כל היד כיון דקתני כל הנשים בחזקת טהרה הן לבעליהן ל"ל למתני והבאים מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה ופרקינן ה"מ היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה עצמה אבל ליתיה במתא לא קמ"ל דעלמא טפי רמיא אנפשה כי איתיה במתא ול"ק דהתם הכי הוא דאמר דכי ליתא במתא לא נחוש אבל כשבא הא ודאי טובא רמיא אנפשה וכיון דהא אסיקנא דאפי' ליתיה במתא חיישה ובדקה נפש' וקיימא בחזקת טהורה נמי כשבא לעיר וריצה אותה ושותקת הרי היא כאלו אמרה בפי' שהיא טהורה ואין לך בדיקה גדולה מזו.
מהו למעבד כי הא מתניתא. י"מ לסמוך על תביעה בלחוד כדשרי במתני' וא"ל דלא חזי למעבד הכי משום דמיגניא באנפי וי"מ דאישנה קאי אי עבדינן כי הא מתני' ואפי' דישנה ולשון מיגניא באנפיה חשש טפי להאי לישנא דגנות הוא לשמש עם הישנה אבל לא אתי שפיר לישנא דכי הא מתני' מכיון שלא הוזכר בה ישנה בפי' ואע"ג דהכי דינא כדאיתא לעיל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |