ריטב"א/מועד קטן/י/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אבל חמרא דריחייא לא. פי' כי מפני דבר מועט שיש לו לטחון לצורך המועד אינו צריך ליטול צפרנו ומסתבר' כי הכל לפי מה שהוא שיש שם דבר האבד ובתוספות אמרו שלא התירו ליטול צפרני בהמה לרכוב אלא בשרוצה לרכוב חוץ לעיר כי ללכת בעיר אין בו דבר האבד וגם בזה הכל לפי מה שהוא הבהמ'

לסדוקי סוסיא. פי' אפי' בקטנים דאסירי בי"ט:

למשקל דמא מבהמה פי' מפני דבר האבד:

לבסבוסי קרמי פי' לשפשף היריעות היטב ואפי' לאולודי איורא דאלו לרכובי אפי' בשבת שרי כדאית' פ' ר' אליעזר דתולין:

קיטורין בייר פי' משום דסגייא ליה לאשה בלאו הכי ואין זה דומה לעושה אשה תכשיטיה במועד שהוא קשוט שבגופה ממש:

אדעתא דארעא אסיר היכי דמי פי' היאך ראוי לעשות שלא יהא חשש מראית העין דבלאו הכי אפי' היה בדעתו לבי דידי אסור מפני חשש הרואין ומיהו בדיעבד אע"פ ששינה לא קנסי' ליה אם הוא אומר שדעתו להתייר וכן אתה מפ' בכל אלו וכן פרשו בתוספות:

ממנינהו אסור פי' כשאינן ראויין לצורך הרגל דאי לא שני בכבשי' שיכול לאכול במועד:

בפרקמטיא האבד ושרי איכא למידק מה צורך לתפוש זה הלשון והלא כל מלאכה בדבר האבד בגופו מותר ולא הוזכר דבר האבד לענין פרקמטיא אלא במכירתה וי"ל דנקט לה מפני שפסידתם מועטת ואפי' הכי שרי דפרקמטיא נמי להרוחה אסור אפי' כל שהוא ובדבר האבד מותר כדמפ' ואזיל ולאפוקי ממאן דסבר לקמן דבעי' פסיד' קצת כדאמרי' זופתין חביתא ואין זופתין בו זיתא:

ובדבר האבד מותר פי' שאם ישהה למוכרה במועד השלול לאחר המועד ואומרי' בתוספות דדוקא שיפסיד מן הקרן שלו ומשכר עמלו אבל מפני שיפסיד מן הריוח אינו דבר האבד וכן נר' בירוש' וי"א דכיון שהוא ברשותו והגיע לו מקום הריוח דבר האבד הוא אם ההפסד כנגד הריוח וראיה גמורה לדבר נראה מעובד' דברייתא דלכלבי כוורי והתירו לממלחינהו ומשום דבר האבד והתם אין שם קרן כי מן ההפקר זכו בהם ובמה שיוכלו עכשיו יש כדי טרחם אלא ודאי כדאמרן ואש"ס דילן סמכי' ומ"מ לקנות פרקמטיא שהוא בזול כדי להרויח אין זה אלא הרוחה ולא דבר האבד דא"כ נתיר לעשות כל מלאכה במועד וראיה גמורה דפומבדיתא שלא התירו למיזל ולמיצד ולממלחינהו ולא תשיב דבר האבד אלא כשצדו אותם לצורך אכילה ואחר שהיו ברשותם היו נפסדין וליכא למימר דהתם הוא דאיכא טרח' מה שאין כן בפרקמטיא דהא זמנין דפרקמטיא איכא טרח' טובא טפי לשקול ולמדוד ולהוליך אלא ודאי כדאמרן:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון