ריטב"א/יומא/נ/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איתיבי' וכו' והוציא את כל הפר דאיירי בשהוא נשרף [צ"ל נשחט] ופרקי' שיוציא את כלו. כלו' דשאני התם דכתי' את כל הפר דמשמ' שיוציא את כולו והא לא שייך למי' אלא כשהוא שחוט:
ה"ג דתניא אמר לו רבי מאיר דמתניתא היא:
לאו מכלל דאיכא מאן דאמר דצבור הוי. וא"ת והיאך יכול לומר כן בחביתי כהן גדול דהא משלו הן באין ואין בהם שום כפרה לאחיו הכהנים והרי הן כאילו הן של אהרן דהוי קרבן יחיד לכולי עלמא כדאיתא לקמן. וי"ל דכיון שקרבין בתוך התמיד כדאיתא בפירקי' דלעיל חשיב קרבן צבור ועוד דאמרי' בפרק התכלת כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו מביאין חביתין משל צבור כן תירצו בתוספות:
כולם ימותו. פי' כל האבודים דהוו להו חטאת שכפרו בעליה. וגמירי חמש חטאות מתות ולד חטאת. תמורת חטאת. מתו בעליה. נתכפרו בעליה. עברה שנתה. וסימניך ותמנ"ע.
שאין חטאת צבור מתה. וא"ת מ"מ הא בעיא רעיה וגבי דמו של פר דליכא רעיה ילך לאיבוד וצריך לשחוט פר אחרת וא"כ כי נימא לעיל דאין חטאת צבור מתה מה אהני לן י"ל דהא ליתא דלר' שמעון מילתא פסיקא נקט שאין חטאת צבור מתה אלא דעבדי' ליה תיקון רעיה כדי שלא תלך לאיבוד ותהיה לנדבה וכל היכא דליכא רעיה כיון שאין חטאת צבור מתה הרי אינה נפסלת ועושין כפרה בדם ודין הוא שהרי אי אפשר שימותו צבור כולם והנשארים שצריכין כפרה יתכפרו בדם מה שאין כן בהא דמתניתא שכבר נתכפרו הבעלים ועבדי' תקנתא שירעו עד שיסתאבו כיון שאין חטאת צבור מתה:
אלא אימא שאין חטאת השותפין מתה. פרש"י ז"ל דקסבר ר' שמעון חמש חטאות מתות בחד דוכתא גמירי להו רחמנא דתמורת חטאת ליתא בשותפין שאין קרבן שותפין עושה תמורה כדכתיב ואם המר ימר בלשון יחיד אף כל חטאת השותפין אינה מתה והכי מפר' לה תלמודא במסכת הוריות.
ומאי נפקא לן מינה. כלומר מאי אהני לן בהאי דחוי דהא סוף סוף שפיר מיתרצא קושיין דלעיל דפרכינן ותפוק לי דהויא חטאת שמתו בעליה ומה לי דמשנינן דהויא לה חטאת צבור או דנימא דהויא חטאת השותפין דהא סוף סוף בין הא ובין הא לא אזלא למיתה ומהדרי' דאפ"ה לא ניחא לי' לרבא למיקרייה קרבן צבור כי היכי דלא ליתא למימר דשבט כהנים ציבור מיקרו ומביאין פר העלם דבר של צבור וא"ת והיכי קרי להו אביי לכהנים צבור דהא אביי גופא קרא להו במס' הוריות שותפין תירצו בתוספות דבתר דשמע התם לרב יוסף דקרי להו ציבור קרי להו הכא ציבור כרב יוסף ולקמן בפ' ב' שעירים פריך אביי מהאי מילתא דפר ושעיר ומשנינן שאני קרבנות צבור כדרבי טבי ופריך התינח שעיר פר מאי איכא למימר דאלמא לא חשיב פר קרבן צבור וי"ל דהתם אליבא דרבא פריך הכי דקרי לי' הכא קרבן השותפין. ועוד י"ל דלאביי קרבן השותפין הוא כהאי דהתם דהוריות וכאידך דפרק ש"ש. והכא בפרכי' קרי לי קרבן צבור כפשוטי' ולא דייק מילתא כיון דעיקר קושיין דלעיל לא נפקא לן מינה מידי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |