ריטב"א/יומא/נט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כולה מזבח וכו' במקום חד קרן הוא. פי' שהרי מזבח הזהב אמה על אמה כשיעור קרן של מזבח החיצון:
שני כהנים גדולים נשתיירו בבית המקדש. פי' ריב"א ז"ל דשני כהנים אלו לא נחלקו אלא דמר עביד הכי ומר עביד הכי. ומאן דעבד ככל חד מינייהו עבד והיינו לישנא דאמר אני הקפתי דאי לא תימא הכי תיקשי לן הא דאמרי' בתמורה בפ"ב (דף י"ו) מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היתה מחלוקת בישראל והא דאפליגו בסמיכה לסוף שניה דאיבצר ליבא:
חוץ מזו שהיתה לפניו באלכסון. פי' הקרן שעומד בראש האלכסון של הקרן שהתחיל בו אם התחיל בקרן דרומי מזרחי הוי קרן אלכסון צפוני מערבי ואם התחיל בצפוני מזרחי הוי האלכסון במערבי דרומי. וטורח הדבר לכוף שם להזאת מלמעלה למטה ולפי' כשעומד כיון שכפף עצמו בקרן הסמוך לו להזאת מלמעלה למטה מזה מלמטה למעלה:
מר סבר פתחא דלפני לפנים בצפון קאי. פי' דרבי יוסי סבר הכי דאמר פרוכת אחת היתה ולדידיה גמרן מתנות דקרנות בצד דרומי ומהיכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על המזבח כדמפרש ואזיל ולרבי יהודה הוי איפכא:
דאמר קרא ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח. פי' גבי פר כהן משיח כתיב ותניא בת"כ הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין אל היסוד:
וכי נפיק בההוא פגע ברישא. פי' בצד מערבי ואין מעבירין על המצות: והקשו בתוספו' למה לי האי טעמא תיפוק לי' דכתיב בהדיא בקרא אל פתח אוהל מועד והיינו כלפי מערב שהוא רואה ההיכל. וי"ל דאין הכי נמי וטעמא דקרא קא נסיב תלמודא ויש כיוצא בו במקומות אחרים:
אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו. פי' נקט האי טעמא אפילו למאן דלית ליה טעמא דאין מעבירין על המצות דלמ"ד אין מעבירין על המצות תיפוק לי' משום דכי פגע ביסוד דרומית פגע ברישא:
קסבר פיתחא בדרום קאי. פי' פיתחא דהיכל בדרום המזבח קאי דסביר ליה דכוליה מזבח בצפון וכיון דכן צד דרומו של מזבח בלבד הוא שרואה פתח ההיכל בחמש אמות שכנגד חצי הפתח כי מחצי הפתח מתחיל דרומו של מזבח.
ה"ג תאני רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי זה וזה יסוד דרומי וסימניך משכוה גברי לגברא. וכן גרש"י ז"ל ופירש הוא ז"ל בתוך מדרשו של ר' שמעון בן יוחאי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסי' בה זה וזה יסוד דרומי לומר שחזר בו ר' ישמעאל. וסימניך שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין משכוה גברי לגברא תלמידי רבי שמעון שהיו מרובין משכוהו לר' ישמעאל לומר כדבריה'. ויש גורסי' זה וזה יסוד מערבי וסימני' וכו' ופי' תלמידי ר' ישמעאל משכו לר' שמעון לשטתם. וכן גורס רש"י ז"ל בזבחים והקשו בתוס' דבשילהי מסכת זבחים גבי כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה נחלקו דבי ר' ישמעאל תנא זה וזה שילה ר"ש בן יוחאי אמר זה וזה ירושלם ואמרי בסופא דשמעתא תנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר' שמעון בן יוחאי זה וזה ירושלם וסמניך משכינהו גברא לגברי וכך הגרס' שם בכל הספרים והשתא קשה מה סימן הוא זה כיון דפעמים גברי לגברא ופעמים גברא לגברי ואין לנו הכר והכרח באיזה מהם היה גברא לגברי ובאיזו היה גברי לגברא. לכך פירשו כי ר' שמעון בן יוחאי שהוזכר שמו ושם אביו קרוי גברי. ורבי ישמעאל שלא הוזכר שם אביו אלא שמו קרוי גברא וכשחוזר ר' ישמעאל לדברי ר' שמעון בן יוחאי אומרי' משכוה גברי לגברא וכשחוזר ר' שמעון בן יוחאי לדברי ר' ישמעאל או' משכינהו גברא לגברי. ולפי' זה גרסי בסוף זבחים בדברי ר' ישמעאל זה וזה ירושלם כמו שגורסי' במקצת ספרים. או גרסי' משכוה גברי לגברא כדגרסי' הכא בשמעתין.
ת"ר מועלין בדמים דברי ר' מאיר. פי' וסתם מתני' ר' מאיר היא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |