ריטב"א/יומא/כא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' אגדות מהרש"א מהר"צ חיות רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כלי עץ העשוי לנחת הוא. ובפרק חומר בקדש פריך תלמודא דתיפוק לי' דמצופה זהב היה והרי הוא כלי של מתכת שמקבל טומאה ואפילו עשוי לנחת דבכלי עץ הוא דבעי' דומיא דשק ומסיק התם דאפילו לרבי יוחנן דאמר שאין הציפוי בטל לגבי העץ שאני הכא שהכתוב קראו עץ דכתיב והמזבח עץ ואיצטריך האי טעמא דכלי עץ העשוי לנחת למ"ד מסגרתו למעלה היתה דלמאן דאמ' למטה היתה בלאו הכי נמי טהור דפשוטי כלי עץ הוא וכדאי' בפ' הקומץ.
אלא שמגביהין אותו לעולי רגלים. פירוש שאי אפשר לחלק הלחם מעל השולחן אלא ביום שבת ורוב הרגלים אינם ביום שבת עצמה.
ותו ליכא והא איכא הא דאמר ר' אושעיא בשעת שבנה שלמה וכו'. הקשה הר"ר אלחנן כיון דמקשין מארון ובגדים שלא היו אלא בבית א'. אמאי לא פריך ממאי שהיה הגורל עולה בימין דהא תניא לקמן שאפי' בבית שני כל מ' שנה של שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין וכ"ש בבית א' שהיו הכהנים חשובין יותר ותירץ ר"י כי אולי גם בבית א' פעמים שלא היה עולה והר"ר אלחנן תירץ דלא פריך מנסים דמקדש ראשון אלא מאותן שלא היו הדברים שהנס נעשה בהם בבית שני. אבל גורל שהיה נוהג בבית שני ולא היה נעשה בו נס לא פריך מיניה דלא מני אלא נסים שהיו תדיר ומהאי טעמא לא מני הכא מה שאמרו בפרק תמיד נשחט דאיכא מאן דאמר כי פעמים שהיתה עזרה ננעלת מאליה על ידי נס אבל לא היה זה תמיד:
כי קאמרי' בהדיוט. פי' במה שהובער באש של הדיוט כדמפרש ואזיל וש"מ דמה שהודלק מאש היורד מן השמים לא היה מעלה עשן.
מצוה להביא מן ההדיוט. פי' ממדורת בית המוקד. ודוקא במזבח החיצון אבל במזבח הפנימי אין מוליכין ואין מקטירין אלא בגחלי קדש ממערכה העשויה לכך במזבח החיצון כדאי' לקמן ובזה טעו בני אהרן שהשוו מזבח הפנימי למזבח החיצון. כן פירש הראב"ד ז"ל.
אלו חמשה דברים שיש בין מקדש. כו' פי' ולא חשיב שמן המשחה שלא היה בבית שני מפני שאף בבית ראשון לא היה תמיד שכבר נגנז בימי יאשיהו.
אוכלת לחין ויבישין דמערכה. פי' ששולטת אף בבשר הקדש ועושה אותו כגחלים.
האי מרבה דידיה. פי' רוח צפון מרבה הלחם לשולחן שהוא בצפון ורוח דרום מרבה השמן למנורה שהיא בדרום.
הא לן והא להו. פי' לבני ארץ ישראל רוח מערבית יפה ולבני בבל רוח מזרח יפה ותו לא מידי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |