רידב"ז/תרומות/ד/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחלפא שיטתיה דר"א תמן הוא אומר התחתונות מעלות את העליונות והכא אמר אם יש בקיפוי הא ארעייתא לא ר"י ר"ח בשם ר"י שמעון בר ווא בשם כהנא דברי ר"א עשו אותו כמרבה מזיד. עד סוף הסוגיא מבואר בשנו"א ז"ל וק"ק לירד לכונתו. ונראה לפענ"ד דהענין הוא כשקפה את הסאה תרומה שנפלה ע"כ דאותה הסאה היא למעלה וקפאה כדי להוציאה מן המגורה שלא תיאסר המגורה א"כ ניכרת היא ליה הסאה ואינה מתבטלת רק בנוטלה וקפאה בב"א עם התבואה העליונה ונתבלבלה למעלה ס"ל לר"א דתעלה ע"כ אסור לרבות לכתחלה לטול הרבה כדי שתתבטל ופי' עשו אותו כמרבה מזיד וקושית הגמ' מחלפא שיטתי' דר"א הוא כך דפריך כיון דס"ל לר"א התחתונות מעלות את העליונות הגם שנודע שהתרומה היא למעלה ואינה בלולה עם התחתונות מ"מ כיון דאינו מכיר הכד ואינו יודע באיזה כד ע"כ אינו מכיר הסאה דתרומה ביחוד ס"ל דתעלה וה"נ דכוותי' הגם דיודע דהסאה דתרומה למעלה היא מ"מ כיון דאינו מכירה ביחוד א"כ צריך להיות בטילה דלר"א לא בעינן בלול כדאיתא בסוף פרקין וע"ז משני כיון דקפאה כדי להציל המגורה חזינן לדעתי' שאינו מצרפה להתחתונות [כמו במס' נדה דף נ"ג ע"ב והוא שבדקה עיי"ש] ואם אין מאה סאה בקיפוי אם יצטרף השתא לבתר הקיפוי התבואה שבארעייתא הוי כמו מרבה מזיד וכן נמי בעת הקיפוי גופיה בשעת מעשה אם ירבה בכוון שיטול מאה סאין בב"א לבלבלם הוי מרבה מזיד כיון דע"י הקיפוי לא נתבטל ע"י התחתונות ואינו נתבטל רק ע"י הקיפוי גופי' א"כ כשירבה הוי מרבה מזיד ועוד נמי דלר"כ צריך לשייר למטה דנמצא הקיפוי לאו כדי להתבטל אלא להציל המגורה אבל בלא שייר הוי כמרבה מזיד דכל כונתו בהקיפוי כדי לבטל שיתבלבל בקיפוי וכיון דבמקפה ס"ל לר"כ דאינו נתבטל ע"י כל הכרי וכל הביטול הוא ע"י הקיפוי א"כ בששייר אין הקיפוי כדי שיתבטל ע"י הקיפוי אלא הקיפוי הוא להציל המגורה והביטול ע"י הקיפוי הוא בא ממילא משא"כ בשלא שייר נמצא דכל הקיפוי הוא כדי לבטלו בהתבוללת הקיפוי וכן קפה וחזר וקפה בפעם הראשון קפאה כדי ולהציל המגורה ונמצא דבפעם השני הוא כדי לבטלו בהקיפוי אבל לר"א דס"ל דמצורף עם התחתונות וכבר נתבטל והא דצריך ק"א בקיפוי הוא משום דדמי כסאה שעלתה מתוך מאה ונתערב פעם שני' דצריך אליבא דר"א מאה סאה בתערובות השני ע"כ צריך בקיפוי מאה סאה מאי איכפת לן שהקיפוי השני הוי מזיד כדי לבטלו הא לר"א מותר אפילו במזיד כיון שכבר נתבטל כן הוא כונת השנו"א ז"ל ועולה יפה פירושא דשמעתתא בע"ה ובספרי הדפוס נדפס בטעות ובמשניות עם הפירושים שנדפס בשנת תרמ"ו הגי' אחד אבל האמת הוא כמו שכתבנו בע"ה וצ"ל שם דלר"א אפילו במזיד נמי שרי וכן ראיתי בס' מעייני הישועה שמתקן ג"כ גי' השנו"א ז"ל:

תני בלול מעלה ושאינו בלול אינו מעלה. פי' דהברייתא ס"ל כר"י דאינו מעלה כשנפלה ע"פ מגורה וכן בליטרא קציעות ע"פ הכד כי אם בבלול ודלא כדר"א דם"ל דע"פ הכד נמי מעלה:

סליק פירקא בס"ד:
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף